סמית' תומפסון
סמית' תומפסון (באנגלית: Smith Thompson; 17 בינואר 1768 – 18 בדצמבר 1843) היה מזכיר הצי של ארצות הברית בין השנים 1819–1823 ושופט בבית המשפט העליון של ארצות הברית משנת 1823 ועד מותו ב-1843.
 | |||||||||
| סמית' תומפסון | |||||||||
| לידה |
17 בינואר 1768 אמיניה, מדינת ניו יורק, האימפריה הבריטית  | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
18 בדצמבר 1843 (בגיל 75) פוקיפסי, מדינת ניו יורק, ארצות הברית | ||||||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||||||
| מקום קבורה | פוקיפסי, מדינת ניו יורק, ארצות הברית | ||||||||
| השכלה |
אוניברסיטת פרינסטון | ||||||||
| מפלגה |
 המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית | ||||||||
| בן או בת זוג |
Sarah Thompson | ||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| חתימה |
 | ||||||||
  | |||||||||
ראשית חייו עריכה
סמית' תומפסון נולד באמיניה שבמדינת ניו יורק. ב-1788 הוא סיים את לימודיו באוניברסיטת פרינסטון (אז קולג' ניו ג'רזי). לזמן קצר הוא עסק בהוראה ולאחר מכן למד משפטים אצל ג'יימס קנט.[1] בין השנים 1792–1793 הוא עסק בעריכת דין בעיר טרוי שבניו יורק ולאחר מכן ועד 1802 הוא המשיך את עיסוקו בעיר פוקיפסי שבניו יורק.[2]
קריירה פוליטית ושיפוטית עריכה
ב-1800 נבחר תומפסון לאספה המחוקקת של מדינת ניו יורק והיה נציג בכינוס החוקתי של 1801.[2] ב-1802 הוא מנה כשופט בבית המשפט העליון של ניו יורק וכיהן בתפקיד זה עד 1814. לאחר מכן ועד 1818 הוא כיהן כנשיא בית המשפט.[2]
ב-1819 מונה תומפסון כמזכיר הצי של ארצות הברית על ידי נשיא ארצות הברית ג'יימס מונרו. ב-1823–1824 הוא הציג את מועמדותו לנשיאות מטעם המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית לקראת הבחירות לנשיאות של 1824. הוא הסיר את מועמדותו לאחר שהובס על ידי שאר המועמדים.[2]
ב-1 בספטמבר 1823 קיבל תומפסון מהנשיא ג'יימס מונרו באי-רצון מינוי פגרה כשופט בבית המשפט העליון של ארצות הברית. הוא מילא את מקומו של השופט הנרי ברוקהולסט ליווינגסטון שנפטר. מינויו הרשמי היה ב-5 בדצמבר 1823 והוא אושר על ידי סנאט ארצות הברית ב-9 בדצמבר אותה שנה.[2] במשך כל שנות כהונתו בתפקיד הוא היה יריבו המושבע של נשיא בית המשפט העליון ג'ון מרשל.[1]
במהלך שנחשב כיום ליוצא דופן, אך היה אז מקובל, המשיך תומפסון לקדם את שאיפותיו הפוליטיות והתמודד על משרות ציבוריות בעודו יושב על כס השיפוט. בבחירות על משרת מושל ניו יורק ב-1828 הוא נחל תבוסה, זאת בניגוד לדוגמה של נשיא בית המשפט העליון ג'ון ג'יי שהתמודד בהצלחה על אותה משרה ב-1795, גם הוא תוך כדי שהוא יושב עדיין על כס השיפוט. לאחר תבוסה זאת ויתר תומפסון על שאיפותיו הפוליטיות.[1]
סמית' תומפסון נפטר ב-18 בדצמבר 1843 בפוקיפסי בעודו מכהן כשופט.[2]
משפחתו עריכה
אשתו הראשונה של סמית' תומפסון הייתה שרה ליווינגסטון, בתו של גילברט ליווינגסטון, שותפו למשרד עורכי הדין של תומפסון. לשניים נולדו ארבעה ילדים. אשתו השנייה הייתה אליזבת דוונפורט ליווינגסטון, בתו של הנרי ליווינגסטון הבן. גילברט והנרי היו אחים ולפיכך, היו שתי נשותיו של תומפסון בנות דוד מדרגה ראשונה. שרה ליווינגסטון הייתה גם בת דודו של קודמו בתפקיד של בעלה, הנרי ברוקהולסט ליווינגסטון דרך אבותיהם המשותפים רוברט ליווינגסטון הזקן ואלידה סקיילר שחיו במזרח ניו יורק במהלך המאה ה-18.
אחד מבניו של תומפסון, גילברט ליווינגסטון תומפסון, נשא לאישה את אריאטה מינת'ורן תומפקינס, בתו של סגן נשיא ארצות הברית דניאל טומפקינס. בתו, אריאטה ליווינגסטון תומפסון, הייתה אמו של גאי ורנור הנרי, קצין בצבא ארצות הברית וסבתו של גאי ורנור הנרי הבן, גם הוא קצין בצבא ארצות הברית.
מורשתו והנצחתו עריכה
במאי 1816 היה תומפסון סגן הנשיא המייסד של אגודת התנ"ך האמריקאית ובעת כהונתו כמזכיר הצי הוא דאג שעותק של התנ"ך יוענק לכל קציני וחיילי צי ארצות הברית עם התגייסותם.
ב-1919 נקראה על שמו המשחתת USS Smith Thompson לציון 100 שנים למינויו כמזכיר הצי.[3]
קישורים חיצוניים עריכה
- סמית' תומפסון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- סמית' תומפסון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 3 Tomlins, Christopher, ed. (2005). The United States Supreme Court: The Pursuit of Justice. Houghton Mifflin. p. 522.
- ^ 1 2 3 4 5 6 Smith Thompson at the Biographical Directory of Federal Judges, a public domain publication of the Federal Judicial Center.
- ^ Dictionary of American Naval Fighting Ships.