משה צבי סגל

רב, בלשן וחוקר מקרא ישראלי

הרב פרופ' משה צבי סגלאנגלית: Moses Hirsch Segal) (ה' בתשרי תרל"ז - י' בטבת תשכ"ח, 23 בספטמבר 1876 - 11 בינואר 1968) היה רב, פרופסור למקרא, פילולוג, חוקר מקרא וספרות עברית. חתן פרס ישראל למדעי היהדות לשנת תשי"ד.

משה צבי סגל
לידה 23 בספטמבר 1876
מוסדיס, פלך קובנה, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 11 בינואר 1968 (בגיל 91)
כְּפַר סָבָא, מְדִינַת יִשְׂרָאֵל עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי בלשנות
מקום מגורים ליטא, בריטניה, ישראל
מקום לימודים אוניברסיטת אוקספורד עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה חתן פרס ישראל למדעי היהדות בשנת 1954
צאצאים סמואל סגל, ברון סגל, בן-ציון סגל עריכת הנתון בוויקינתונים
הערות היה רב של מספר קהילות באנגליה
תרומות עיקריות
חוקר מקרא וספרות עברית.
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

סגל נולד בעיירה מוסדיסיידיש: מאישאד)[1] שבליטא, בנם של אסתר ואליעזר סגל. בילדותו למד בחדר ובבית הספר המקומי, ובנעוריו נשלח לישיבות שונות בליטא. בשנת 1894 היגר עם הוריו לסקוטלנד וממנה ללונדון שבאנגליה.

סגל הוסמך לרבנות בשנת 1902. באותה שנה התקבל ללימודים באוניברסיטת אוקספורד ולמד בלשנות המזרח ולימודים קלאסיים במחלקה ללימודי המזרח. במהלך שנות לימודיו זכה בכמה פרסים אקדמיים על הצטיינות. בשנת 1908 הוענקה לו המלגה היוקרתית על שם בנימין קניקוט(אנ') עבור מחקרו על לשון המשנה וייחוסה ללשון המקרא ולארמית. בשנת 1906 סיים לימודי תואר ראשון, בשנת 1907 הוסמך במדעי הרוח ובשנת 1910 סיים לימודי תואר שני. במקביל, בין השנים 19061909, הורה באוניברסיטה לימודי תנ"ך ולשונות שמיות.

בסוף 1909 קיבל על עצמו את תפקיד הרב של הקהילה היהודית הגדולה של ניוקאסל. בשנים אלו לקח חלק בפעילות ציונית כללית ולמען קק"ל. את תפקידו סיים בקיץ 1918, עת התבקש על ידי חיים ויצמן להצטרף לוועד הצירים בארץ ישראל. כשנה היה סגל מנהל משרד הוועד בירושלים ולאחר מכן שב לאנגליה, שימש כרב העיר סוונסי ולאחריה בריסטול, ובשנת 1926 עלה ארצה.

בהגיעו ארצה מונה סגל למרצה למקרא ולבלשנות שמית במכון למדעי היהדות של האוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1939 הועלה לדרגת פרופסור מן המניין ולאחר פרישתו, בשנת 1949, היה פרופסור כבוד.

מחקריו הרבים בתחום המקרא והבלשנות יצאו לאור בארץ ובעולם בשפות שונות. בשנת 1954 זכה סגל בפרס ישראל למדעי היהדות.

על ספרו "דקדוק לשון המשנה" זכה בפרס ביאליק לשנת 1936 ועל ספרו "מבוא המקרא" זכה בפרס ביאליק לשנת 1950. ב-1959 נבחר כחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

לסגל ורעייתו, חנה לאה (בתו של הרב אריה ליב פרומקין), היו חמישה ילדים, ובהם פרופ' יהודה בן-ציון סגל והברון סמואל סגל (אנ'), שכיהן כחבר הפרלמנט הבריטי.

עיריית ירושלים קראה על שמו רחוב בשכונת רמות.[2]

ארכיונו האישי שמור בספרייה הלאומית[3].

פרסומיו העיקריים עריכה

ביבליוגרפיה מלאה של חיבוריו המדעיים פורסמה בספרו "מסורת וביקורת" ומאוחר יותר עודכנה בספר היובל שהוצא לכבודו - ספר סגל (תשכ"ה).

  • ספר ברית דמשק
  • יסודי הפונטיקה העברית, תרפ"ח
  • ספר חכמת בן-סירא השלם, תרצ"ג (בשנת תשי"ג הוציא לאור את ספר בן-סירא השלם, עליו קיבל את פרס ישראל)
  • דקדוק לשון המשנה, תרצ"ו
  • מילון עברי-אנגלי שימושי, תרצ"ח
  • מילון אנגלי-עברי, תש"ג (עם ה. דנבי)
  • פרשנות המקרא, תש"ד
  • מבוא המקרא, תש"ו - תש"י (פרס ביאליק)
  • מילון כיס מעשי עברי-אנגלי, תשי"ג
  • פירוש לספר שמואל - הודפס לראשונה במסגרת סדרת "הפירוש המדעי". לימים חזר בו סגל ממרבית מסקנות הספר והוציא לאור מהדורה מחודשת בשנת 1956 ומהדורה מתוקנת בשנת 1964.
  • מסורת וביקורת, 1957 - מבחר מאמריו הביקורתיים אודות חקר המקרא בכלל ותורת התעודות בפרט
  • The Pentateuch; Its Composition and Its Authorship and Other Biblical Studies, Magnes Press, Hebrew University, 1967 - מבחר מאמריו הביקורתיים אודות חקר המקרא בכלל ותורת התעודות בפרט (מכיל מאמרים שלא תורגמו מעולם לעברית)
  • מילון כיס מעשי אנגלי-עברי-אנגלי, תשכ"ט

סגל כתב ערכים רבים בתחומי התמחותו באנציקלופדיה המקראית ובאנציקלופדיה העברית.

נוסף על אלה ערך סגל את הכרכים ח' - ט' של מילון בן-יהודה (תרפ"ח).

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא משה צבי סגל בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה