עבד אל-עזיז, סולטאן מרוקו

מולאי עבד אל-עזיז הרביעיערבית: عبد العزيز الرابع;‏ 24 בפברואר 18754 באפריל 1943) היה סולטאן מרוקו בין השנים 18941908. בנו ויורשו של חסן הראשון, סולטאן מרוקו. יחסיו החמים של עבד אל-עזיז עם האימפריה הקולוניאלית הצרפתית הביאו להישמרות המלוכה המרוקאית עם הקמת מושבת מרוקו הצרפתית לאחר המשבר המרוקאי הראשון. כמו כן, יחסים אלו הובילו לסדרת מרידות נגד שלטונו שלבסוף הביאו להדחתו והחלפתו באחיו הצעיר, עבד אל-חפיט', סולטאן מרוקו.

עבד אל-עזיז הרביעי
عبد العزيز الرابع
Sultan Abd el-Aziz Le Petit Journal.jpg
לידה 24 בפברואר 1875
מרקש, סולטנות מרוקו מרוקומרוקו
פטירה 10 ביוני 1943 (בגיל 68)
טנג'יר, מרוקו הצרפתית מרוקו הצרפתיתמרוקו הצרפתית
מדינה מרוקו
עיסוק פוליטיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
דת אסלאם סוני
שושלת העלווית
תואר "הוד מלכותו השריפי סולטאן מולאי עבד אל-עזיז בן חסן, סולטאן פאס, תאפילאלת, מרקש וסוס, אמיר המאמינים"
אב חסן הראשון, סולטאן מרוקו
אם לאלה רוקיה
מספר צאצאים 2
יורש העצר עבד אל-חפיט', סולטאן מרוקו (אחיו)
סולטאן מרוקו
7 ביוני 189421 באוגוסט 1908
(14 שנים)
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

עבד אל-עזיז נולד ב-24 בפברואר 1875 במרקש, הרביעי בבניו של חסן הראשון, סולטאן מרוקו ואשתו החמישית, לאלה רוקיה, עלמה טורקית שמקורה בקונסטנטינופול, בירת האימפריה העות'מאנית. לעבד אל-עזיז ניתן חינוך פרטי ואביו הכין אותו להיות ליורשו העתידי. במותו של חסן הראשון ב-9 ביוני 1894, עבד אל-עזיז ירש את הכתר המרוקאי. אף על פי זאת, עבד אל-עזיז לא החל בשלטון ישיר על הממלכה המרוקאית עד לאחר מותו בשנת 1900 של הוזיר הגדול (השר העליון) בחצר המלוכה שלו, אחמד בן מוסא. כאשר ירש אותה, הסולטנות המרוקאית השתרעה על שטחים נרחבים במערב מדבר סהרה אך מרכזי האוכלוסין והממשל כולם רוכזו באזור שממערב הרי האטלס. כמו כן, מרוקו פגשה בסדרת אסונות צבאיים נגד ממלכת ספרד והרפובליקה הצרפתית השלישית לאורך המאה ה-19, דבר שהחליש את מעמדה ביחס למעצמות אירופאיות שעם המרוץ לאפריקה החלו להתעניין בסיפוחה.

עם עלייתו לשלטון בפועל בשנת 1900, עבד אל-עזיז פנה לייעוץ אירופי בניסיון להביא למודרניזציה של אומתו ובמיוחד לבצע רפורמה בשיטות המיסוי. מאמצים אלה, שנכשלו בעיקר עקב היעדרם המוחלט של מנהלים שהוכשרו בפרקטיקות מודרניות, גרמו לטינה רבה נגד הסולטאן החדש בקרב נכבדי חצר המלוכה מהזרם השמרני. אינטרסים אירופיים יריבים בצפון אפריקה סיבכו את הנושא, צרפת והקיסרות הגרמנית החלו להילחם על ההשפעה במרוקו ולאחר המשבר המרוקאי הראשון בשנת 1906 הגיעו לבסוף המעצמות להסדר בנוגע למעמדה של מרוקו. רוב שטחיה של מרוקו ממזרח לאטלס סופחו למושבות הצרפתיות שלעתיד הפכו לאלג'יריה ומאוריטניה, צפון מרוקו, סהרה המערבית ואיפני סופחו לשליטת ספרד ורוב מרוקו עצמה הפכה למושבת מרוקו הצרפתית. כאמור, הודות ליחסים החמים עם הצרפתים הצליחה השושלת העלווית השלטת בהנהגת עבד אל-עזיז לשמור על כסאה בשלטון.

עם השלטון הצרפתי הדש עברה הבירה מפאס לרבאט, על חופי האוקיינוס האטלנטי. הנפילה לידי השלטון הצרפתי הגדילה את ההתנגדות השמרנית לשלטונו של עבד אל-עזיז והחלו מרידות, בעיקר שבטיות, באזור האטלס ודרום מרוקו נגד השלטון הצרפתי. הצבא הצרפתי השיג שליטה מלאה על מרוקו עם הפלת כל המרידות רק במהלך שנות ה-30 של המאה ה-20. בשנת 1907 אחיו הגדול של עבד אל-עזיז, עבד אל-חפיט', במרד מזוין נגד שלטון אחיו שהונהג ממרקש. ב-19 באוגוסט 1908 קרב מכריע הביא לניצחון כוחותיו של עבד אל-חפיט' ולהדחתו של עבד אל-עזיז והחלפת באחיו הגדול. יומיים לאחר מכן הסולטאן עבד אל-עזיז התנער רשמית מכל סמכויותיו. עם פנסיה מלכותית שניתנה בידי אחיו ויורשיו, בילה עבד אל-עזיז את שארית חייו בטנג'יר, שהייתה אזור ממשל בינלאומי. עבד אל-עזיז נפטר בשנת 1943 בטנג'יר, במותו הותיר אחריו שני ילדים[1], בן ובת שעקב הדחתו מעולם לא ירשו את הכתר המרוקאי.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

עבד אל-עזיז, סולטאן מרוקו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שולייםעריכה