סעיד סיאם

פוליטיקאי פלסטיני

סעיד מוחמד שעבאן סיאם (195915 בינואר 2009; בערבית: سعيد محمد شعبان صيام; תעתיק מדויק: סעיד מחמד שעבאן ציאם) היה ממנהיגי החמאס החשובים ביותר, והאחראי על מנגנוני הביטחון של הארגון ובהם הכח המבצעי (שהוא נחשב למייסדו), המשטרה, הכח הימי וסוכנויות ביטחון פנים. שר הפנים והביטחון הלאומי בממשלת חמאס ברצועת עזה. נודע כאחד מהמובילים של הגישה האידאולוגית והפוליטית הקיצונית ביותר מבין מנהיגי הארגון. נהרג על ידי צה"ל בסיכול ממוקד במסגרת מבצע עופרת יצוקה[1].

סעיד סיאם
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 22 ביולי 1959
שאטי, רצועת עזה תחת שלטון מצרים עריכת הנתון בוויקינתונים
נהרג 15 בינואר 2009 (בגיל 49)
ג'באליה, הרשות הפלסטינית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה מדינה פלסטינית עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה חמאסחמאס חמאס
השקפה דתית אסלאם עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רקע אישי עריכה

סיאם (אבו מצעב) נולד במחנה הפליטים שאטי בעזה בשנת 1959, כבן למשפחת פליטים מסביבות הכפר אלג'ורה (ליד אשקלון). סיים סמינר למורים ברמאללה, שם הוכשר כמורה למדעים ולמתמטיקה. רכש גם תואר ראשון בתרבות אסלאמית, מאוניברסיטת "אל-קדס" הפתוחה. בשנות השמונים עבד בהוראה בבית ספר של אונר"א בעזה, אך עזב את משרתו בשל סכסוכים עם מעסיקיו על רקע השתייכותו הפוליטית. עבד כדרשן וכאימאם מתנדב במסגדים ברצועת עזה.

פעילות מוקדמת במסגרת החמאס עריכה

במהלך שנות השמונים והתשעים היה סיאם פעיל תשתיתי ומדיני בדרג הביניים של תנועת החמאס. בין השנים 19891992 נעצר סיאם ארבע פעמים על ידי ישראל. בשנת 1992 נמנה עם 415 המגורשים ללבנון. בשנת 1995 נעצר על ידי מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית.

בעקבות פרוץ האינתיפאדה השנייה בשנת 2000, ותחילת הסיכולים הממוקדים שביצעה ישראל בפעילים בולטים בהנהגת החמאס, זכה סיאם לשדרוג במעמדו, והשתתף בפורומים מרכזיים של הארגון. תחילה שימש כנציג החמאס ב"ועדת המעקב של הכוחות הלאומיים והאסלאמיים" בעזה, ולאחר מכן כאחד מדוברי החמאס (דצמבר 2001 - אפריל 2002). בהמשך מילא תפקיד מרכזי בהקמת גופי התקשורת הרשמיים של החמאס – תחנת הרדיו "קול אל-אקצא", וערוץ הטלוויזיה "אל-אקצא".

בבחירות 2006 ברשות הפלסטינית נבחר סיאם כחבר המועצה המחוקקת במסגרת "רשימת הרפורמה והשינוי" של חמאס, ומונה לשר הפנים והביטחון הלאומי בממשלתו של אסמאעיל הנייה. מאבקי כוח פוליטיים הובילו להתפטרותו, אך לאחר זמן קצר שב לתפקידו.

פעילות כשר הפנים והביטחון הלאומי בממשלת חמאס עריכה

במסגרת תפקידיו כשר וכבכיר חמאס, יצא סיאם מספר פעמים מגבולות רצועת עזה, ונטל חלק במפגשים ודיונים באיראן, בסוריה, במצרים, בסודאן ובמדינות נוספות.

כשר הפנים, הוא יזם את הקמתו של הכוח המבצעי (אלתנפיד'יה), מנגנון ביטחון פלסטיני חדש הנאמן לחמאס בלבד ועוסק במשימות שיטור, אבטחה, כליאה והגנת גבולות. לנוכח עמדותיו הקיצוניות, גם ביחס אל בני עמו תומכי הפת"ח, הוביל סיאם, לצד בכירי החמאס מחמוד א-זהאר ואחמד ג'עברי, את ההפיכה השלטונית שבוצעה ברצועת עזה ובמסגרתה השתלט חמאס בכוח הזרוע על כל מוסדות השלטון שהיו קודם לכן בשליטת הפת"ח.

תחת פיקודו של סיאם ביצעו פעילי הכוח המבצעי מעשי רצח רבים וכן מעשי אלימות קשים ומתמשכים נגד תומכי הפת"ח ברצועת עזה. מסיבה זו, ניסו גם פעילי הפת"ח לחסלו, בנוסף למספר ניסיונות חיסול נגדו מצד ישראל.

מותו עריכה

סיאם שרד מספר ניסיונות של סיכול ממוקד על ידי ישראל. בניין משרד הפנים בעזה, ומשרדיו של סיאם, הופצצו לא אחת על ידי חיל האוויר הישראלי. ההצלחה הגיעה ב-15 בינואר 2009, במסגרת מבצע עופרת יצוקה. חיל האוויר הישראלי הפציץ את בית אחיו, איאד סיאם, בג'באליה שבו הסתתר. בהתקפה זו נהרגו בנוסף לסיאם עצמו, גם האח איאד סיאם, פעיל חמאס בכיר כשלעצמו וסלאח אבו שראח, ראש מנגנון בטחון הפנים של חמאס[2][3].

במקומו כשר הפנים מונה פתחי חמאד.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה