פתיחת התפריט הראשי

סלע המחלקות

סֶלַע הַמַּחְלְקוֹת הוא שמו של אתר מקראי. שם האתר מופיע בספר שמואל א', כ"ג, כ"ח. מיקומו על פי הסיפור המקראי במדבר מעון, אשר נמצא בקרבת היישוב מעון. מאתר זה חזר המלך שאול מרדיפתו אחר דוד לאחר שנודע לו שהפלשתים, פלשו לארץ. לאחר מכן מדווח המחבר כי: "וַיָּשָׁב שָׁאוּל, מִרְדֹף אַחֲרֵי דָוִד, וַיֵּלֶךְ, לִקְרַאת פְּלִשְׁתִּים; עַל-כֵּן, קָרְאוּ לַמָּקוֹם הַהוּא, סֶלַע, הַמַּחְלְקוֹת".

פירוש השםעריכה

לפי מדרש השם בספר שמואל א', פרק כ"ג, פסוק כ"ח שתי הקבוצות, זו של דוד וזו של שאול נחלקו והלכו לדרכן. בתרגום השבעים מופיע שם המקום: סלע הַמְחֻלֶקֶת. לדעת גרסיאל, שמו המקורי היה סלע חלקות מלשון חלק כלומר שאין בו צמחייה והוא גלוי או שהוא חלק מכוונה שניתן להחליק בו.[1] רש"י בעקבות תרגום יונתן, מפרש סלע המחלקות -" שהיה לבו של שאול חלוק לשתי דעות, אם לשוב להציל את ארצו מיד פלשתים, או לרדוף ולתפוש את דוד, כן תרגמו יונתן".

מ.צ סגל, מפרש:" סלע שעל ידו נחלקו ונפרדו שאול ודוד".[2] ואילו במדרש תהילים נאמר: "ולמה נקרא שמה סלע המחלקות, אמר רבי שמואל בר נחמני ששם נחלקו גבורי שאול, וגבורי דוד, מהם היו אומרים, עד שבן ישי בידינו לא נפנה ממנו, מהם היו אומרים מלחמת ישראל קודמת, אבל בן ישי מצוי אצלינו בכל שעה, רבי אליעזר אומר נחלק הסלע מכאן ומכאן, ונמצא שאול וגבוריו עומדים מצד אחד, ודוד ואנשיו מצד אחד, והוא שדוד אומר הנותן תשועה למלכים (ספר תהילים, פרק קמ"ד, פסוק י'), לשני מלכים, אלו שאול ודוד, שאול שניצל משפיכות דמים, שנאמר [אשר כלתני היום הזה מבוא בדמים] והושע (לי ידי) [ידי לי] (ספר שמואל א', פרק כ"ה, פסוק ל"ג), ודוד שניצל מחרבו של שאול, שנאמר הפוצה את דוד עבדו מחרב רעה (ספר תהלים, פרק קמ"ד, פסוק י'). דבר אחר סלע המחלקות. בשעה שהיה דוד וחיילותיו עוברין על אותו מקום שנעשה להם נס, היה מתחלק מחיילותיו, הוא ושש מאות אנשים שהיו אתו, אותה שעה היו יורדין מעל סוסיהן, ומשתחוין ונופלין על פניהם, ומברכין ברוך שעשה לנו נסים במקום הזה, ומקצתן היו עומדים ואין מברכין, לפי שלא היו עמו באותה שעה, והיו מתחלקין זה מזה, לכך נאמר סלע המחלקות."[3]

הצירוף המקראי נשתנה ל'סֶלַע הַמַּחְלֹקֶת', וכיום הוא משמש במשמעות מטפורית של נושא הריב, העניין שעליו נחלקים.[4]

זיהוי מקומועריכה

לפי הסיפור המקראי, סלע המחלקות נמצא במדבר מעון. זיהוי המקום הוא בעייתי. יש המזהים את המקום ראס אל כופה או עם תל אל-מאלאקי אך זיהוי זה אינו ודאי. לפי התיאור יש המזהים את המקום עם הר חולד וזאת על פי מבנה ההר.[5]


קישורים חיצונייםעריכה


הערות שולייםעריכה

  1. ^ משה גרסיאל, עולם התנ"ך: שמואל א', תל אביב דודזון עתי, 1993, עמ' 190.
  2. ^ משה צבי סגל, ספרי שמואל, ירושלים, קריית ספר, 1987, ע"מ קפח.
  3. ^ מדרש תהילים (מהדורת בובר), מזמור י"ח
  4. ^ מכל-מקום, באתר האקדמיה ללשון העברית
  5. ^ נגה הראובני, מדבר ורועה במורשת ישראל, נאות קדומים, 1991, עמ' 30.