נבחרת ישראל בכדורסל

נבחרת הכדורסל הלאומית של ישראל

נבחרת הגברים של ישראל בכדורסל היא נבחרת הכדורסל הלאומית של ישראל, המנוהלת על ידי איגוד הכדורסל הישראלי.

נבחרת ישראל בכדורסל
מידע כללי
התאחדות איגוד הכדורסל הישראלי
השתייכות פיב"א אירופה
דירוג פיב"א
(10 באוגוסט 2024)
41       ‎+1‏
 - ניקוד פיב"א 303.8
מאמן ישראלישראל אריאל בית הלחמי
קפטן תומר גינת
אצטדיון ביתי היכל מנורה מבטחים, תל אביב-יפו
היכל קבוצת שלמה, תל אביב-יפו
ibasketball.co.il
גביע העולם בכדורסל
הופעות 2 (הראשונה ב-1954)
ההישג הטוב מקום 7 (1986)
המשחקים האולימפיים
הופעות 1 (הראשונה ב-1952)
ההישג הטוב מקום 20 (1952)
אליפות אירופה בכדורסל
הופעות 30 (הראשונה ב-1953)
ההישג הטוב סגנות (1979)

סגל הנבחרת מורכב משחקני כדורסל המחזיקים באזרחות ישראלית. רוב משחקי הבית של נבחרת ישראל נערכים בהיכל מנורה מבטחים שבתל אביב. הדירוג הנוכחי של נבחרת ישראל ברשימת הדירוג של פיב"א לנבחרות גברים, הוא המקום ה-41 בעולם, נכון ל-10 באוגוסט 2024, עלייה של מקום אחד לעומת דירוג קודם.[1] היא מדורגת במקום ה-20 בעולם מבין כל נבחרות הכדורסל של אירופה.

נבחרת ישראל משתתפת כמעט בקביעות באליפויות אירופה והשתתפה פעמיים באליפות העולם. במסגרת המשחקים האולימפיים השתתפה הנבחרת פעם אחת. הישגי השיא של הנבחרת עד היום הם: זכייה ב-2 מדליות זהב במשחקי אסיה בשנים 1966 ו-1974, במדליית כסף ב-1970 וזכייה במדליית כסף באליפות אירופה 1979.

היסטוריה

עריכה
  ערכים מורחבים – היסטוריה של נבחרת ישראל בכדורסל

הישגי הנבחרת במשחקי אסיה

עריכה

במקביל להשתתפותה של הנבחרת בטורנירי אליפות אירופה, נבחרת ישראל השתתפה שלוש פעמים בטורניר הכדורסל של משחקי אסיה בשנים 1966, 1970 ו-1974 וסיימה עם שתי מדליות זהב ומדליית כסף.

במשחקי אסיה 1966 שנערכו בבנגקוק השתתפה לראשונה נבחרת ישראל וסיימה את הטורניר במקום הראשון תחת הדרכתו של המאמן שמעון שלח לאחר שישה ניצחונות והפסד אחד. בגמר ניצחה ישראל את תאילנד בתוצאה 42–90. במשחקי אסיה 1970 שנערכו שוב בבנגקוק, סיימה הנבחרת בהדרכתו של שמעון שלח עם מדליית הכסף לאחר שבעה ניצחונות והפסד אחד לקוריאה הדרומית שזכתה בזהב. במשחקי אסיה 1974 שנערכו בטהראן, זכתה הנבחרת בפעם השנייה במדליית הזהב לאחר שישה ניצחונות מתוך שישה משחקים תחת הדרכתו של המאמן אברהם חמו. במשחק הגמר גברה הנבחרת על קוריאה הדרומית בתוצאה 85–92.

הישגי הנבחרת באליפויות אירופה

עריכה
 
נבחרת ישראל ב-1960. (מימין לשמאל) שורה קדמית: מיקי פישר (מאמן), אברהם חמו, חיים חזן, עזרי לובושיץ, אברהם הופמן, חיים קסטן ורלף קליין. שורה אחורית: שבתאי בן-בסט, תנחום כהן-מינץ, ארז לוסטיג, דוד קמינסקי, דוד פריש[2], עמוס קופפר-תובל

מאז קום המדינה, השתתפה נבחרת ישראל כמעט בכל אליפות, והיא נעדרה רק מ-4 אליפויות בשנים 1955, 1957, 1989 ו-1991.

ישראל השתתפה לראשונה באליפות אירופה בטורניר שנערך במוסקבה בשנת 1953. במשחק הבכורה שלה באליפות, הביסה ישראל את פינלנד בתוצאה 36:60. ישראל סיימה את בית הגמר עם 11 נקודות כמו נבחרת צרפת שזכתה במדליית הארד עקב הפרש סלים. ישראל סיימה במקום החמישי הכללי בטורניר. הישג השיא של הנבחרת באליפות אירופה היה בטורניר שנערך ב-איטליה 1979, בו סיימה במקום השני עם מדליית הכסף, כסגניתה של ברית המועצות. ישראל הוגרלה לבית ג' יחד עם נבחרות פולין, צרפת ויוגוסלביה ועלתה מהמקום הראשון לאחר ניצחון על פולין, הפסד לצרפת וניצחון דרמטי במשחק האחרון בבית על אלופת העולם המכהנת יוגוסלביה. הנבחרת עלתה לבית הגמר עם יוגוסלביה, איטליה, ספרד, צ'כוסלובקיה וברית המועצות, סיימה במקום השני בבית אחרי שלושה ניצחונות ושני הפסדים והגיעה למשחק הגמר בו הפסידה לברית המועצות בתוצאה 98:76.

אליפויות העולם

עריכה

נבחרת ישראל השתתפה רק פעמיים באליפות העולם בכדורסל, זאת מתוך 15 אליפויות עולם שהתקיימו עד היום.

בפעם הראשונה, באליפות השנייה שהתקיימה בריו דה ז'ניירו, ברזיל, בשנת 1954, הוזמנה הנבחרת, שהייתה עדיין בראשית דרכה, להשתתף על ידי התאחדות הכדורסל הברזילאית ללא משחקי מוקדמות. בעקבות הזמנה זו החליטה מצרים להחרים את האליפות. באליפות השתתפו 12 נבחרות וישראל הגיעה למקום ה-8 כשבמאזנה 2 ניצחונות (על צ'ילה וצרפת) ו-7 הפסדים. את הנבחרת אימן אז יעקב שאלתיאל וכיכבו בה אברהם שניאור (קפטן), רלף קליין, שמעון שלח (צ'ינגה) וזכריה עופרי.

לקראת אליפות העולם 1986 בספרד, בה השתתפו 24 נבחרות, התקיימו משחקי מוקדמות (עד אז הנבחרות העפילו לטורניר העולמי לפי הישגיהן באליפויות היבשות שלהן). ישראל התמודדה בבית אחד עם צ'כוסלובקיה (שהייתה באותו זמן סגנית אלופת אירופה), אנגליה ושווייץ, כשרק אחת מעפילה לאליפות העולם. ישראל ניצחה את אנגליה ושווייץ בבית ובחוץ, אך הובסה בברטיסלאבה 75-97. הפסד של צ'כוסלובקיה לאנגליה הביא את ישראל וצ'כוסלובקיה למשחק במחזור האחרון ביד אליהו כאשר המנצחת עולה לאליפות העולם. המשחק היה צמוד לכל אורכו והוכרע מסל דרמטי של מיקי ברקוביץ' בשניות הסיום - 90–92 לישראל. באליפות עצמה הצליחה ישראל להגיע למקום השביעי עם מאזן של 5 ניצחונות (על אורוגוואי, אנגולה, קובה, יוון וקנדה) ו-5 הפסדים (לברית המועצות, אוסטרליה, ספרד, ברזיל ואיטליה). את הנבחרת אימן צביקה שרף וכיכבו בה מיקי ברקוביץ' (קפטן), דורון ג'מצ'י, לבן מרסר, עדי גורדון ותומר שטיינהאור.

עלייה לטורניר אליפות העולם בכדורסל נחשבה לקשה ביותר משום שבניגוד לכדורגל, עד 2017 לאליפות לא היו משחקי מוקדמות, ועל מנת להעפיל אליה היה לסיים בין חמש הנבחרות הראשונות באליפות אירופה.

המשחקים האולימפיים

עריכה

נבחרת ישראל השתתפה פעם אחת בטורניר הכדורסל האולימפי, באולימפיאדת הלסינקי (1952). ישראל שיחקה בשלב המוקדמות של הטורניר, שנערך לפני טקס הפתיחה, ולא העפילה לטורניר הגמר לאחר הפסדים לנבחרות הפיליפינים 47:57 ויוון 52:54.

הכדורסלנים שייצגו את ישראל בטורניר: דני ארז, משה דניאל, יהודה וינר, מרסל חפץ, פרדי כהן, עמוס לין, זכריה עופרי, אליהו עמיאל, ראובן פכר, מנחם קורמן, רלף קליין, שמעון שלח, אברהם שניאור (קפטן). מאמן הנבחרת היה האמריקאי-יהודי מוריס (טאבי) רסקין.

מאז 1952 לא השתתפה ישראל בטורניר הכדורסל האולימפי. ב-1956 הוזמנה להשתתף בטורניר הגמר על ידי אוסטרליה המארחת (ללא משחקי מוקדמות), אך עקב המתיחות וגיוס המילואים בעקבות מבצע קדש החליט ראש הממשלה ושר הביטחון, דוד בן-גוריון, שהנבחרת לא תיסע.

בין 1960 ל-1992 נקבעה ההעפלה לטורניר הכדורסל האולימפי בטורנירי מוקדמות יבשתיים מיוחדים או בטורניר "הזדמנות אחרונה" בין-יבשתי, אך ישראל לא הצליחה להעפיל לאף טורניר גמר. הנבחרת הייתה אמורה להשתתף בטורניר של אולימפיאדת מוסקבה (1980) לאחר פרישת ארצות הברית וצרפת במסגרת החרם האולימפי, אך בסופו של דבר הצטרפה גם המשלחת הישראלית לחרם.

בין 1996 ל-2016 נקבעה ההשתתפות בטורניר הכדורסל האולימפי לפי ההישג באליפויות היבשות שקדמו לכל טורניר אולימפי. בשנת 2006 הכריז הוועד האולימפי הישראלי על העפלה של נבחרת הכדורסל למשחקים האולימפיים של בייג'ינג 2008 או לונדון 2012 כיעד של הוועד האולימפי, אך הנבחרת לא הצליחה להעפיל לאף אחד מטורנירי הגמר האלה וגם לא לטורניר הקדם-אולימפי הבין-יבשתי, כיוון שלא הייתה בין שש הראשונות באליפויות אירופה של 2007 או 2011.

תוצאות הנבחרת בתחרויות בינלאומיות

עריכה

מקור:[3]

כל האולימפיאדות

עריכה
כדורסל במשחקים האולימפיים
שנה מיקום משחקים ניצחונות הפסדים
הממלכה המאוחדת  1948 לא נרשמה
פינלנד  1952 מקום 20 2 0 2
אוסטרליה  1956 לא העפילה
איטליה  1960
יפן  1964
מקסיקו  1968
גרמניה המערבית  1972
קנדה  1976
ברית המועצות  1980
ארצות הברית  1984
קוריאה הדרומית  1988
ספרד  1992
ארצות הברית  1996
אוסטרליה  2000
יוון  2004
הרפובליקה העממית של סין  2008
הממלכה המאוחדת  2012
ברזיל  2016
יפן  2020
צרפת  2024
סך הכול הופעה אחת 2 0 2

אליפות אירופה

עריכה
שנה מיקום מש' נצ' הפ' מאמן
ברית המועצות  1953 5 11 7 4 יעקב שאלתיאל
הונגריה (1949–1956)  1955 לא השתתפה -
  1957 לא השתתפה -
טורקיה  1959 11 8 3 5 אליהו עמיאל
יוגוסלביה  1961 11 8 3 5 יהושע רוזין
פולין  1963 9 9 4 5 יהושע רוזין
ברית המועצות  1965 6 9 5 4 שמעון שלח
פינלנד  1967 8 9 4 5 שמעון שלח
איטליה  1969 11 7 1 6 שמעון שלח
גרמניה המערבית  1971 11 7 1 6 שמעון שלח
ספרד  1973 7 7 3 4 אברהם חמו
יוגוסלביה  1975 7 7 5 2 אברהם חמו
בלגיה  1977 5 7 4 3 רלף קליין
איטליה  1979   8 4 4 רלף קליין
צ'כוסלובקיה  1981 6 8 3 5 רלף קליין
צרפת  1983 6 7 3 4 רלף קליין
גרמניה המערבית  1985 9 7 4 3 צביקה שרף
שנה מיקום מש' נצ' הפ' מאמן
יוון  1987 11 7 2 5 צביקה שרף
יוגוסלביה  1989 לא העפילה רלף קליין
איטליה  1991 לא העפילה רלף קליין
גרמניה  1993 13 3 1 2 צביקה שרף
יוון  1995 9 6 2 4 צביקה שרף
ספרד  1997 9 8 4 4 צביקה שרף
צרפת  1999 9 6 2 4 מולי קצורין
טורקיה  2001 10 4 1 3 מולי קצורין
שוודיה  2003 7 7 3 4 מולי קצורין
סרביה ומונטנגרו  2005 9 4 2 2 צביקה שרף
ספרד  2007 11 6 2 4 צביקה שרף
פולין  2009 13 3 0 3 צביקה שרף
ליטא  2011 16 5 2 3 אריק שיבק
סלובניה  2013 22 5 1 4 אריק שיבק
צרפת קרואטיה גרמניה לטביה  2015 10 6 3 3 ארז אדלשטיין
פינלנד ישראל רומניה טורקיה  2017 21 5 1 4 ארז אדלשטיין
צ'כיה גאורגיה איטליה גרמניה  2022 17 5 2 3 גיא גודס
קפריסין פינלנד פולין לטביה  2025

משחקי אסיה

עריכה
שנה מיקום מש' נצ' הפ' מאמן
תאילנד  1966   7 6 1 שמעון שלח
תאילנד  1970   8 7 1 שמעון שלח
איראן  1974   6 6 0 אברהם חמו

אליפות העולם

עריכה
שנה מיקום מש' נצ' הפ' מאמן
ברזיל  1954 8 9 2 7 יעקב שאלתיאל
ספרד  1986 7 10 5 5 צביקה שרף

סגל השחקנים

עריכה
 
נבחרת ישראל, 2018, עומדים מימין לשמאל: עופר רחימי (עוזר מאמן), נמרוד לוי, עידן זלמנסון, תומר גינת, אלכס צ'וברביץ', ג'ייק כהן, עודד קטש (מאמן) ודרור כהן (עוזר מאמן שני). יושבים מימין לשמאל: אדם אריאל, בר טימור, יובל זוסמן, תמיר בלאט, שון דאוסון, ג'ון דיברתולומיאו וגיא פניני. צילום: עודד קרני, איגוד הכדורסל

סגל הנבחרת בטורניר קדם-מוקדמות אולימפיאדת פריז (אוגוסט 2023):

מס' עמדה שם תאריך לידה הופעות שערים מועדון
2 סמול פורוורד רועי פריצקי 24 ביולי 2002 ישראל  הפועל באר שבע
3 קלע יאיר קרביץ 3 במרץ 1999 ישראל  עירוני נס ציונה
5 רכז גיל בני 27 באוקטובר 1998 ישראל  הפועל תל אביב
9 סנטר רומן סורקין 11 באוגוסט 1996 ישראל  מכבי תל אביב
10 קלע בר טימור 2 במרץ 1992 ישראל  הפועל תל אביב
11 רכז ים מדר 21 בדצמבר 2000 טורקיה  פנרבחצ'ה
13 רכז רועי הובר 10 בפברואר 1997 ישראל  הפועל גליל עליון
21 פאוור פורוורד נתנאל ארצי 21 במרץ 1997 ישראל  הפועל חולון
24 סמול פורוורד עוז בלייזר 29 בדצמבר 1992 ישראל  הפועל ירושלים
33 סנטר גבי צ'אצ'אשוילי 8 בדצמבר 1999 ישראל  הפועל ירושלים
31 פאוור פורוורד נועם אביבי 25 בפברואר 1999 ישראל  הפועל עפולה
99 קלע יפתח זיו 9 ביולי 1995 ספרד  גרנדה

צוות מקצועי

עריכה

סטטיסטיקות ונתונים

עריכה

שיאני ההופעות

עריכה
 
יניב גרין, 193 הופעות בנבחרת ישראל, שיאן ההופעות

נכון ל-1 במרץ 2022. השחקנים המודגשים עדיין פעילים. מינימום 100 הופעות בנבחרת.

# שם השחקן הופעות
1 יניב גרין 193
2 דורון ג'מצ'י 189
3 גיא פניני 176
4 יותם הלפרין 175
5 מוטי דניאל 166
6 עידו קוז'יקרו 165
7 מיקי ברקוביץ' 164
8 נדב הנפלד 156
9 בועז ינאי 149
10 ליאור אליהו 141
11 איתמר מרזל 137
תומר שטיינהאור 137
12 רביב לימונד 133
13 אביגדור מוסקוביץ' 131
14 מאיר טפירו 130
15 עופר פליישר 127
16 עדי גורדון 116
17 טל בורשטיין 114
18 גור שלף 111
19 גל מקל 108
20 חנן קרן 104
אלישי כדיר 104
21 עופר אשד 101

מלך הסלים בכל הזמנים

עריכה
 
מיקי ברקוביץ, מקום שני בטבלת מלך הסלים של הנבחרת בכל הזמנים

נכון ל-2 בינואר 2019. השחקנים המודגשים עדיין פעילים.

# שם השחקן נקודות הופעות ממוצע למשחק
1 דורון ג'מצ'י 3,514 189 18.6
2 מיקי ברקוביץ' 2,842 164 17.3
3 בועז ינאי 1,700 149 11.4
4 ליאור אליהו 1,686 141 12
5 יותם הלפרין 1,635 175 9.3
6 נדב הנפלד 1,531 156 9.8
7 יניב גרין 1,508 193 7.8
8 עומרי כספי 1,341 92 14.6
9 לבן מרסר 1,245 79 15.8
10 טל ברודי 1,219 78 15.6
11 טל בורשטיין 1,173 114 10.3
12 מוטי דניאל 1,157 166 7
13 גיא פניני 1,156 176 7.7
14 מאיר טפירו 1,137 130 8.7
15 תנחום כהן-מינץ 1,076 88 12.2

מאמני הנבחרת

עריכה
 
רלף קליין, אימן את נבחרת ישראל בשתי קדנציות (1977–1983, 1988–1990)
שם שנים
ארצות הברית  מוריס (טאבי) רסקין 1952
ישראל  יעקב שאלתיאל 1953–1954
ארצות הברית  אלמר ריפלי 1956–1957
ישראל  אליהו עמיאל 1958–1959
ארצות הברית  מיקי פישר 1960
ישראל  יהושע רוזין 1961–1964
ישראל  שמעון שלח 1965–1971
ארצות הברית  דויל פאראק 1972–1973
ישראל  אברהם חמו 1973–1976
ישראל  רלף קליין 1977–1983
ישראל  אריה מליניאק 1983–1984
ישראל  צביקה שרף 1984–1987
ישראל  משה ויינקרנץ 1988
ישראל  רלף קליין 1988–1990
ישראל  צביקה שרף 1991–1997
ישראל  מולי קצורין 1997–2004
ישראל  צביקה שרף 2005–2009
ישראל  אריק שיבק 2010–2014
ישראל  ארז אדלשטיין 2014–2017
ישראל  עודד קטש 2017–2021
ישראל  גיא גודס 2021–2022
ישראל  אריאל בית הלחמי 2023–

שחקנים בולטים לאורך השנים

עריכה

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה