סת-בעל

סת-בעל הוא דמות המופיעה באמנות כנענית ומצרית בתקופת הברונזה המאוחרת ותקופת הברזל המוקדמת ומשלבת לאחת את דמות אל הסערות המצרי סת' ואל הסערות הכנעני בעל. סת-בעל אינו אל בפני עצמו, אלא שם המופיע במחקר שבא לציין את הדמות המשלבת מאפיינים איקונוגרפיים של שני האלים.

אסטלת 400 השנים. האל סת-בעל ומולו רעמסס השני המגיש לו מנחה

רקעעריכה

לאחר הכיבוש של שושלת חיקסוס את מצרים בשנת 1730 לפנה"ס, הייתה הדדיות רבה בין מצרים והמרחב הסורי-ארצישראלי, בעיקר בשל כיבוש מרחב הלבנט בידי המצרים. אחד מהביטויים להדדיות זו היה תחלופה של אלוהויות בין מצרים לארצות הכבושות. שושלת חיקסוס, שהייתה כנענית במקורה, עודדה מעבר של אמנים וסוחרים בין ארצות. כך נערכה היכרות בין אלוהויות שונות, שהובילה לקבלת אלוהויות זרות אל הפנתיאון המצרי באותה תקופה. בעל היה אחד מאלוהיות זרות אלו והוא חבר לסת' בשל הדמיון הרב בין שני האלים.[1]

במחקר נרחב על האל סת' ותפקידיו,[2] בשנת 1967, ועם החפירות המאוחרות של העיר אוואריס וגילוי הקשר בין האלים סת ובעל, מופיע המושג סת-בעל. המושג נכנס לשימוש והמשיך אל מחקרים נוספים כמציין את אותה דמות משולבת.

מאפיינים חזותיים של סת ובעלעריכה

 
האל סת

דמות מתכנה סת-בעל אם היא משלבת לפחות את אחד מהמאפיינים של כל אחד משני אלים אלו.

סת':

  • סת יופיע בגוף של אדם עם ראש של חיית סת' או כחיית סת' מלאה.
  • לעיתים יופיע עם סת' נחש המסמל את מלחמתו באפופיס.

בעל:

  • זקן מחודד בסגנון כנעני
  • קסדה או כתר מהם בוקעות קרני שור
  • קווצת שיער המשתלשלת מראשו שקצֵהּ מסולסל
 
אסטלה מאוגרית. האל בעל. בידו כלי נשק המסמל את הברק: עץ ארז, אלה או חנית שלעיתים מסתיימת בפרח.

סת-בעל במצריםעריכה

סת-בעל מופיע לראשונה במצרים בזמן שלטונה של שושלת חיקסוס, שמקורה בכנען. בעל הוא אחת האלוהויות הזרות שהגיעה למצרים מכנען והתקבלה בפנתיאון. שילוב שני האלים לדמות אלילית אחת נעשה בשל הדמיון של בעל לסת', הן בתחומי האלוהויות שלהם, כאלי סערה, והן בסיפורי הקרבות שלהם, מלחמתו של בעל באל ים ומלחמתו של סת' באפופיס. בנוסף תפקידו של סת' כאל הזרים הקל על החיבור.[3] באמנות, המצרית סת-בעל מופיע בעיקר כסת' עם מאפיינים של האל בעל. למשל דמותו של סת' עם התלתל המאפיין את בעל.

בירת שושלת חיקסוס היא העיר אווריס ובה ישבה כת סת-בעל. הכת בבסיסה הייתה כת של סת' אך היא ערבבה את השמות והמיתוסים של שני האלים. הכת היא ערבוב של כת בעל עם כת סת' במצרים. ניתן למצוא בכתבי פפירוס במצרים מאותה התקופה את שמו של בעל כתוב עם הסימן של חיית-סת'. צורת כתיבה זו התפרשה במחקר כמציינת את הדמות סת-בעל. בפפירוס אמהרסט (Amherst) מתואר הקרב של בעל בים, אך השם בעל מוחלף בסת'. הכת המשיכה להתקיים גם לתוך השושלת ה-19 והממלכה החדשה.[4]

הופעתו של בעל במצרים קידמה את הכת של סת' למקום חשוב עד כדי כך שבשושלות ה-18 וה-19 פרעונים קראו לעצמם על שם סת'- למשל סתי (סתי הראשון). מופעים חזותיים של בעל-סת' במצרים התגלו בעיקר על אסטלות וחרפושיות בחפירות בתביי ובסיני ועוד.

סת-בעל בכנעןעריכה

הכיבוש והתחלופה של מאפיינים תרבותיים השפיעה כאמור גם בכיוון ההפוך. כך ניתן למצוא גם בארץ ישראל מופעים של האל בעל עם מאפיינים של סת' או אם מאפיינים מצריים במובהק. מופעים כאלו נתגלו בעיקר על אסטלות וחותמות גליל, בעיקר בחפירות של העיר אוגרית ושל תל לכיש ועוד.

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • ישראלי, שלומית. ויס, תמר. המיתולוגיה המצרית, תל אביב : מפה, 2005
  • דרשן, נגה. יקיר, עינת. דרשן, גיא. המיתולוגיה הכנענית, תל אביב : מפה, 2009
  • Herman te Velde, Seth, God of confusion : a study of his role in Egyptian mythology and religion, Thesis (doctoral)--Rijksuniversiteit te Groningen, 1967,
  • 1986 ,Hart, G. A Dictionary of Egyptian Gods and Goddesses. London : Routledge & Kegan Paul
  • 1998 ,keel, O & Uehlinger, C, Gods, goddesses, and images of God in ancient Israel. Minneapolis : Fortress Press

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1998 ,keel, O & Uehlinger, C, Gods, goddesses, and images of God in ancient Israel. Minneapolis : Fortress Press
  2. ^ Seth, God of confusion : a study of his role in Egyptian mythology and religion. H. te Velde ; [English translation by Mrs. G.E. van Baaren-Pape]. Leiden : E.J. Brill, 1967
  3. ^ (BA'AL AND SETH : AN INVESTIGATION INTO THE RELATIONSHIP OF TWO GODS, WITH REFERENCE TO THEIR ICONOGRAPHY (CA. 1500 – 1000 BCE), Cox, Michael James (2013-12)
  4. ^ Herman te Velde, Seth, God of confusion : a study of his role in Egyptian mythology and religion, Thesis (doctoral)--Rijksuniversiteit te Groningen, 1967,