סקואלודון
סקואלודון (שם מדעי: Squalodon; מילולית: "שן קוצן" כלומר: "שן כריש") הוא סוג נכחד של לווייתן מתקופת האוליגוקן עד המיוקן. המאובנים נמצאו באירופה,ארצות הברית,צ'ילה, ארגנטינה, קוסטה ריקה וברזיל. המין תואר לראשונה ב-1840 ונחשב למין של דינוזאור איגואנודוני, אך בהמשך סווג מחדש כלווייתן.
 סקואלודון
| |
|---|---|
| |
| תקופה | |
| אוליגוקן-מיוקן 33–14 מיליון שנה לפני זמננו | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | מכפילי פרסה |
| תת־סדרה: | דמויי היפופוטם |
| על־משפחה: | דולפיני נהרות |
| משפחה: | Squalodontidae |
| סוג: | סקואלודון |
| מינים | |
| |
| שם מדעי | |
 SqualodonGrateloup, 1840 | |
| |
מאפיינים עריכה
לסקואלודון היה חרטום מוארך וצר בתוכו היו שיניים חדות שהזכירו שיני כריש אך היו קטנות. אורך גולגולתו הגיע ל-1.5 מטר ואורכו הכולל הגיע לחמישה מטרים. הוא היה קטן מאוד ביחס למרבית הלווייתנאים והיה קרוב לדולפיניים המודרניים אך אולי היה קרוב יותר לדולפיני הנהרות החיים כיום במים מתוקים. בדומה לשאר לווייתני השיניים הוא תיקשר והתמצא באמצעות פליטת אקולוקציה מבסיס מקורו.
לווייתן זה חי לאורך הימים הטרופיים הרדודים כנראה בלהקות קטנות וניזון מדגים בעזרת שיניו. הוא עצמו נטרף בידי המגלודון הענקי ולווייתני ענק כמו לווייתן מלווילי.
נכחד בסוף המיוקן כתוצאה משינויי אקלים ואולי תחרות עם דולפינים ולווייתנים מפותחים יותר.
מאובני גולגולתו עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- סקואלודון, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- סקואלודון, באתר GBIF (באנגלית)