בית אבי חי

בית אבי חי
	בניין בית אבי חי בירושלים בתכנון האדריכלית עדה כרמי-מלמד
מידע כללי
סוג	מרכז תרבות וגלריה לאמנות
כתובת	רחוב המלך ג'ורג' 44, ירושלים
מיקום	ירושלים
מדינה	ישראל
בעלים	קרן אבי חי
מייסדים	סנפורד (זלמן) ברנסטין
מידע על ההקמה
תקופת הבנייה	?–2007
תאריך פתיחה רשמי	6 בפברואר 2007
אדריכל	עדה כרמי-מלמד
קואורדינטות	31°46′40″N 35°12′58″E / 31.77777778°N 35.21611111°E
	http://www.bac.org.il

בית אבי חי הוא מרכז רב-תחומי לתרבות בירושלים, העוסק בנושאים מרכזיים בתחומי התרבות, המחשבה והיצירה בחברה היהודית והישראלית ופועל גם כגלריה לאמנות. המרכז הוקם ביוזמתה של קרן אבי חי, בכספי הנדבן היהודי-אמריקאי סנפורד ברנסטין. דני דניאלי כיהן כמנכ"ל הראשון ^[1] והחל משנת 2012 מנהל את המוסד ד"ר דוד רוזנסון (רו'). פרופ' אביגדור שנאן משמש כיועץ האקדמי של בית אבי חי.

תחומי פעילות עריכה

בית אבי חי פועל בתחומי תרבות רבים ובהם מוזיקה; קולנוע; ספרות ושירה; תיאטרון; אמנות פלסטית, מחשבת ישראל. מדי יום זיכרון מציד בית אבי חי את פרויקט "פנים. יום. זיכרון" הכולל סרטוני אנימציה לזכר הנופלים^[2]^[3]^[4].

בית אבי חי מקיים מדי שנה את פסטיבל הפיוט במהלך עשרת ימי תשובה, ואת פסטיבל מייד אין ג'רוזלם המתקיים בשבוע בו חל יום ירושלים ומתרכז ביצירה ירושלמית מקורית. בנוסף מארח בית אבי חי פסטיבלים נוספים ובהם פסטיבל ימי אהבה לשירה של כתב העת משיב הרוח, פסטיבל הפסנתר, כנס כיסופים לסופרים ומשוררים יהודיים בירושלים ופסטיבל בין שמיים לארץ למחול יהודי עכשווי. בית אבי חי חבר באיגוד ההתחדשות היהודית “פנים״.

החל משנת 2020 בית אבי חי פעיל רבות בתחום סדרות הרשת והסכתים, ביניהם הוא מפיק את ההסכת "מפלגת המחשבות" של מיכה גודמן ואפרת שפירא רוזנברג.

גלריית בית אבי חי עריכה

לצד תצוגת קבע של צילום ישראלי (אוצרת: רונה סלע) פועל בית אבי חי פגם כגלריה לאומנות, המציגה תערוכה מרכזית אחת בשנה המלווה בקטלוג:

2008 - שירת הקבצנים - דמות הקבצן באמנות הישראלית - אוצר: גדעון עפרת
2008 - אברהם יצחק ויעקב - מרישומי אברהם אופק - אוצר: גדעון עפרת
2009 - עמוס קינן: אמנות עברית - אוצר: גדעון עפרת
2009 - אליהו סידי: ליקוטי אליהו - אוצר: גדעון עפרת
2010 - ישראל הדני: בניה ברוח - אוצר: גדעון עפרת
2010 - שירת האגם: מחווה לפטר מירום - אוצר: גיא רז
2011 - ירוק עד: תערוכה קבוצתית - אוצרת: עיינה פרידמן
2011 - פיוט, רגש ומחשבה - אוצר: יואל גילינסקי
2012 - קול המון: מחאה ציבורית (תערוכה קבוצתית) - אוצרת: מורן שוב רובשוב
2012 - עידית לבבי גבאי: באור התכלת העזה - אוצר: חגי שגב
2013 - עמוק באדמה: פרשנות חדשה לכרזות קק"ל - אוצר: יוסי למל
2014 - בִּכְתַב יָדִי: תערוכת פיוט - אוצרת: טליה הרלינג
2015 - אל האגדה: ספר האגדה, ביאליק ורבניצקי - אוצר: דוד איבגי
2016 - רוני סומק: פעמיים ח"י - אוצר: עמיחי חסון
2017 - ליאוניד בלקלב: האסתטיקה של הקרוב - אוצר: מנחם הלברשטט
2018 - ג'ואל קנטור: שומר לילה - אוצר: עמיחי חסון
2019 - שרה אייל: יוצאת מן הצללים - אוצר: עמיחי חסון
2022 - מארק ינאי: פתח הבית - אוצר: עמיחי חסון
2023 - אנטולי קפלן: ציור מכושף- אוצרים: דוד רוזנסון ועמיחי חסון

בניין בית אבי חי עריכה

במאי 2000 חכרה קרן אבי חי 4.5 דונם מ"הסתדרות ישורון", במגרש הפנוי שבחזית בית הכנסת ישורון, לצורך בניית בניין בית אבי חי בירושלים^[5]. הבניין נחנך בשנת 2007, בתכנון כלת פרס ישראל האדריכלית עדה כרמי-מלמד^[6]. הבניין ממוקם ברחוב המלך ג'ורג' פינת רחוב קק"ל בירושלים, בגבול שבין שכונת רחביה למרכז העיר ירושלים, והוא משתלב ליד המוסדות הקיימים באזור: בית הכנסת הגדול; בית ראש הממשלה; בית המוסדות הלאומיים; בית שוקן ויד בן צבי.

המבנה ממלא תפקיד כפול, ציבורי ופרטי: הן כמרכז תרבות וגלריה לאומנות, והן כמושב הקבע של קרן אבי חי. הסכמה הכללית של הבניין היא כשל האות חי"ת, והוא פונה אל חצר פנימית המשמשת בקיץ להופעות מוזיקה והקרנת סרטי קולנוע. הבניין עצמו מכיל ארבע קומות (וחמש קומות חניה) ובהן שתי קומות של כיתות ומשרדים, גלריה לאומנות, אולפן צילומים, קפיטריה, ספרייה, אודיטוריום בן 275 מקומות ישיבה ואולם המופעים ח7 הממוקם בחניון התת-קרקעי של המבנה.