פתיחת התפריט הראשי

חייה ועבודתהעריכה

אסייג נולדה בקריית גת וגדלה בבת-ים, שבה היא גרה עד היום. בוגרת תיכון שז"ר בעיר ולפני השירות הצבאי הוכשרה כטכנאית אלקטרוניקה. בעלת תואר ראשון בפילוסופיה ותואר שני בכתיבה יוצרת מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. עבדה כהנדסאית מכונות 25 שנה. היום היא עורכת המקור בידיעות ספרים, עורכת בכתב העת צריף ומעבירה סדנאות כתיבה.

לאסייג שתי בנות.

יצירתה הספרותית ופרסיםעריכה

אסייג פרסמה שני רומנים, וסיפורים קצרים פרי עטה ראו אור באנתולוגיות ובכתבי-עת. על ספרה הראשון, צעקה הפוכה, הייתה מועמדת לפרס ספיר, זכתה בפרס שרת התרבות בתחומי היצירה הספרותית וכן במלגת פרדס מטעם הספרייה הלאומית. הספר הקנה ל"אחוזת בית" את פרס השרה להוצאה 2014. על ספרה השני, פרקי מכונות, הייתה מועמדת לפרס ספיר; וב-2017 זכתה בפרס היצירה לסופרים עבריים ע"ש לוי אשכול (פרס ראש הממשלה).

ספר הביכורים, צעקה הפוכה, ראה אור בקיץ 2014, ועוקב אחר ילדותה והתבגרותה של הגיבורה בבת-ים של שנות השבעים. הוא עשוי פרקים קצרים ומסופר ברובו בגוף ראשון.

הסופר סמי ברדוגו כתב על צעקה הפוכה: "סלין בוראת חתיכות דרמטיות של זמן ומקום, שתולות בתוך מרחב ישראלי צדדי, אשר בהן מנסות הדמויות למצוא נחמה ולשאול על קיומן. מעבר לסצנות הבלתי צפויות, המצבים 'המחרידים' והמשעשעים באירוניה שלהם, נראה כי אצל סלין אסייג עובדת השפה. לא ניתן להתעלם מקולה של המחברת, וכמדומני שלא נתקלתי בסגנון שכזה עד עתה בספרות העברית."

הספר זכה לביקורות נלהבות וזיכה את אסייג בפרסים. בנימוקי ועדת מלגת פרדס, כתב פרופ' אריאל הירשפלד, יו"ר הוועדה, את הדברים הבאים: "אסייג מתגלה כאן כמספרת ריאליסטית רגישה ביותר המסוגלת להעמיד עולם משפחתי-חברתי על מלוא מתחיו ומועקותיו. יש בכתיבתה הדים המזכירים את כתיבתם של הסופרים הבורגנים הגדולים – תומאס מאן ונגיב מחפוז, ודומה שהמתח בין אירופה למצרים הוא המפעם ביסוד הסגנון הריאליסטי האישי של אסייג."

פרקי מכונות ראה אור במאי 2017 וזכה אף הוא לביקורות משבחות. הספר עוסק בגיבורה המתקבלת לעבוד במפעל לייצור חלקי מתכות ומתעדת את חייה ואת חיי העובדים במפעל. הספר מבוסס על ניסיון חייה של אסייג, ונמסר מתוך רגישות ססמוגרפית לכוחה של המילה הכתובה לתאר הוויית חיים סיזיפית.

המבקרת דורית שילה ציינה כי: "המידע היבש והנימה המרוחקת לפרקים מתחלפים בכתיבה מפוארת שקשה למצוא דומה לה בין הכותבות והכותבים בישראל היום. פסקה רודפת פסקה כמו בתחרות יופי, ואין זה משנה שאין תכלית סיפורית כי התוצאה מעוררת השתאות. לא אחת עצרתי את הקריאה ושאלתי את עצמי 'מה קראתי עכשיו?', ורק לאחר קריאה חוזרת של הפרק הבנתי שקראתי יצירת אמנות מדויקת."[1]

המבקר עמיחי שלו תיאר במילים נרגשות את איכויות הכתיבה של אסייג: "כשקוראים את פרקי מכונות של סלין אסייג מבינים מהר מאוד שמדובר בדבר האמיתי. הכי אמיתי. כל כך אמיתי שהוא חובט במוח ובלב. [...] פרקי מכונות הוא אנרגיה נדירה שכולה אותנטיות וכישרון."[2]

רומניםעריכה

סיפורים קצריםעריכה

שירהעריכה

  • "כשלא היה לי רע הפסקתי לחלום", הארץ, אפריל 2017

עיון יצירתיעריכה

  • "צמיד צהוב", צריף (גיליון 5), אוניברסיטת בן-גוריון 2018.
  • "הערת שוליים: סלין אסייג מתפלמסת עם מושג השוליים", בית אבי חי/יצירה יהודית-ישראלית מקורית, 31 במאי 2015.

על המחברת ויצירתהעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ המוסך, מוסף לספרות, 20.7.17
  2. ^ אודות, כתב עת למסות וביקורת ספרות, 10.7.17