ספריית הכנסת
ספריית הכנסת היא ספריית מחקר המשרתת את הכנסת, חבריה ועובדיה.
מיקום | משכן הכנסת, ירושלים |
---|---|
סוג | ספרייה פרלמנטרית |
ספריית הפקדה | עותק של ספרים ועיתונים היוצאים בישראל בתחומים נדרשים, פרסומים רשמיים שונים |
תאריך ייסוד | נובמבר 1950 |
מנהל | גילה אלדר |
קואורדינטות | 31°46′36″N 35°12′19″E / 31.77667°N 35.20528°E |
היסטוריה
עריכההספרייה נוסדה בנובמבר 1950 כספרייה פרלמנטרית קלאסית, במטרה לספק לחברי הכנסת ועובדיה את המידע הדרוש להם לעבודתם הפרלמנטרית.
בשנת 1953 תוקנה פקודת העיתונות ונקבעה בה, בין השאר, חובת מסירת עותק מכל ספר לספריית הכנסת ללא תמורה. בשנת 2001 בוטל סעיף זה (סעיף 24) ובמקומו נכנס לתוקף חוק הספרים (חובת מסירה וציון הפרטים), התשס"א-2000, ובו נקבעה חובה מצומצמת יותר, לפיה ספריית הכנסת רשאית לדרוש ללא תמורה עותק מכל ספר או עיתון בכל תחום המוגדר כ"נחוץ לעבודתה של הכנסת" כפי שקבע יושב ראש הכנסת באישור ועדת הכנסת. בהמשך תוקן החוק, ונקבע שהכנסת תשלם עבור העותק 25% ממחירו הקטלוגי[1]. בנוסף, לפי תקנות חוק חופש המידע, התשנ"ט-1999 מחויבת כל רשות ציבורית (כהגדרתה בחוק זה), למעט רשות מקומית והתאגידים שבשליטתה, לשלוח עותק של הדו"ח השנתי על פעילותה לספריית הכנסת. אוסף הספרייה מתרחב גם באמצעות מתנות וחליפין עם ספריות, בין השאר ספריות של פרלמנטים אחרים.
הספרייה מיועדת בראש ובראשונה לחברי הכנסת ועובדיה, אך בימים ראשון וחמישי, בהם מליאת הכנסת אינה פעילה, פתוחה הספרייה לציבור הרחב לצורך עיון בפרסומים שאינם נגישים במקומות אחרים. בין השאר, ניתן לעיין במקום בפרוטוקולים שאינם חסויים של ועדות הכנסת. זכות זו נקבעה בנוהל שפרסם יושב ראש הכנסת[2] בהתאם לתקנון הכנסת.
ב-2014 נחנך בספרייה אוסף כתבי חברי הכנסת המכיל ספרים שפרסמו חברי הכנסת לדורותיהם במגוון שפות. עם חנוכת האוסף הוא הכיל כ-1,600 ספרים[3].
קטלוג הספרייה פועל באמצעות תוכנת אל"ף 500. הקטלוג איננו נגיש לציבור הרחב.
בסוף העשור השני של המאה ה-21 החל תהליך של דילול אוסף הספרייה מתוך כוונה להישאר בספרייה רק את דברי הכנסת, אוסף ספרי קודש, אוסף הספרים שכתבו חברי הכנסת ואוסף העיתונים. פריטים נדירים הועברו למוזיאון הכנסת, ספרים אחרים עברו לספריית הלשכה המשפטית של הכנסת, ספרי אמנות לידי אוצרת הכנסת ועשרות אלפי הספרים במחסן צפויים להימסר לעמותות וספריות המעוניינות בהם[4].
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- אשר צידון, הכנסת להלכה ולמעשה, ירושלים, הוצאת אחיאסף, 1954, עמ' 57–58.
קישורים חיצוניים
עריכה- מבנה המשכן - אדריכלות, דף באתר הכנסת המתארת את הספרייה מנקודת מבט אדריכלית.
- בנצי רובין, כל ספרי הח"כים ועוד: הצצה לספריית הכנסת, באתר "סרוגים", 21 ביוני 2022
- ישראל, הכנסת. ספרייה, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ חוק הספרים (חובת מסירה וציון הפרטים) (תיקון), התשס"ה― 2005
- ^ ילקוט הפרסומים מס' 4438 התשנ"ו, עמ' 4594.
- ^ ספריית הכנסת חנכה: אוסף כתבי חברי הכנסת, הודעות הכנסת, 27 באוקטובר 2014, באתר הכנסת
- ^ שירית אביטן כהן, אחרי 70 שנה: ספריית הכנסת מרוקנת את המדפים שלה, בעיתון מקור ראשון, 30 באוגוסט 2020