פתיחת התפריט הראשי
אין תמונה חופשית

ס. ארקדי היה שם העט של ארקדי ספרות (191118 ביולי 1989, י"ד בתמוז תשמ"ט) היה סופר ישראלי, הראשון שכתב סיפורי ריגול על רקע ישראלי בשנות המדינה הראשונות.

ארקדי ספרות נולד ברוסיה בשנת 1911. בוגר בית הספר הטכני הגבוה בקייב. בימי מלחמת העולם השנייה שירת כקצין הנדסה בצבא האדום. השתתף בקרבות ונפצע פעמים אחדות. עלה לארץ ישראל בשנת 1946. שירת בצה"ל במלחמת העצמאות והיה ממקימי חיל השריון, ועוד קודם לכן - שירות המשוריינים (שמ"ש).

ספרו הראשון שנתפרסם לאחר המלחמה (1950) היה הספר "טאנק - נשק התקפה: ספר לנוער וללוחם", שהיה ספר מקצועי- טכני על תורת השריון.‬ הספר היה מחלוצי הספרות הצבאית המקצועית שהופיעו במדינת ישראל.

סיפוריו הבדיוניים הראשונים נדפסו ב"דבר השבוע". עניין רב עורר סיפורו "הזווית השלישית" (כותרת משנה: "זה היה יכול לקרות אצלנו..."), שפורסם בהמשכים בשבועון זה בשנת 1951, עם איורים של אבא פניכל. בסיפור זה מסכלים קציני מודיעין של צה"ל מזימת ריגול וחבלה מצרית שעמדה להתבצע באמצעות סוכן מצרי שלבש זהות בדויה של צעיר יהודי שעלה לארץ, בעזרת פושע מלחמה נאצי שהתחזה לתייר. הסיפור כלל תאורים ריאליסטיים של פעילות מודיעינית שלא היו מקובלים אז בספרות העברית. הסיפור ראה אור כספר בשנת 1953.

ב-1953 נתפרסמה ב"דבר השבוע" סדרת סיפורי ריגול נוספים של ס. ארקדי, בשם "מסיפורי חוקר ותיק", אף היא על רקע אקטואלי של ריגול ערבי בישראל. סדרה זו ראתה אור כספר בשנת 1954.

ספרו "בחייהם ובמותם", שנתפרסם בשנת 1951, היה קובץ של סיפורי גבורה – רובם מימי מלחמת העולם השנייה ומיעוטם מימי מלחמת העצמאות.

ספרו האחרון "חיים קצרים: ארבע עשרה סיפורים" הופיע בשנת 1971.

ארקדי ספרות נפטר בשנת 1989, ונקבר בבית העלמין קריית שאול.

מתוך הזווית השלישיתעריכה

(ראש שירות הריגול מתדרך את הסוכן לקראת יציאתו למשימה בישראל):

"זוהי הפעם הראשונה, לאחר סיום לימודיך, שמוטלת עליך, איש צעיר משימה, שאתה חייב לבצע באופן עצמאי. זכור ואל תשכח, כי מרגע קבלת התפקיד חדל המרגל להיות אזרח מולדתו. למראית עין חדל גם להיות בן לעמו. הוא – כביכול – שוכח את עמו, את ביתו, זונח את משפחתו, את דתו ואת מנהגיו, הוא נולד מחדש, ולו שם אחר, שפה אחרת... וכל מה שגלגול זה מושלם יותר - מרובים יותר סיכוייו להצלחה. והצלחה, אישי הצעיר, היא תהילה לאללה, תפארת למלך ובשבילך – עליה בדרגה, כסף, נשים, עתיד מהיר".

(מצביע על מפת ישראל שעל הקיר):

"זאת היא הארץ, בה תצטרך לחיות ולעבוד. עליך ללמוד את לשונה ומנהגיה. שם – אולי – תתחתן ותצטרך להכות בה שורש ולמצוא לך עוזרים כלבבך. בארץ זו, הזרה לך לעת עתה, מעניין אותנו הכל: הצבא שלה, גודלו וציודו, התוכניות וכושר התפוקה של תחנות-החשמל, מקומות בתי החרושת ותוצרתם, כל קילומטר של כביש חדש, כל ישוב חדש. מבחינה גאוגרפית-מדינית יש בארץ הזאת פגם ניכר – בשטחה אין כל "עומק". גבולותיה קרובים מדי למרכזיה-החיוניים. תושבי הארץ הזאת באו מעשרות ארצות, מדברים בכל לשונות תבל. הם שונים זה מזה במנהגיהם, והם חיים יחד ועובדים יחד מבלי להכיר איש את רעהו – וזאת היא חולשתה השנייה. תוך ניצול שני הגורמים האלה אתה צריך, ואני בטוח שגם תצליח להתערות בארץ הזאת ולמלא את שליחותך. זכור אני מאמין בהצלחתך."

ספריועריכה

  • טאנק - נשק התקפה: ספר לנוער וללוחם, הוצאת מדע וניצחון, 1950.‬
  • בחייהם ובמותם: ספורים, הוצאת עם עובד, 1951.
  • הזווית השלישית, הוצאת טברסקי, 1953.‬
  • מסיפורי חוקר ותיק, הוצאת מערכות, 1954.
  • מול פני הסכנה: שלושה עשר ספורים, הוצאת מ' ניומן, 1960.
  • חיים קצרים: ארבע עשרה סיפורים,‬ הוצאת מ' ניומן, 1971.

לקריאה נוספתעריכה

עמיעד ברזנר, ניצני השריון, הוצאת מערכות, 1995

קישורים חיצונייםעריכה