פתיחת התפריט הראשי

Ancient kingdoms of Colchis and Iberia 793 BC.png

היסטוריה של גאורגיה
פרהיסטוריה (אנ')
  • תרבות שוּלבַּרִי-שוֹמוּ (אנ')
  • תרבות קוּרָה-אַרַאכּס (אנ')
  • תרבות תרִיאַלֵתִית (אנ')
  • תרבות קוֹלֵכִית (אנ')
  • דִיאַוֹחִי (אנ')
העת העתיקה
ימי הביניים
העת החדשה המוקדמת
העת החדשה
Georgian States Colchis and Iberia (600-150BC)-en.svg

קוֹלֶכיסגאורגית: კოლხეთი, מילולית: קוֹלחֶתי, ביוונית: Κολχίς, מילולית: kŏl´kĬs) הייתה אזור גאורגי בצורת כמעט משולש, וממלכה בקווקז ששיחקה תפקיד חשוב בגיבוש התרבות האתנית של האומה הגאורגית.

הממלכה כיסתה את רוב חלקה המערבי של גאורגיה כיום. במיתולוגיה היוונית זה היה ביתם של אאטי ומדיאה והיעד של הארגונאוטים. האזור העתיק מייצג בערך את הפרובינציות של גאורגיה, מגרליה, אימרתי, גוריה, אג'ריה, סוואנתי, רצ'ה, אבחזיה, והנפות הטורקיות ריזה, טרבזון וארטווין.

גאוגרפיה ומקור השםעריכה

לפי כל המחברים הקלאסיים, מחוז שהיה בתחום בדרום-מערב פונטוס, במערב על יד פונטוס אוקסינוס, עד נהר כּוֹרַכּס (כנראה נהר בזיב שבאבחזיה), בצפון בקרבת רכס ההרים הקווקז הגדול, שנמצא ביניהם, נקרא סרמטיה (Sarmatians), במזרח איבריה הקווקזית וההר מוסצ'יסי (היום ברכס קווקז המשני), ודרום ארמניה. ישנו הבדל קטן בין ההיסטוריונים לגבי מידת התרחבות הממלכה מערבה: סטרבון למשל סבר כי קולכיס מתחילה בטרבזון, כאשר תלמי מצד שני, מיקם את פונטוס ליד הנהר פאסיס (כנראה נהר הריוני). ביצ'וינתה הייתה העיר האחרונה בצפון קולכיס.

השם קולכיס הופיע לראשונה אצל אייסכילוס ופינדארוס. הסופר הראשון דיבר עליה בשם איה (קולכיס), מעונו של המלך המיתולוגי אאטי. הנהר הראשי פאסיס, שהיה לפי חלק מהסופרים שהיה הגבול הדרומי של קולכיס, אבל, סביר יותר להניח זרם דרך אמצע הממלכה מהקווקז במערב לדרום לאוקסינוס, ולאניסיטס (או אנטיסיטוס) (היום, המחוז הרוסי קוּבּאן), ההיסטוריון היווני, אריאנוס מציין הרבה אחרים לפי שם. אבל לא יותר מהר נדיר. העיקריים שבהם היו: צַ'ריאֶייס, צוֹבּוּס או כּוֹבּוּס, סינגאמֶס, טארסוּרַס, היפוּּס, אסטֶלֶפּוּס, צ'רוסוראואס, חלק מהאנשים שהוזכרו על ידי תלמי ופליניוס הזקן. העיר המובילה הייתה דיוסכוריאס או דיוסקורס, כיום סוחומי (תחת הרומאים נקראה סבסטופוליס), על חוף הים של לאוקסינוס, סאראפאנה (כיום שורפני), פאסיס (כיום פותי), פיטוס (כיום ביצ'וינתה), אפסרוס (כיום גוניו), סוריום (כיום סוראמי), ארצ'אפוליס (כיום נוֹכַּלאכֶּבּי), מאצ'יירזיס וכּוּתא או כּוּתאתיסיוּס (כיום כותאיסי), שעל פי המסורת, הוא מקום הולדתה של מדיאה. סכולקס מכרויינדה מציין Mala או Male, אשר הוא בסתירה לסופרים האחרים מציין כמקום הולדתה של מדיאה.

היסטוריהעריכה

ימי קדםעריכה

האזור היה ביתה של תרבות הברונזה המפותחת היטב הידועה בשם התרבות הקולכית, הקרובה לשכנתה התרבות הקובנית, שהתמזג לאמצע תקופת הברונזה. לפחות בחלק מקולכיס תהליך העיור מתקדם יפה בסוף המיליניום השני לפנה"ס, מאות שנים לפני ההתיישבות היוונית. בתקופת הברונזה המאוחרות (המאה ה-15 לפנה"ס-המאה ה-8 לפנה"ס) התפתחה מומחיות בהתכה ויציקה של מתכות, שהחלה הרבה לפני שמיומנויות אלה התמקצעו באירופה. עבודת אדמה בכלים מתוחכמים פרחו, מבורכים בשפלות מושקות היטב עם אקלים מתון, קידם את צמיחה של טכניקות חקלאיות מודרניות.

מיתרידטס השישי, מלך פונטוס השתלט על קולכיס בשנות העשרה של המאה ה-2, וזאת למרות שיושבי קולכיס נחשבו לעם יודע מלחמה. לחץ של מיתרידטס ופיתויים שיכנעו את שליטי הארץ לוותר על שלטונם למען המלך. קולכיס אורגנה כ"סאטראפיה" מלכותית. יחד עם זאת לא הצליח מיתרידטס להשתלט על החוף הסלעי של רכסי הקווקז שבין חצי האי קרים לקולכיס. ניסיונות שכנוע של תושבי האזור עלו בתוהו והוא ויתר על מאמציו לכבוש את האזור. בשלב זה הפכה קולכיס כנקודת קשר גאוגרפית של גרעין הממלכה עם הנחלות בצפון. בראש הסאטראפיה הועמד משנה למלך ("היפארכוס") בסמכות מקיפה של "דואג" ("דיויקיטיס" על פי סטראבון). התפקיד הטבעי של קולכיס כמספנה ראשית לצי התובלה בים השחור, נתמלא.[1]

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא קולכיס בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ דוד גולן, תולדות העולם ההליניסטי, עמ' 678-685,ISBN 9652244109