סרעפת
הסרעפת (TA: Diaphragma) היא שריר במערכת הנשימה, המפריד בין בית החזה לחלל הבטן.
 | |
| שיוך | muscle of thorax |
|---|---|
| אספקה עורקית |
pericardiacophrenic artery  |
| ניקוז ורידי |
וריד סרעפת עליון |
| עצבוב | עצב הסרעפת |
| פעולת שריר |
תנועת השאיפה |
| אחז שריר |
קשת הצלעות, צלעות, זיז עצם החזה, חוליות מותניים, חוליות בית החזה |
| תיאור ב |
האנטומיה של גריי (מהדורה 20) (404) |
| מזהים | |
| לטינית (TA98) |
diaphragma |
| טרמינולוגיה אנטומיקה |
A04.4.02.001 |
| FMA |
13295 |
| קוד MeSH |
A02.633.567.900.300 |
| מזהה MeSH |
D003964 |
  | |
הסרעפת קיימת אצל כל היונקים וגם אצל כמה מיני עופות. אצל בני האדם הסרעפת צמודה לחוליות המותניים, הצלעות התחתונות, ולעצם החזה. שלושה פתחים עיקריים בסרעפת מאפשרים את מעבר הוושט, אבי העורקים, הוורידים, העצבים, הכבד ותעלות בית החזה.
אצל בני האדם הסרעפת היא אליפטית, משופעת למעלה, גבוהה יותר בחזית הגוף מאשר בגב, ובעלת קימור בזמן שהיא "נחה". כיווץ והתרפות הסרעפת הם חלק חשוב בתהליך הנשימה. במהלך שאיפה הסרעפת מתכווצת, נעשית שטוחה ומגדילה את נפח בית החזה ואוויר זורם פנימה אל הריאות על מנת למלא את הוואקום שנוצר בהן. במהלך הנשיפה, הסרעפת נרפית והאוויר יוצא מהגוף.
כיווץ הסרעפת מפעיל לחץ על הבטן, לחץ זה ממריץ את הקיבה וכך הסרעפת מסייעת לתהליך עיכול. לסרעפת חלק גם בתהליכי ההקאה, מתן השתן והצואה. הסרעפת מעוצבבת בעיקר על ידי עצב הסרעפת (Nervus phrenicus) שיוצא בעיקר מעל החוליה הצווארית הרביעית (C4). התכווצויות לא רצוניות ולא סדירות של הסרעפת גורמות לשיהוקים.
