עבודת כהן או לוי בעבודת חבירו

האיסור לכהן או לוי לעבוד בעבודת חבירו הוא מצוות לא תעשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיו אסור לכהן לעבוד בעבודת לוי וללוי בעבודת כהן, וכן אסור ללוי לעבוד בעבודת לוי אחר.

עבודת כהן או לוי בעבודת חבירו
(מקורות עיקריים)
מקרא ספר במדבר, פרק ד', פסוקים י"חכ', ספר במדבר, פרק י"ח, פסוק ג'
משנה תורה משנה תורה לרמב"ם, ספר עבודה, הלכות כלי המקדש והעובדין בו, פרק ג', הלכות ט'י"א
ספרי מניין המצוות ספר המצוות, לאו ע"ב, ספר החינוך, מצווה שפ"ט

מקור המצווהעריכה

בפרשת במדבר, לאחר תיאור עבודתם של משפחת קהת, אומר ה' למשה ולאהרון:

אַל תַּכְרִיתוּ אֶת שֵׁבֶט מִשְׁפְּחֹת הַקְּהָתִי מִתּוֹךְ הַלְוִיִּם. וְזֹאת עֲשׂוּ לָהֶם וְחָיוּ וְלֹא יָמֻתוּ בְּגִשְׁתָּם אֶת קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים אַהֲרֹן וּבָנָיו יָבֹאוּ וְשָׂמוּ אוֹתָם אִישׁ אִישׁ עַל עֲבֹדָתוֹ וְאֶל מַשָּׂאוֹ. וְלֹא יָבֹאוּ לִרְאוֹת כְּבַלַּע אֶת הַקֹּדֶשׁ וָמֵתוּ

בפרשת קרח, לאחר הציווי על שמירת המקדש, אומר ה' לאהרון:

וְשָׁמְרוּ מִשְׁמַרְתְּךָ וּמִשְׁמֶרֶת כָּל הָאֹהֶל אַךְ אֶל כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ וְאֶל הַמִּזְבֵּחַ לֹא יִקְרָבוּ וְלֹא יָמֻתוּ גַם הֵם גַּם אַתֶּם

מהמילים "לא יקרבו" דרשו חז"ל שקיים איסור ללוי לעבוד בעבודת הכהן, ומהמילים "גם הם גם אתם" דרשו שגם לכהן אסור לעבוד בעבודת הלוי, וכן שאסור לעבור מעבודה לחברתה.[1] בהקשר זה מביא המדרש מעשה:

וכבר בקש רבי יהושע בן חנניא לסייע את רבי יוחנן בן גודגדא. אמר לו: חזור לאחריך, אני מן השוערים ואתה מן המשוררים

טעם המצווהעריכה

האיסור הגיע על רקע מחלוקת קרח ועדתו, שכלל ערעור מצד קרח על משפחת הכהונה של אהרון.[1] ספר החינוך כתב שטעם המצווה הוא למנוע ייאוש, עצלה ושכחה. כאשר עבודה מוטלת על שותפים - שניהם עלולים להתרשל ולסמוך זה על זה. לכן הדרך המיטבית לביצוע עבודה הוא בחלוקה מוחלטת לתפקידים שונים.

דיני המצווהעריכה

המצווה כוללת שלושה איסורים: ע של רבי יהובודה של לוי במלאכת הכהן, עבודה של כהן במלאכת הלוי ועבודה של לוי במלאכה של לוי אחר.[2] חז"ל דרשו מהמילה "אך" שהאיסור הוא דווקא על העבודה במלאכת חבירו, ואין איסור בנגיעה בכלי הקודש, ולכן אין איסור ללוי לגעת במזבח.[3]

שמואל הנביא ודוד המלך חילקו את שבט לוי לעשרים וארבעה משמרות, כאשר כל משמרת נמשכת שבוע. ראש המשמר מחלק את המשמר לשבעה בתי אבות, כך שכל בית אב משרת יום אחד בשבוע עליו אחראי המשמר. ראש בית האב אחראי על חלוקת התפקידים לחברי בית האב.[3]

במעשה של רבי יהושע בן חנניא ובלשון הרמב"ם האיסור המתואר כולל "סיוע" בעבודת חבירו. הרדב"ז מבאר שמדובר דווקא בסיוע שיש בו ממש, כלומר בסיוע שבלעדיו חבירו לא היה לבצע לבדו את מלאכתו, ולכן חל עליו איסור תורה, כמו בהלכות שבת. אך סיוע שהיה ניתן להשלים את המלאכה גם בלעדיו אינו אסור מהתורה אלא מדברי חכמים בלבד.

העונשעריכה

לוי שעבד במלאכת כהן - חייב מיתה בידי שמיים, שנאמר: ”וְלֹא יָמֻתוּ גַם הֵם גַּם אַתֶּם”, וכך הדין גם בלוי שעבד במלאכת לוי אחר. נחלקו הראשונים מה דין כהן שעבד במלאכת לוי: הרמב"ם סובר שחייב מלקות, אך לא מיתה בידי שמים, כיוון שלדעתו המילים "גם אתם" מוסבות על האיסור ולא על העונש. הראב"ד סובר שגם כהן שעבד במלאכת לוי חייב מיתה בידי שמיים, כיוון שלדעתו מילים אלו מוסבות הן על האזהרה והן על העונש.[4]

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה