סנדרה מגנוס
סנדרה "סנדי" הול מגנוס (באנגלית: Sandra Hall Magnus נולדה ב-30 באוקטובר 1964) היא מהנדסת אמריקאית ואסטרונאוטית לשעבר של נאס"א.[2] שהתה בחלל למעלה מ-157 ימים,[1] והייתה בחלל במשימות מעבורת החלל STS-112, משלחת 18 לתחנת החלל הבינלאומית ומשימת STS-135, המשימה הסופית של מעבורת החלל. בין השנים 2012-2018 הייתה המנכ"לית של ארגון ה-AIAA (אנ').[3]
 | |
| לידה |
30 באוקטובר 1964 (בת 60) בלוויל, ארצות הברית  |
|---|---|
| מידע כללי | |
| בשירות | אסטרונאוטית בשירות נאס"א |
| לאום |
 אמריקאית |
| השכלה |
|
| עיסוקים נוספים | מהנדסת, ראש ארגון ה-AIAA |
| תקופת השירות | 1996 – ספטמבר 2012 (כ־16 שנים) |
| זמן שהייה בחלל | 157 ימים, 8 שעות ו-42 דקות[1] |
| ביוגרפיה בנאס"א | סנדרה מגנוס |
| משימות | |
|
STS-126, STS-119, STS-135, STS-112, משלחת מס' 18 לתחנת החלל הבין-לאומית | |
| עיטורים | |
| |
  | |
ביוגרפיה
עריכהבצעירותה
עריכהמגנוס נולדה וגדלה בבלוויל אילינוי. למדה באוניברסיטת מיזורי-רולה (הידועה כיום בשם אוניברסיטת מיזורי למדע וטכנולוגיה) לתואר ראשון בפיזיקה אותו סיימה ב-1986 ותואר שני בהנדסת חשמל שסיימה ב-1990. משם למדה דוקטורט בהנדסת חומרים במכון הטכנולוגי של ג'ורג'יה וסיימה בשנת 1996.[2] עבודת המחקר שלה, "חקירת היחסים בין תרמוכימיה ופליטה תרמיונית של קתודות המבוססות על מערכת BaO-Sc2O3-WO3 ".[4]
כמהנדסת
עריכהבשנות ה-80 של המאה ה-20 מגנוס עבדה כמהנדסת בחברת מקדונל דאגלס בפרויקט עיצוב מטוס החמקן. היא עבדה על מערכת הנעה עבור מטוס A-12 Avenger II עד שהפרויקט בוטל על ידי צי ארצות הברית בשנת 1991.[3]
בנאס"א
עריכה
מגנוס נבחרה כאסטרונאוטית ב-1996. לאחר תוכנית אימונים של שנתיים, בין ינואר 1997 ומאי 1998 מגנוס עבדה במשרד האסטרונאוטים, שם התעסקה עם המטעדים השונים, ועבדה בתיאום עם סוכנות החלל האירופאית, סוכנות החלל היפנית וסוכנות החלל הברזילאית על קופסאות ניסוי למעבורת, ומטעדים הסגורים על עצמם. במאי 1998 מונתה לתמוך בפעילות ברוסיה כחלק מתוכנית הפיתוח והבדיקה של רכיבים שונים. בשנת 2000 שימשה כאשת הקשר לאסטרונאוטים בתחנת החלל (CAPCOM).[2]
STS-112
עריכה
ערך מורחב – STS-112
טיסתה הראשונה לחלל הייתה במהלך משימת מעבורת החלל אטלנטיס STS-112 באוקטובר 2002 כמומחית משימה. המשימה העיקרית הייתה התקנתו של מחבר ה- S1 בתחנת החלל הבינלאומית והבאת ציוד ואספקה לאסטרונאוטים שם. מגנוס הפעילה את הזרוע הרובוטית של תחנת החלל במהלך שלוש הליכות החלל שנדרשו כדי להתקין ולהפעיל את S1. במהלך הטיסה שהתה בחלל באופן מצטבר 10 ימים 19 שעות 58 דקות ו 44 שניות.
אימון הישרדות
עריכהבין 29 ל -31 בינואר 2006, יחד עם אולג ארטמייב ומייקל באראט, השתתפה מגנוס בבחינת אימון השרדות שנמשך יומיים באזור לא מיושב ביער ליד מוסקבה, במקרה שהסויוז תעשה נחיתת חירום.[5]
NEEMO 11
עריכהמגנוס השתתפה במשימת NEEMO 11 בין התאריכים 16 ל-22 בספטמבר 2006. מגנוס הייתה מפקדת המשימה, שנמשכה כשבוע במעבדה התת-מימית אקווריוס לחופי פלורידה. בצוות האקוונאוטים היו טים קופרה (אנ') רוברט בנקן (אנ') וטימותי קרימר (אנ'), שהתאמנו למשימות בתחנת החלל הבינלאומית. במהלך המשימה, מגנוס התאמנה על הליכה חוץ רכבית מתחת למים, בדימוי של הליכה על הירח, בדיקת ניידות לחליפות חלל עתידיות, עם משקולות המדמים את הכבידה על הירח. כמו כן נבדקו נהלים וטכנולוגיות לתקשורת, ניווט והבאת דגימות גאולוגיות, בנייה ושימוש רובוטים הנשלטים מרחוק. צוות מרכז המחקר הלאומי למחקר תת-קרקעי תמכו במשימה ושהו במעבדה התת-מימית אקווריוס, ובינם לארי וורד ורוג'ר גרסיה.[6]
משלחת 18 לתחנת החלל הבינלאומית
עריכהמגנוס שימשה כמהנדסת טיסה במשלחת מס' 18 לתחנת החלל הבין-לאומית.[2] היא הייתה חלק מצוות משימת המעבורת STS-126 שהביאה אותה לתחנת החלל והייתה מומחית משימה במהלך הנסיעה. המעבורת שוגרה ב-14 בנובמבר 2008. מגנוס חזרה לכדור הארץ, בטיסת מעבורת החלל STS-119, ושימשה מומחית משימה במהלך הטיסה חזרה עד לנחיתה ב-28 במרץ 2009.[2] במהלך שהותה בתחנת החלל הבינלאומית היא שהתה בשהות מצטברת של 133 ימים בחלל.
עם חזרתה לכדור הארץ, היא שרתה במטה נאס"א במנהלת מערכות מחקר משימתיות. כמו כן היא שהתה ברוסיה בפיתוח נוהלי עבודה לתחנת החלל הבינלאומית.
STS-135
עריכה- ערך מורחב – STS-135
ב -14 בספטמבר 2010 הודיעה נאס"א שמגנוס היא אחת מארבעת האסטרונאוטים שיהיו צוות הגיבוי שישוגר בטיסת המעבורת STS-135, למקרה שיש צורך להטיס משלחת הצלה עבור טיסת המעבורת STS-134.[7] בצוות המשימה היו כלולים גם מפקד המשימה כריס פרגוסון (אנ'), טייס המעבורת דאג הארלי (אנ') ומומחה המשימה רקס ולהיים .
בינואר 2011, נאס"א הגדירה את משימת STS-135 כמשימה האחרונה של מעבורת החלל, שתוכנן לשיגור ביולי 2011; STS-134 שוגרה בהצלחה במאי 2011, ללא צורך בטיסת הצלה. על כן STS-135 שוגרה בהצלחה ב -8 ביולי 2011 ונחתה ב -21 ביולי למשימה שנמשכה 12 יום, 18 שעות, 28 דקות ו-50 שניות.
לאחר חזרתה לכדור הארץ, היא הייתה סגנית המנהל במשרד האסטרונאוטים של נאס"א.[3]
לאחר נאס"א
עריכהד"ר מגנוס פרשה מנאס"א בספטמבר 2012 כשמונתה למנכ"ל הארגון האמריקאי לאסטרונאוטיקה ואווירונאוטיקה (American Institute of Aeronautics and Astronautics).[8]. הארגון מעניק מלגות ומוציא כתבי עת בתחום התעופה וחלל ומהווה הנציג האמריקני לפדרציה הבינלאומית לאסטרונאוטיקה. היא שימשה בתפקיד עד לינואר 2018.[3]
החל מפברואר 2018 היא מנהלת ב-AstroPlanetView.
פרסים ואותות הוקרה
עריכהבין הפרסים ואותות ההוקרה שקיבלה:[2]
מדליית נאס"א לטיסה בחלל (3 פעמים: 2002, 2009, 2011)
מדליית השירות המצוין של נאס"א (2009)- מדליית נאס"א לשירות יוצא דופן (2012)
- חלק מ-40 מתחת ל-40
קישורים חיצוניים
עריכה
סנדרה מגנוס, ברשת החברתית אקס (טוויטר)- "Spacebook", הבלוג של ד"ר מגנוס במהלך שהותה בתחנת החלל הבינלאומית ב-2008-2009
- יומן של סנדרה מגנוס מתחנת החלל הבינלאומית
- מפגשי אסטרונאוטים בשבוע החלל הישראלי 2019, באתר סוכנות החלל הישראלית, 22 בינואר 2019 - אודות סנדרה מגנוס וביקורה בישראל
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 ביוגרפיה של סנדרה מגנוס באתר spacefacts.de
- ^ 1 2 3 4 5 6 "Sandra H. Magnus (Ph.D.) NASA Astronaut" (PDF). NASA. NASA. באוקטובר 2012. נבדק ב-29 בינואר 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 4 "Dr. Sandra H. Magnus Executive Director Emeritus". AIAA. אורכב מ-המקור ב-2019-01-30. נבדק ב-29 בינואר 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Magnus, Sandra (במאי 1996). "An Investigation of the relationship between the thermochemistry and emission behavior of thermionic cathodes based on the BaO-Sc2O3-WO3 ternary system". SMARTech. Georgia Institute of Technology. נבדק ב-29 בינואר 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Future cosmonauts learn to survive in freezing weather in the Moscow forests". RuSpace. 27 בינואר 2006. נבדק ב-29 בינואר 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "NEEMO 11". NASA. בספטמבר 2006. נבדק ב-29 בינואר 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ NASA (14 בספטמבר 2010). "NASA Assigns Crew for Final Launch on Need Shuttle Mission". נבדק ב-29 בינואר 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "AIAA Announces Sandra H. Magnus as Executive Director". 19 בספטמבר 2012. נבדק ב-29 בינואר 2019.
{{cite web}}: (עזרה)