פתיחת התפריט הראשי

סוגי עבודות דחקעריכה

בתקופת העלייה ההמונית שאפיינה את שנות ה-50, של המאה ה-20 הופנו העולים לעבודות פיזיות ומשרדיות לצורך פרנסתם. לדוגמה: קטיף, עבודות סיקול אבנים מגבעות טרשים, חקלאות, בנייה, סיור, עבודות משרדיות, עבודות פחחות ועבודות צילום.[2][3]

עבודות דחק בישראלעריכה

ההתמודדות עם בעיות התעסוקה של העולים החלה כאשר נאסר על יציאתם מהמחנות לעבודה, בטענה כי צורכיהם מסופקים על ידי "הסוכנות היהודית". עבודות הדחק החלו בישראל בשנת 1950, כדרך להעסיק עולים חדשים שלא השתלבו בעבודות הרגילות במשק. עבודות הדחק שלטו במשך שני העשורים הראשונים של מדינת ישראל כשיטה של התמודדות עם האבטלה, עובדה זו הביאה לכך שהן יושמו גם לפתרון האבטלה בקרב הערבים אזרחי ישראל. עבודות אלה בעיקרן היו עבודות פיזיות קשות בשטחים פתוחים, והשכר עליהן היה מועט.

עבודות הדחק סופקו במשורה, רק כמחצית החודש או מעט יותר, ועשרות אלפי מפרנסים, משך רוב חייהם בארץ מצאו במסגרתן רק תעסוקה חלקית.

מקורן ההיסטורי של עבודות הדחק הוא באנגליה בתקופה הוויקטוריאנית, הן היו דרך לסייע למובטלים ושכרן שימש תחליף לקצבת סעד, בתקופה בה לא הייתה עדיין קצבת אבטלה. גם במדינת ישראל, עבודות הדחק הופעלו כתחליף לתמיכה כספית במובטלים, בהתחשב בעובדה שרבים מהם היו בעלי משפחות גדולות ולא הייתה קצבת אבטלה .

העולים החדשים חיו בתנאים קשים ביותר. כאשר מספר העולים במחנות הגיע ל־100 אלף, ביניהם אלפי רווקים, נוצרה תסיסה מסוכנת.[2]

צירוף נשים לעבודות הדחקעריכה

בעבודות הדחק הועסקו בעיקר גברים. עבודות אלה התקיימו ברשויות המקומיות ובדרך כלל היו אלה עבודות ניקיון. הנשים שעסקו בעבודות אלה היו לרוב מוגבלות ביכולתן, נשים קשות יום שאולצו לפרנס את עצמן ולעיתים קרובות גם את בני משפחתן בעבודות מפרכות ובשכר נמוך מאוד.[2]

עבודות דחק במגזר הערביעריכה

בשנות החמישים והשישים למגזר הערבי היו מספר בעיות ייחודיות בכמה מישורים. המגזר הערבי היה ברובו כפרי שעסק בחקלאות כתוצאה כך לא התפתחה בו תעשייה שתוכל לקלוט את שאר העובדים שלא נדרשו לחקלאות. אוכלוסייתו ובעיקר הגברים שבה שהיו ברובם המפרנסים, נחשדה בעוינות ובחוסר נאמנות למדינה, ולכן היא הייתה נתונה תחת ממשל צבאי. הממשל הצבאי הגביל את חופש התנועה של ערביי ישראל, דבר שהקטין עוד יותר את אפשרויות התעסוקה שלהם, ולכן נדרשה התערבות של השלטון להקלת המצב התעסוקתי וצירופם של יותר בעלי המגזר הערבי לשוק העבודה.[2]

הביקורת על עבודות הדחק בעולםעריכה

עבודות הדחק שנויות במחלוקת בעולם, לדוגמה בארצות הברית, טוענים המבקרים כי העבודות המבוצעות הן ברוב המקרים דומות לעבודות קהילתיות שבוצעו על ידי עברייניים פלילים בעבודות שירות והן לא מקצועיות.

 
המחאה נגד עבודות הדחק

ארגוני צדקה רבים וארגוני עובדים העבירו ביקורת על עבודות הדחק והן פועלים על מנת להפסיקן.[2]

הערות שולייםעריכה

  1. ^ עבודות דחק, מט"ח
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 שושנה מרום, [- https://www.btl.gov.il/Publications/Social_Security/bitahon95/Documents/30-holer.pdf עבודה לקבלת דוקטורט שושנה מרום]
  3. ^ דייויד סלע, עבודה ומלאכה, נוסטלגיה אונליין