תקנון הכנסת

תקנון הכנסת הוא מסמך המנסח את סדרי העבודה של הכנסת ,תקנון הכנסת הוא קובץ תקנות, כללים והוראות שגיבשה הכנסת במהלך השנים, המסדיר את נוהלי עבודתה. ועדת הכנסת היא הגוף המוסמך לגבש תקנון לכנסת ולהכניס בו שינויים. ב-30 במאי 2012, לאחר עבודה שנמשכה שלוש שנים בוועדת הכנסת, אישרה מליאת הכנסת תקנון חדש.

בתקנון החדש נעשו שינויים מהותיים המתאימים את עבודת הכנסת לעידן הנוכחי, והוא ערוך באופן התואם את מהלך העבודה במליאת הכנסת ובוועדות. עוגנו בו נהגים רבים שהתבססו בעבודת הכנסת ולא הופיעו בתקנון הקודם, וכן חוות דעת והנחיות של היועץ המשפטי לכנסת שניתנו בעשרות השנים האחרונות. התקנון עוסק בפרטי הפרטים של נוהלי עבודת הכנסת ומקבץ את כולם במסמך מנחה אחד.

רוב המסמך איננו מעוגן בחוק. סעיף 19 לחוק יסוד: הכנסת, קובע:

הכנסת תקבע סדרי עבודתה; במידה שסדרי העבודה לא נקבעו בחוק תקבעם הכנסת בתקנון; כל עוד לא נקבעו סדרי העבודה כאמור, תנהג הכנסת לפי הנוהג והנוהל המקובלים בה.

לפיכך, תקנון הכנסת, הגם שאיננו מעוגן בחוק, מחייב את חברי הכנסת ואת מוסדותיה השונים בעבודתם. העובדה שבספר החוקים הישראלי לא קיים חוק הקובע את סדרי העבודה של הכנסת, מתפרשת על ידי רבים כפגם. זאת משום שמבחינה תהליכית, ייתכן והתוקף של החוקים שמחוקקת הכנסת מכוח התקנון, הוא מוגבל.

חלק א' של התקנון, מעוגן בחוק יסוד: הכנסת. מנסח אך ורק את התהליכים הקשורים בהיבחרם של חברי הכנסת ושל בעלי תפקידים נבחרים שונים בכנסת. חלקו השני של התקנון, העוסק בעבודת הכנסת, איננו מעוגן בשום חוק. פעמים מספר הועלתה על שולחן הכנסת הצעת חוק יסוד: החקיקה, אשר אמורה הייתה לעגן את תהליכי העבודה של הכנסת, אולם זו מעולם לא צלחה.

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראל. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.