פנקס הקהילה
פנקס הקהילה הוא ספר בו נהגו הקהילות היהודיות לרשום את תולדותיהן.
שימוש
עריכה
רישום תולדות הקהילה ב"פנקס", היה נהוג בקהילות יהודיות בארץ ישראל ובאירופה מן המאה השש עשרה ועד מלחמת העולם השנייה. הפנקסים תיעדו הן את חיי היחיד החבר בקהילה ברישום אירועים בולטים, כמו לידה, בר-מצווה, נישואין, פטירה, וכיוצא בזה. והן את החיים הציבוריים בקהילה ברישום אירועים ציבוריים, כמו הכנסת ספר תורה לבית כנסת, או חנוכת בית כנסת. כך גם נרשמו בהם אסונות, מגפות, פוגרומים ופרעות שקרו לקהילה. כמו כן מופיעים בפנקסים רישומים על התנהלותן של הקהילות מול הרשויות - תשלום מיסים, תקנות והסכמות, חובות הלוואות ומשכונות.
רובם של פנקסי הקהילה אבדו בתלאות הקהילות לאורך ההיסטוריה. דפים בודדים מפנקסי קהילה קדומה מהמאה ה-13 שרד בכריכה של ספר, פנקס מלא שרד מהמאה ה-15, כמה מאות פנקסים שרדו גם את השואה עד ימינו וכמה עשרות מהם נדפסו.
פנקסים אלו מהווים תיעוד מקורי אמין ועשיר על ההיסטוריה בקהילות היהודיות.
אחרי השואה חידשו כמה קהילות יהודיות את רישום האירועים בפנקס הקהילה.
דוגמאות לפנקסי קהילה שנדפסו:
- קדמוניות מפנקסאות ישנים - לקורות ישראל בפולין בכלל ובקראקא בפרט - שי"א-שצ"ח[1]
- פנקס קהילת וירונה - רצ"ט - ש"ץ (1539-1629)[2]
- פנקס קהילת צילץ [3]
- פנקס הכשרים של קהילת פוזנא - שפ"א - תקצ"ה (1621-1835)[4]
- פנקס ועד הקהלות הראשיות במדינת ליטא - שפ"ג - תקכ"א (1622-1761)[5]
- פנקס בית דין איסור והיתר בקושטא - תרס"ג - ת"ע (1903-1910)[6]
- פנקס הקהילה היהודית הפורטוגיזית בתוניס - תקי"ד-תרנ"ז (1753-1897)[7]
בנוסף לפנקס הקהילה הכללי, ניהלו מוסדות וארגונים ("חברות") בקהילה פנקסים עצמאיים: פנקס חברת גמילות חסדים, פנקס חברת תהילים, פנקס חברת הכנסת אורחים, פנקס חברת ביקור חולים (רשימת הוצאות על חולים; הסכמים בין החברה ובין התורמים עבור הזכרת נשמות), פנקס חברה קדישא ("גמילות חסד של אמת"), פנקס מוהל, פנקס בית כנסת, פנקס גבאי, פנקס הזכרת נשמות או פנקס יזכור ("פנקס אלמימר", או "ממורבוך"), פנקס בית דין, פנקס ישיבה, פנקס חברת הכנסת כלה, פנקס שטרות שידוכין, - רשימות נדוניא ורישום שידוכים[8], פנקס כתובות, פנקס רישום נישואין, פנקס חברת משניות,
ספרות הפנקסים כוללת גם פנקסי בעלי מלאכה, סוחרים ואיגודים מקצועיים, כמו פנקס מלווה ברבית, פנקס סוחרי בקר, פנקס חברת החייטים.
מספר ספרים בשם "פנקס קהילה" או "פנקס עיר" שיצאו לאור הם ספרי זיכרון לקהילות, רבים מהם יצאו לאור אחרי השואה והם כוללים זכרונות ומאמרים על ערים וקהילות שנעלמו או הושמדו בשואה.
פנקס חברת גמילות חסדים
עריכהארגונים ומוסדות בקהילות היהודיות רשמו וניהלו גם פנקסים של המוסד. "חברת גמילות חסדים" הייתה ארגון נפוץ בקהילה היהודית, לעיתים החברה הייתה שייכת לחבורת בעלי מלאכה כמו צורפים, חייטים, פחחים ושאר בעלי מלאכות, וראשי הארגון ניהלו פנקס. בפנקס רשמו המנהלים ("פרנסים", "גבאים") את שמותיהם, את תקנות החברה, את החלטות אספות החברה ובעיקר את ההכנסות וההוצאות. לפעמים נרשמו בפנקס גם זכרונות מהקהילה. בחלק מהפנקסים גם נוספו דברים שנכתבו בחרוזים באקרוסטיכון, רישומים במקרוגרפיה וציורים.
התקנות הראשונות של חברת גמילות חסדים הן כנראה של קהילת פירארה שבאיטליה, שנתקנו בשנת ה'רע"ה (1514). הפנקס הראשון הנמצא היום הוא פנקס חברת גמילות חסדים ברומא מהשנים ש"ך-שמ"ז (1560–1587). בארכיון הספרייה הלאומית נמצאים עשרות פנקסי חברת גמילות חסדים בכתב יד. חלקים מהם נדפסו במשך השנים.
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
- אדם טלר, 'פנקס הקהל' במזרח אירופה: דימוי ומציאות, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, יוני 2019.
פנקס פתוח: מאות שנות תיעוד עצמי של יהדות אירופה – מושב שני, הרצאות באירוע לרגל השקת "מאגר הפנקסים", סרטון בערוץ "הספרייה הלאומית", באתר יוטיוב, 20 במאי 2019.
הערות שוליים
עריכה- ^ פ.ה. ועטשטיין, קראקא תרנ"ב
- ^ יעקב בוקסנבוים, אוניברסיטת תל אביב תש"ן
- ^ פנקס קהילת צילץ, באתר web.nli.org.il
- ^ דב אברון, מקיצי נרדמים, ירושלים תשכ"ז
- ^ שמעון דובנוב, עינות, ברלין תרפ"ה
- ^ לאה בורנשטיין-מקובצקי, אורות יהודי המגרב, לוד תשנ"ט
- ^ יצחק אברהמי, הרב יעקב אלחאייק (ע), פנקס הקהילה היהודית הפורטוגיזית בתוניס, לוד: אורות יהדות המגרב, תשנ"ז
- ^ קהילת טריפולי מערב, בין השנים תצ"ב-תקל"ח