עדי גורדון

עדי גורדון (נולד ב-4 במרץ 1966) הוא כדורסלן עבר ישראלי הנחשב לאחד מגדולי הרכזים ששיחקו בישראל.

עדי גורדון

עדי גורדון מקבל את גביע המדינה מהנשיא עזר ויצמן
לידה	4 במרץ 1966 (בן 57) בנימינה, ישראל
עמדה	רכז
גובה	1.80 מטרים
מספר	9
קבוצות כשחקן
1980–1985 1985–1989 1989–1990 1990–1991 1991–1994 1994–1995 1995–1998	מכבי חדרה מכבי חיפה הפועל חיפה הפועל גליל עליון הפועל ירושלים הפועל חולון הפועל ירושלים
הישגים כשחקן
מקום 36 בקלעי ליגת העל 2 גביעי מדינה (1996, 1997)

ביוגרפיה

נולד בבנימינה. הוריו התגרשו בצעירותו. כילד שיחק טניס, טניס שולחן וכדורגל, זכה בגביע ואליפות המדינה עם קבוצת הילדים של הפועל חדרה. והיה מלך השערים בארץ לגילי 13–14 (38 שערים). למד בתיכון חקלאי פרדס חנה.

כישרונו בתחומי הספורט השונים הביא אותו לנקודה בה היה צריך לבחור בין הכדורגל לכדורסל. למרות גובהו הנמוך יחסית לענף, 1.80 מ', בחר גורדון בכדורסל.

את דרכו ככדורסלן התחיל בגיל 14 וחצי כרכז במכבי חדרה. בגיל 18 עבר לשחק בליגה הלאומית, הליגה הראשונה, במדי מכבי חיפה תחת המאמן פיני גרשון. במחזור הראשון של אותה עונה זימנה ההגרלה למכבי חיפה משחק בית נגד האלופה מכבי תל אביב. במשחקו הראשון אי פעם בליגה הלאומית, קלע גורדון סל ניצחון בשנייה האחרונה של המשחק. כבר מעונה זו ניכר היה שגורדון מצטיין במיוחד בדקות ההכרעה, תכונה שבלטה לאורך כל הקריירה שלו, הרצופה משחקים אותם הכריע בדקות הסיום. בשנה זו גורדון היה עדיין שחקן נוער במכבי חיפה. הוביל את קבוצת הנוער לזכייה בדאבל היסטורי, עונה שלמה ללא הפסד תוך שהוא קולע כ-30 נקודות למשחק. במשחק האליפות בגמר הפלייאוף הגדיל לעשות כאשר קלע 48 נקודות מתוך 76 של קבוצתו. לאחר 5 שנים במכבי חיפה, עבר גורדון להפועל חיפה שהתפרקה זמן קצר לאחר מכן. גורדון נדד להפועל גליל עליון לשנה אחת ואז עבר להפועל ירושלים, שם זכה לפריצתו הגדולה, ולמעמד של אחד מבכירי השחקנים בארץ.

בירושלים ובחולון

בעונותיו בירושלים הציג גורדון יכולת מעולה ומעוררת השראה, ובעיקר התפרסם בזכות יכולת ניהול המשחק וקבלת ההחלטות שלו. גורדון הוביל את ירושלים להישגים ולמעמד של אחת הקבוצות הטובות בליגה. בין היתר הנחילה הקבוצה תבוסות צורבות ליריבה המושבעת והאלופה הנצחית מכבי תל אביב. באותן שנים נוצר קשר מיוחד בין השחקן לאוהדי הקבוצה, שעתיד לשחק תפקיד חשוב בגורלה.

בעונת 94/95 עקב בעיות כספיות בירושלים עזב גורדון את הקבוצה, יחד עם סמל אחר של הקבוצה, דורון שפע, להפועל חולון שאומצה באותה שנה על ידי איש העסקים נחום מנבר. הציפיות היו גבוהות וכך גם התוצאות: חולון הגיעה למקום שני בליגה הסדירה, ולגמר גביע המדינה בו הפסידה לבני הרצליה. לאורך כל אותה עונה אוהדי הפועל ירושלים, שהמשיכו לראות בו את סמלה הבלתי מעורער של הקבוצה, המשיכו לשיר לו שירים במשחקים ולקרוא לו לשוב. בזכות קשר מיוחד זה הצליח גורדון לשכנע את הספונסר מנבר להעביר את תמיכתו להפועל ירושלים, ולהחזיר אליה את גורדון ואת שפע.

בעונת 95/96 הוביל גורדון את ירושלים לתואר הראשון שלה אי פעם - גביע המדינה, באחד ממשחקי הגמר הגדולים והזכורים ביותר בכדורסל הישראלי. לאחר שקלע את סל הניצחון מול בני הרצליה בחצי הגמר, שב וקלע גם בגמר את סל הניצחון המכריע בשנייה האחרונה, מעל טום צ'יימברס.

בעונה הבאה, בניגוד לכל הציפיות ומול קבוצה חזקה מאוד של מכבי תל אביב, שחזרה ירושלים את הישגה, וזכתה שוב בגביע המדינה לאחר משחק גדול נוסף של גורדון, בו קלע 32 נקודות (מתוך 89 של ירושלים). באותה עונה גם הגיעה הקבוצה לרבע גמר גביע אירופה למחזיקות גביע, לאחר שבמשחק שמינית הגמר נגד פנרבחצ'ה הטורקית, קלע גורדון זריקת עונשין מכריעה והחטיא במכוון את הזריקה השנייה, וכך מנע התקפה מתוכננת של הטורקים.

בנבחרת ישראל

בגיל 19 זומן גורדון לראשונה לנבחרת ישראל. מאמנה אז היה צביקה שרף אשר אימן את מכבי תל אביב ובנוסף היה בסכסוך מתמיד עם פיני גרשון שגורדון היה מזוהה איתו בתחילת דרכו, דברים אלו הובילו לאפלייתו של גורדון. בין השנים 1992–1996 גורדון היה השחקן הדומיננטי בנבחרת. מתוך 118 המשחקים ששיחק גורדון בנבחרת, מספר משחקים בהם בלט היו בקדם אולימפי בספרד נגד ליטא הגדולה של סאבוניס ומרצ'ולוניס, גורדון קלע 38 נקודות 8 אסיסטים. יומיים אחרי נגד קרואטיה עם פטרוביץ' וקוקוץ' קלע 25 נקודות.

ב-1993 בלט מכולם במשחק באליפות אירופה נגד נבחרת יוון (עם פנאיוטיס יאנאקיס), בו קלע גורדון 35 נקודות, בניצחון ישראלי מפתיע. בשנים 94–95 קדם אליפות אירופה הוביל גורדון את הנבחרת אל אליפות אירופה כאשר הצטיין בכל הטורניר בו הוביל גורדון את הנבחרת בנקודות, אסיסטים וחטיפות. בלט במיוחד בשני המשחקים הקשים, 21 נקודות בניצחון בטורקיה ובניצחון היסטורי בספרד בו קלע 25 נקודות ומסר 7 אסיסטים.

באותה תקופה היו לגורדון עימותים רבים עם מאמן הנבחרת דאז צביקה שרף. בשיאם, בשנת 1997, בעונת שיא שבה נבחר לשחקן העונה על ידי מאמני הליגה, החליט לפרוש לפני התכנסות הנבחרת לאליפות אירופה. גורדון אמר את שאינו מוכן לשתף יותר פעולה עם הרוח המיליטנטית של צביקה שרף, דרך שלדעתו לא הייתה ראויה ופגעה במהות של המשחק והנבחרת. עקב כך הושעה משני משחקי ליגה.

הפרישה מכדורסל מקצועני

בתום העונה האחרונה שלו בירושלים (97/98), הודיע גורדון על פרישתו מכדורסל, למגינת לבם של אוהדי הקבוצה.

לאחר הפרישה התרכז גורדון בפעילות רוחנית, תוך שהוא מבודד עצמו מן התקשורת ואף מקהל האוהדים הישן שלו ומופיע רק באירועים בעלי הקשרים חברתיים.

יחסיו עם קהל האוהדים

אחד הדברים הבולטים בביוגרפיה של גורדון הוא יחסיו המיוחדים עם קהל האוהדים הירושלמי. בין היתר מימן גורדון מכספו הפרטי את הטסתה של קבוצת ילדים למשחק הקבוצה באילת. בתקופה השנייה שלו בירושלים חילק גורדון בחינם אלפי חולצות לאוהדים עליהן מוטבעת הסיסמה משירו של אריק איינשטיין "יש בנו אהבה והיא תנצח" - ביטוי שמבטא את פילוסופיית המשחק שלו, ואומץ כסמל על ידי אוהדי הקבוצה וקבוצות הפועל ירושלים בכלל.

מערכת היחסים המיוחדת לא נעצרה באוהדים. גורדון, שכבר הפך לסמל של הפועל ירושלים, הוביל את הקבוצה למעורבות עמוקה יותר בענייני הקהילה. הוא הביא לקבוצה את התפישה האומרת כי "ירושלים היא לא קבוצה שיש לה קהל, אלא קהל שיש לו קבוצה". תפיסה זו הוא יישם על ידי הקמת בית ספר לכדורסל בקהילה, השתתפות באירועי צדקה ופעילויות חברתיות אחרות, בין היתר כחבר עמותת הפועל קטמון ירושלים.

ספריו

• להיות מלך אמיתי, אוטוביוגרפיה, איורים: מירב סלומון. הוצאת קונטנטו דה סמריק, 2008
  • הספר תורגם לאנגלית בשם To be a true king : an autobiography, בתרגום תומר רוזן גרייס ובאותה הוצאה, 2009
• מסר הפשטות, הוצאה עצמית

קישורים חיצוניים

• פרופיל, באתר eurobasket
• פרופיל, באתר פיב"א
• פרופיל שחקן, אתר המנהלת