סרגיי קולסניקוב
סרגיי ולדימירוביץ קולסניקוב (ברוסית: Сергей Владимирович Колесников; נולד ב-1948, לנינגרד) הוא איש עסקים רוסי גולה שחי מחוץ לרוסיה מאז 2010.[1] הוא נודע בעיקר כחושף שחיתויות לאחר מכתבו בדצמבר 2010 לנשיא דמיטרי מדבדב, שחשף תוכנית מושחתת שכללה את בניית "ארמון פוטין" וקרא תיגר על נשיא רוסיה להילחם בשחיתות.[2][3] לאחר שעזב את רוסיה, גילויי השחיתות בקנה מידה גדול במעגל הפנימי של הנשיא פוטין הובילו לחקירות בתקשורת המערבית.[4][5]
 | |
| לידה |
1948 (בן 76 בערך) לנינגרד, ברית המועצות  |
|---|---|
  | |
קריירה
עריכהקולסניקוב סיים את לימודיו במכון הפוליטכני בלנינגרד בשנת 1972, שם למד ביופיזיקה. הוא בעל תואר דוקטור מהאקדמיה הצבאית על שם סרגיי קירוב, ובילה 20 שנה כמדען המתמחה ביישומים של ביופיזיקה ברפואה.[6]
בשנת 1991 הוא ועמיתיו המדעיים יחד עם רשויות הבריאות בסנט פטרבורג ייסדו מפעל ממלכתי לייצור ציוד רפואי אותו פיתחו. בשנת 1992, כשהפך לחוקי, הם הקימו חברת מניות משותפת בשם פטרומד (Petromed), מיזם משותף עם המחלקה לקשרים כלכליים בינלאומיים של מועצת עיר סנקט פטרבורג, שבראשה עמד אז פוטין. פטרומד התרחבה בשנות התשעים מייצור ציוד לרכש ומרכש לפרויקטים גדולים של תשתיות בריאות. בחירתו של ולדימיר יאקובלב לראשות העיר סנט פטרבורג היוותה נסיגה עבור פטרומד מכיוון שהחברה לא נהנתה עמו מיחסים טובים כמו עם אנטולי סובצ'אק. הנתח בבעלות ציבורית בחברה נמכר כך שקולסניקוב ואחד המייסדים המשותפים, דמיטרי גורלוב, החזיקו כל אחד ב-50%.[6]
הארמון של פוטין
עריכה
ערך מורחב – המעון בכף אידוקופאס
המעורבות של קולסניקוב מתוארת במכתבו למדבדב וכוסה על ידי התקשורת, בעיקר על ידי דייוויד איגנטיוס בוושינגטון פוסט, שהסיק מסקירת חקירותיו ש'קולסניקוב הוא מאותן נשמות אמיצות שעיתונאי פוגש מדי פעם, ומחליט לחשוף את מה שהוא רואה כמעשים פסולים, ללא קשר לסיכונים האישיים.'[7] בשנת 2000 פנה לגורלוב ניקולאי שמאלוב, מקורבו של פוטין. שמאלוב, מטעם פוטין, הציע את התוכנית הבאה: פטרומד תוזמן לבצע מספר פרויקטים של תשתיות בריאות, במימון אוליגרכים, כולל רומן אברמוביץ'. חלק מהתרומות יועברו לקרן השקעות, הנשלטת על ידי פוטין.
תוכנית זו יצאה לפועל, כולל 'פרויקט דרום', המכונה ארמון פוטין, עליו פיקח שמאלוב. קולסניקוב טוען שהוא התפכח כשלאחרי המשבר הפיננסי ב-2008, הונחה שכל הכספים יועברו לארמון פוטין ויסגרו פרויקטים של השקעה עליהם תלויים פרנסתם של אנשים. בספטמבר 2010 הוא עזב את רוסיה לאחר שהחליט לחשוף את העניין. לאחר שהתייעץ עם עורכי דין ונפגש עם בעל הטור של וושינגטון פוסט דייוויד איגנטיוס, הוא פרסם את מכתבו למדבדב, שקיבל מענה בדמות הכחשות רשמיות. הסבירות של הכחשות אלה התערערה על ידי חקירות של העיתון "נובאיה גאזטה", שחשפו שחיתות שהובילה עד לקרמלין.
כשנשאלה על ידי מאשה גסן מדוע הפך לחושף שחיתויות, הוא השיב, 'מצד אחד זו שאלה מסובכת, מצד שני, זה פשוט. אם אתה רוסי, אם רוסיה היא מולדתך, ואם יש לך משהו שתוכל לעשות בשבילה, המעשה הוא טבעי לחלוטין. לפעמים תהיתי אם אוכל למשל 'לעבור דף' כמו שאבי עשה. ובכן, הגעתי למסקנה שאולי אוכל.' בנוגע לרוסיה המודרנית הוא הביע פסימיות, 'הניתוח שלי הוביל למסקנה שלמדינה אין התפתחות חיובית של ממש. המדינה הולכת לקראת קריסה. יתר על כן, להתמוטטות רצינית באמת, אולי מהפכה. ובהתחשב בכך שכיום רוסיה היא מעצמה גרעינית ושהמהפכה במדינה שיש בה מספר עצום של נשק גרעיני היא דבר מסוכן להפליא לקיומו של העולם כולו, הגעתי למסקנה שצריך לעשות משהו. אלה היו המניעים העיקריים להחלטתי לכתוב את המכתב. ובכן, בסופו של דבר, נניח, חייתי את רוב חיי, יש לי ילדים ונכדים, ולא רק אני, כך כולם'.[6]
קישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ "Kremlin Whistle-Blower: 'Putin Has No Option But To Stay In Power'". RadioFreeEurope/RadioLiberty (באנגלית). נבדק ב-2020-03-18.
- ^
Andrew Osborn, Vladimir Putin 'has £600 million Italianate palace', The Telegraph, 14 February 2011
- ^ Corruption Free Russia
- ^ Shane, Scott (2012-02-03). "From Success at Putin's Side to Exposing Corruption". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2020-03-18.
- ^ "Five things we learned about Vladimir Putin's secret wealth". The Independent (באנגלית). 2016-01-26. נבדק ב-2020-03-18.
- ^ 1 2 3 Сергей Колесников: Почему я рассказал про Дворец Путина. «Мы перешли границу между добром и злом в 2009 году» – Интервью – Тематические материалы – Сноб
- ^ David Ignatius - Sergey Kolesnikov's tale of palatial corruption, Russian style
