סרגיי גרמש

סרגיי גרמש
לידה	1 בספטמבר 1958 (בן 66); חרסון, ברה"מ
מדינה	ברית המועצות, רוסיה
השכלה	בית ספר התיאטרון האמנותי של מוסקבה (1984); בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה ;
תקופת הפעילות	מ-1984
פרסים והוקרה	אמן העם של הפדרציה הרוסית (14 באפריל 2006); עיטור ההצטיינות למען המולדת דרגה רביעית (29 באפריל 2019); מסדר ההערכה של הרפובליקה של פולין (9 במאי 2011); אמן כבוד של הפדרציה הרוסית (10 במרץ 2004); פרס ניקה; פרס נשר הזהב ;
	sergeigarmash.ru

סרגיי לאונידוביץ' גרמש (ברוסית: Серге́й Леони́дович Гарма́ш; נולד ב-1 בספטמבר 1958) הוא שחקן קולנוע ותיאטרון סובייטי-רוסי. אמן העם של רוסיה ושחקן מוערך.^[1]^[2] בשנת 2013 היה חלק מחבר השופטים בפסטיבל הקולנוע הבינלאומי ה-35 במוסקבה.^[3]

הוא מוכר במרבית מדינות מזרח אירופה במראהו הקשוח ועם סיגריה בידו ומגלם בעיקר דמויות של אנשי משטרה, צבא או פושעים. את פרסומו הוא זוקף לזכותו של הדמות קורוטקוב שגילם בסדרת הטלוויזיה המשטרתית "קאמנסקאיה" ומוכר גם בגילות דמות אביו של הדמות הראשית מלס מהסרט "המגונדרים".

ביוגרפיה

ראשית חיים וחינוך

סרגיי גרמאש נולד ב-1 בספטמבר 1958 בעיר חרסון שברפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית, במשפחת פועלים. אמו, ליודמילה איפוליטובנה הייתה מכפר קטן במערב אוקראינה, היא סיימה את לימודיה לאחר שבעה שיעורים ובילתה את כל חייה בעבודה כסדרנית בתחנת אוטובוס. אביו של סרגיי, ליאוניד טרופימוביץ' גרמש היה תחילה נהג, אחר כך בוגר מכון והחל לעבוד בתפקידים מינהליים.^[2]

גרמש היה ילד קשה, הוא גורש מבית הספר מספר פעמים. לאחר הלימודים ביקש להיכנס למכון של הצי, אך בסופו של דבר הגיש מסמכים לבית הספר לתיאטרון בעיר דנייפרופטרובסק. הוא סיים את בית הספר כאמן תיאטרון בובות. אחר כך עבד בחרסון, נסע עם סיורים לכפרים ובחוות קיבוציות סמוכות.^[4]

שנתיים לאחר מכן נקרא לשירות צבאי בשורות הצבא הסובייטי - בגדוד הבניין. הוא שירת בעיירה בולוגויה.^[5]

לאחר שירותו בצבא, בשנת 1980 נסע גרמש למוסקבה כדי להגיש בקשה לבתי ספר לתיאטרון שם. בתחילה הוא הגיש מסמכי בקשה לשלושה מוסדות תיאטרון בו-זמנית. בהמשך בחר את בית הספר לתיאטרון האמנותי במוסקבה ללימודיו. עם סיום בית הספר לתיאטרון האמנות במוסקבה בשנת 1984, גרמש התקבל ללהקה של התיאטרון "סוברמניק" במוסקבה.

קריירה

סרגיי ערך את הופעת הבכורה הקולנועית שלו בשנת 1984, כשגילם את תפקיד אורין בבלדה ההרואית הניתוק של אלכסיי סימונוב עם אלכסנדר פקליסטוב לצדו. אחר כך השתתף בסרטים "במדבר הירי" (1985) מאת ולדימיר חוטיננקו, "יונת הבר" (1986) מאת סרגיי סולוביוב, "איוואן הגדול" (1987) מאת גבריאל יגיאזארוב, "סטלינגרד" (1989) מאת יורי אוזרוב, "האמן ומרגריטה" (1994) מאת יורי קארה, "הצלף וורושילוב" (1999) מאת סטניסלב גובורוחין וסרטים וסדרות רבות אחרות. לפני תחילת האלף החדש הוא כיכב ביותר מחמישים סרטים.

בשנת 2001, לוהק לתפקיד מורה העבודה סמיון בספאלצ'יקוב בדרמה המצליחה "הגיל הנדרש" של סרגיי סולוביוב שגרמש קיבל עליו את פרסי המשחק בפרס ניקה ובפרס נשר הזהב. בהמשך, סרגיי קיבל את פרס ניקה על תפקידיו בסרטים "אחי החורג, פרנקנשטיין" (2004), "12" (2008) ו"הבית" (2011).

בין תפקידיו המשמעותיים של גרמש כוללים את רב-סרן קורוטקוב בסדרה הבלשית "קאמנסקאיה", שגילם במשך חמש עונות, יבגני מרקראנץ ב"סוויטה מכנית" (2001) מאת דמיטרי מסחייב, איוואן בסרט "המאהב" (2002) מאת ולרי טודורובסקי, הקצין ניקולאי קראוז בסרט "72 מטרים" מאת ולדימיר חוטיננקו, יאשה בקומדיה "קרובי משפחה עניים" (2005) מאת פאבל לונגין, מייג'ור פופוב בסרט "קאטין" (2007) מאת אנדז'יי ויידה, אביו של מאלס בלהיט על שנות הששים של המאה העשרים, המגונדרים (2008) מאת ולרי טודורובסקי.

בנוסף, סרגיי גילם תפקידים בסרטים "פסקול התשוקה" (2009), "ברק שחור" (209), "צרות טובות" (2010), "פעם אחת" (2013), "סוף העידן היפה" (2015), "דואליסט" (2016), הסדרות "פטרונותיו של רב-סרן סוקולוב" (2014), "לנינגרד 46" (2015), "החוקר טיכונוב" (2016) ו"מורקה" (2017).

בשנת 2017, השחקן הופיע בסרטים "משיכה" (והמשכו "פלישה") ו"טנגו קר". הוא הופיע גם בסרטים "מתקדמים למעלה" ו"מטילדה", בו גילם את אלכסנדר השלישי. באותה שנה גם הופיע בסרט "השותף", שם גילם קצין משטרה בשם חרומוב, שנפשו ומוחו הועברו לגופו של ילד בן שנה.

בשנת 2020 הופיעה סדרה חדשה בכיכובו כשוטר, סדרת המדע בדיוני "פרויקט אנה ניקולאייבנה".

חיים אישיים

אשתו היא השחקנית הרוסייה אינה טימופייבה (ילידת 1963), בוגרת בית הספר לתיאטרון לאמנות במוסקבה, שחקנית תיאטרון "סוברמניק".

פילמוגרפיה נבחרת

קולנוע

1986 - "יונת הבר", אסטרונאוט
1987 - "גששית הירח", המלח פאבלו דיבנקו
1989 - "סטלינגרד", סמל יעקב פבלוב
1989 - "בספרדל", מוגול
1993 - "ילדי אלים ברזל", איש בפאב
1994 - "חייו והרפתקאותיו הבלתי רגילות של טוראי איוואן צ'ונקין", מיליגה, קפטן הנ.ק.ו.ד.
1994 - "האמן ומרגריטה", איוואן בליבית, משורר
1995 - "דם זאב"
1999 - "שדרות סטרסטנוי", סופר
1999 - "הצלף וורושילוב", השוטר קוסייב
1999 - "המעריץ", אולג ויקטורוביץ'
2000 - "גיל נדרש"
2001 - "סוויטה מכנית"
2004 - "72 מטרים", הקצין ניקולאי קרלוביץ' קראוז
2004 - "טוליה שלנו", איש שירותי הביטחון
2005 - "קרובי משפחה עניים", יאשה השתיין
2006 - "פיראנה"
2007 - "12", מושבע מספר 3
2007 - "קאטין", קפטן פופוב (סרט פולני)
2008 - "מורפיום", וסילי אוסיפוביץ' סובורבסקי
2008-2009 - "האי המיושב", זף
2008 - "המגונדרים", אביו של מאלס
2009 - "חדשות חמות", רוצח מקצועי
2009 - "ברק שחור", פאבל מאיקוב, אביו של דמיטרי
2009 - "ספר האמנים", סוס קסמים (דיבוב)
2010 - "הקצה", מייג'ור פישמן
2010 - "שמש בוגדנית 2", האב אלכסנדר
2010 - "עצי אשוח", קצין המיליציה ולרי פטרוביץ' סיניצין
2010 - "שגעונות", המאמן חובוסטין
2011 - "הבית", ויקטור שמנוב
2011 - "איוואן צארביץ' והזאב האפור", זמיי גוריניץ' (דיבוב)
2014 - "לנינגרד 46", איגור דנילוב
2015 - "פעם אחת", הדוד מישה
2016 - "הזריחות כאן שקטות", דמות המספר
2016 - "דואליסט"
2017 - "משיכה", סגן ראש הממשלה
2017 - "מטילדה", קיסר אלכסנדר השלישי
2017 - "מתקדמים למעלה", סרגיי פבלוב, יו"ר הוועדה הממלכתית לספורט של ברית המועצות
2020 - "פלישה", סגן ראש הממשלה
2023 - "צ'בורשקה", גֶנה

טלוויזיה

2002 - "הבריגדה", מפקד אומו"ן, בסן סאניך (12 פרקים)
2003 - "שורות גורל", ורשין
2005 - "פרשת הנשמות המתות"
2005 - "ברז'נייב", קנדאורוב
2005 - "מותה של האימפריה", סחרוב
2012 - "הגווארדיה הלבנה", קוזיר-לשקו, אלוף-משנה בכוחות פטליורה
2017 - "טרוצקי", ניקולאי טרוצקי
2017 - "מורקה"
2017 - "בצד ההוא של המוות"
2019 - "נוסחת הנקמה"
2020 - "אוניית אודסה"
2020 - "פרויקט אנה ניקולאייבנה", הקצין ויקטור סרגייביץ'
2020 - "השיטה", עונה שנייה
2021 - "בצד ההוא של המוות-2"

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא סרגיי גרמש בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של סרגיי גרמש
סרגיי גרמש, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
סרגיי גרמש, באתר AllMovie (באנגלית)
סרגיי גרמש, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
סרגיי גרמש, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
סרגיי גרמש, באתר Discogs (באנגלית)

הערות שוליים

^ "Биография Сергея Гармаша". RIA Novosti.
^ ¹ ² "Сергей Гармаш". Russia-1.
^ "Main Competition Jury". MIFF. אורכב מ-המקור ב-2014-01-01. נבדק ב-2013-06-06.
^ "Сергей Гармаш". VokrugTV.
^ "Интервью с Сергеем Гармашем". OK!.

[ria-1] "Биография Сергея Гармаша". RIA Novosti.

[r1-2] ¹ ² "Сергей Гармаш". Russia-1.

[MoscowJury-3] "Main Competition Jury". MIFF. אורכב מ-המקור ב-2014-01-01. נבדק ב-2013-06-06.

[4] "Сергей Гармаш". VokrugTV.

[5] "Интервью с Сергеем Гармашем". OK!.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]


לידה	1 בספטמבר 1958 (בן 66) חרסון, ברה"מ
מדינה	ברית המועצות, רוסיה
השכלה	בית ספר התיאטרון האמנותי של מוסקבה (1984) בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה
תקופת הפעילות	מ-1984
פרסים והוקרה	אמן העם של הפדרציה הרוסית (14 באפריל 2006) עיטור ההצטיינות למען המולדת דרגה רביעית (29 באפריל 2019) מסדר ההערכה של הרפובליקה של פולין (9 במאי 2011) אמן כבוד של הפדרציה הרוסית (10 במרץ 2004) פרס ניקה פרס נשר הזהב
sergeigarmash.ru