עברי גיטליס

כנר ישראלי וצרפתי

עברי גיטליס (22 באוגוסט 192224 בדצמבר 2020) היה כנר ישראלי-צרפתי, מהידועים במחצית השנייה של המאה ה-20–ראשית המאה ה-21.

עברי גיטליס
Ivry Gitlis
גיטליס בביתו, 2010
גיטליס בביתו, 2010
לידה 25 באוגוסט 1922
חיפה, המנדט הבריטי עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 24 בדצמבר 2020 (בגיל 98)
הרובע השלישי של פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Itzhak Ivry Gitlis עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות צרפת, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1949–2020 (כ־71 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים הקונסרבטואר של פריז עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק כנר עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מוזיקה קלאסית עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת צרפתית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה כינור עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Sabine Glaser עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

גיטליס נולד בחיפה בשם יצחק-מאיר גיטליס, להורים יוצאי רוסיה. לאחר שברוניסלב הוברמן שמע את נגינתו הוא נסע בהמלצתו ללמוד בקונסרבטואר של פריז. בין מוריו היו קרל פלש, ז'יל בושרי, ג'ורג'ה אנסקו וז'אק טיבו.

ב-1940 הצליח ביחד עם אימו להימלט בספינה מצרפת הכבושה לאנגליה. בתקופה שהיה חשש שהגרמנים יפלשו לאנגליה הוצע לו להחליף את שמו לשם פחות מצלצל כיהודי והוא בחר בשם "עברי" כדי להישאר עם שם ישראלי-עברי.

גיטליס ניגן עם היוקרתיות בתזמורות העולם, ורבות מהקלטותיו נחשבות לקלאסיקה. החל מסוף שנות השישים ועד למותו הוא התגורר בפריז. ניגן על כינור סטרדיוואריוס "Chant du Cygne" מ-1737 ו-גוארנרי "Ysaye", וכן על סטרדיוואריוס מ-1713.

בשנת 1968 השתתף בפרויקט Dirty Mac של ג'ון לנון. בשנת 1971 כתב ברונו מאדרנה את "יצירה לעברי" למענו. בשנת 1975 שיחק גיטליס בסרט סיפורה של אדל ה. של הבמאי הנודע פרנסואה טריפו. גיטליס שיחק בסרט מהפנט, ואף פונה במהלך הסרט לעוזרת שלו בעברית.

בשנת 1988 התמנה גיטליס לשגריר רצון וטוב מטעם אונסק"ו. מטרתו המוצהרת הייתה "תמיכה בחינוך ותרבות של שלום וסובלנות".

בשנת 2009 יצא בצרפת סרט על חייו "Ivry Gitlis, a Violinist beyond the Limits".

בשנת 2012 היה אורח כבוד בקורס הקיץ של קשת אילון.

נפטר ב-24 בדצמבר 2020 בפריז.

גלריית תמונותעריכה

קישורים חיצונייםעריכה