ספרטוי

דמויות במיתולוגיה היוונית

ספרטוייוונית עתיקה: Σπαρτοί משמעות השם "האנשים שנזרעו") הם לוחמים אגדיים מהמיתולוגיה היוונית. הם נוצרו כאשר קדמוס זרע באדמה שיני דרקון.

קדמוס זורע את שיני הדרקון

הגיבור קדמוס נצטווה בידי האורקל מדלפי לחפש פרה ולייסד עיר במקום שבו ילכוד אותה. בסופו של דבר הוא ייסד את העיר תבאי. קדמוס רצה להקריב את הפרה כקרבן לאתנה, ולכן ביקש ממלוויו להביא מים, הם הלכו למעיין קסטליה הסמוך אך דרקון המים ששמר על המעיין הרג אותם. כשראה זאת קדמוס הוא נלחם בדרקון והרגו. אתנה הורתה לו לקחת את שיני הדרקון ולזרוע אותן באדמה. לפתע קפצו מתוך האדמה הספרטוי - לוחמים משוריינים וחמושים. קדמוס ידע שאין לו סיכוי נגדם, ועל כן השליך ביניהם אבן יקרה. הם נלחמו ביניהם עד שכולם נהרגו למעט חמישה. אותם חמישה הסכימו לכרות ברית עם קדמוס וסייעו לו בהקמתה של תבאי.[1] על פי המסורת היוונית הם היו אבות חמש המשפחות הוותיקות ביותר בתבאי.[2]

אתנה לקחה את השיניים שקדמוס לא זרע, והעניקה אותן לאייטס מלך קולכיס (אביה של מדיאה). אייטס גרם ליאסון לזרוע אותם. הספרטוי ניסו להילחם ביאסון, אולם יאסון שחזר את התעלול של קדמוס והשליך אבן יקרה ביניהם. הם נלחמו זה בזה ואיש מהם לא שרד.

מיתוס אחר אומר כי הדרקון היה צאצא של אל המלחמה ארס, ולאחר שקדמוס הרג את הדרקון הוא היה עבד של ארס למשך שמונה שנים.[3]

סטפנוס מביזנטיון (המאה ה-6 לספירה) ציין במילונו הגאוגרפי, שעל פי קלאודיוס יולאוס (Claudius Iolaus, חי לא לפני ייסוד קיסריה), מקור השם של ארץ יהודה הוא באודאיוס (Udaeus), "אחד (מחמשת) 'האנשים שנזרעו' בתבאי, שהיה בין בני לוויתו הצבאיים של דיוניסוס". ייתכן וניתן להסביר את הקשר בין השם המיתולוגי "אודאיוס" לשם "יהודה" (נהגית ביוונית: "יודאיה") בדמיון הצלילי ביניהם. ייתכן וקשר זה מקורו במסורת הידידות בין היהודים וספרטה, שהופיעה בתקופה ההלניסטית (כפי שמסופר בספר מכבים), כמו גם מתוך סיפור הגירתם של הספרטוי לספרטה.[4]

בספרו של ריק ריירדן "פרסי ג'קסון וקללת הטיטאן", אשר הוא השלישי בסדרת "פרסי ג'קסון והאולימפיים", נמלטים הגיבורים מהספרטוי הרודפים אחריהם בשירות הטיטאנים. הספרטוי מופיעים גם בסדרת ההמשך "גיבורי האולימפוס", בספר השני בסדרה: "בן נפטון". הספרטוי מופיעים גם בספרו של מייקל סקוט, "האשפית" - האחרון בסדרת "הסודות של ניקולס פלמל בן האלמוות".

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ביבליותקה, 3,4.
  2. ^ Smith, Dictionary of Greek and Roman Biography and Mythology, "SPARTI", 1873
  3. ^ theoi.com/Olympios/AresWrath.html#kadmos
  4. ^ מנחם שטרן - Menahem Stern, Greek and Latin Authors on Jews and Judaism, Jerusalem, 1976, Vol. I, LXXXVII. Claudius Iolaus, pp. 534-535