סנטיאגו (כף ורדה)
סנטיאגו (בפורטוגזית: Santiago - יעקב הקדוש, בקריאולית כף ורדה: Santiagu) הוא הגדול מבין איי כף ורדה. סנטיאגו הוא החשוב באיים מבחינה חקלאית, ובו מתגוררים למעלה ממחצית תושבי כף ורדה.
![]() | |
נתונים גאוגרפיים | |
---|---|
מיקום |
האוקיינוס האטלנטי ![]() |
קואורדינטות | 15°04′40″N 23°37′29″W / 15.077777777778°N 23.624722222222°W |
ארכיפלג | איי כף ורדה |
שטח | 991 קמ"ר |
אורך | 75 (מצפון לדרום) ק"מ |
רוחב | 35 (ממערב למזרח) ק"מ |
גובה מרבי | 1,394 (פיקו ד'אנטוניה) מטר |
נתונים מדיניים | |
מדינה |
![]() |
אוכלוסייה | 240,000 |
אזור זמן | UTC-1 |
עיר ראשית |
פראיה ![]() |
מגלה | אנטוניו דה נולי |
תאריך גילוי | 1460 |
(למפת כף ורדה רגילה) | |
![]() | |
![]() ![]() |
האי ממוקם בין האי מאיו הנמצא 40 ק"מ מערבית לו לבין האי פוגו הנמצא 50 ק"מ מזרחית לו, והוא אחד מאיי הארכיפלג סוטאוונטו. סנטיאגו היה הראשון מבין האיים שיושבו על ידי מתיישבים אירופאים. בשנת 1462 נוסדה באי העיר סידאדה וליה (שנקראה אז ריבריה גרנדה).
באי נמצאת בירת איי כף ורדה - העיר פראיה, וכן נמצא באי שדה התעופה הבינלאומי פרנסיסקו מנדז (אחד משני שדות התעופה הבינלאומיים של האי). עיקר כלכלת האי מתבססת על החקלאות, התיירות והדייג. באי מגדלים תירס, קנה סוכר, בננה, קפה ומנגו.
היסטוריה
עריכההאירופאי הראשון שגילה את האי היה אנטוניו דה נולי בשנת 1460. דה נולי בנה במקום מוצב צבאי שנקרא "ריביירה גרנדה" וסביבו התפתחה העיר סידאדה וליה. האי שהתגלה הפך למוקד לסחר עבדים. סחר זה היווה את הבסיס לכלכלת האי והפך את האי לעשיר במושבות הפורטוגזיות, אולם עם השנים השתלטו ספרד, אנגליה, הולנד וצרפת על סחר העבדים והאי ירד מגדולתו. בשנת 1712 בזזו שודדי ים את ערי האי, ובירת המושבה הועברה לפראיה. בשנת 1881 בדרום האי הוקם מגדלור דונה מריה פיה.
בתקופת השלטון הפורטוגי פעל באי מחנה הריכוז טרפאל שכיום פועל כמוזיאון.
בשנת 1975, עם קבלת עצמאותה של כף ורדה הפכה פראיה לבירת המדינה.
מאז קבלת העצמאות התפתחו התשתיות באי ונבנו בו כבישים, בתי ספר, ונמל התעופה הבין-לאומי נלסון מנדלה.
קישורים חיצוניים
עריכה- מפה של האי
- סנטיאגו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)