פתיחת התפריט הראשי
עבד סיני, בערך שנת 1900

עבדות בסין היא תופעה רבת שנים שהשפיעה על מיליוני אנשים במדינה זו, וממשיכה להשפיע גם במאה ה-21.[1] ב-2007 נודעה "שערוריית העבדים הסינים", בה תוארה עבדותם של אלפי סינים, ובהם ילדים, שנחטפו והוכרחו לעבוד במפעלי לבנים.[2] עבדות בסין כוללת גם שעבוד מקומי וקיבוץ נדבות בכפייה,[3], וכן ניצול מיני של נשים וילדים.[1]

היסטוריהעריכה

בזמן שושלת שאנג, כ-5% מהאוכלוסייה שועבדו.[4] בזמן שושלת צ'ין, עבדים גברים הוכרחו לעבוד על פרויקטים כמו צבא הטרקוטה. חלק מהעבדים היו אנשים שהורשעו בפשעים כמו אונס ועונשם היו עיקור כפוי ושיעבוד. הקיסר ואנג מאנג אסר על עבדות, אבל איסור זה בוטל לאחר מותו. בזמן שושלת טאנג, היה מחסור בנשים באוכולוסייה, שגרם לסחר בנשים עם הקוריאנים. בזמן שושלת מינג נאסרה העבדות, אך למרות זאת היא המשיכה בפועל. בזמן שושלת צ'ינג גברה תחילה העבדות בסין, אך ננקטו צעדים למלחמה בעבדות.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא עבדות בסין בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 "2.9 million trapped in modern-day slavery in China, 30 million worldwide". South China Morning Post. South China Morning Post Publishers Ltd.. 17 באוקטובר 2013. בדיקה אחרונה ב-7 באוקטובר 2014. 
  2. ^ "China's child slaves: 'It would be easier to escape if we were allowed shoes' – video". The Guardian. Guardian News and Media Limited. 19 בספטמבר 2013. בדיקה אחרונה ב-7 באוקטובר 2014. 
  3. ^ Smith, Alexander (17 באוקטובר 2013). "30 million people still live in slavery, human rights group says". NBC News. בדיקה אחרונה ב-7 באוקטובר 2014. 
  4. ^ Encyclopaedia Britannica, inc (2003). The New Encyclopaedia Britannica, Volume 27. Encyclopaedia Britannica. עמ' 289. ISBN 0-85229-961-3. בדיקה אחרונה ב-11 בינואר 2011. 
  ערך זה הוא קצרמר בנושא סין. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.