עד התביעה (סרט)

עד התביעהאנגלית: Witness for the Prosecution) הוא סרט דרמה אמריקאי משנת 1957 בבימויו של בילי ויילדר, המבוסס על ספרה של אגאתה כריסטי בעל שם דומה. הסרט מגולל את סיפורו של אדם הנאשם ברצח מאהבתו המבוגרת וכנגדו מעידה אשתו.

עד התביעה
Witness for the Prosecution
Movie poster for Witness for the Prosecution .jpg
כרזת הסרט
מבוסס על ספרה של אגאתה כריסטי
בימוי בילי ויילדר עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי ארתור הורנבלאוו ג'ונייר עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט לרי מרקוס
בילי ויילדר
הארי קונריץ
עריכה דניאל מנדל עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים טיירון פאואר
מרלן דיטריך
צ'ארלס לוטון
אלזה לנצ'סטר
מוזיקה מתי מאלניק
ראלף ארתור רוברט
צילום ראסל הארלן עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה יונייטד ארטיסטס עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה יונייטד ארטיסטס
הקרנת בכורה דצמבר 1957
משך הקרנה 116 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט פשע, סרט בית משפט עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 3 מיליון דולר
הכנסות $9,000,000
פרסים פרס גלובוס הזהב לשחקנית המשנה הטובה ביותר - סרט קולנוע עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

בסרט משחקים טיירון פאואר (בתפקידו האחרון), מרלן דיטריך, צ'ארלס לוטון ואלזה לנצ'סטר. הסרט היה מועמד לשישה פרסי אוסקר וזכה לביקורות מהללות.

עלילהעריכה

סר וילפריד רוברטס (צ'ארלס לוטון) הוא עורך דין בכיר, המחלים ממחלה ומפוקח על ידי אחות צמודה, הגברת פלימסול (אלזה לנצ'סטר), המטילה עליו משטר נוקשה מבחינה בריאותית ותזונתית - משטר שרוברטס נהנה להפר, למגינת לבה. למרות התנגדותה, רוברטס נוטל על עצמו את הגנתו של לאונרד וול (טיירון פאואר) המואשם ברציחתה של אמילי פרנץ', אלמנה מבוגרת ועשירה שהתאהבה בו, ושינתה את צוואתה כך שלאונרד יקבל את רכושה עם מותה. רוברטס משוכנע שלאונרד חף מפשע, למרות ראיות נסיבתיות חזקות הקושרות אותו לרצח.

רוברטס פוגש את כריסטין וול (מרלן דיטריך), אשתו הגרמניה של לאונרד, המתגלה כאישה קרה ושקועה בעצמה. היא מספקת ללאונרד אליבי, אך האליבי חלש, וממילא רוברטס אומר לה שאף חבר מושבעים לא יאמין לאליבי שמספקת אשה מאוהבת לבעלה. במהלך הסרט שזור קטע פלשבק שבו נראית פגישתם של לאונרד וכריסטין, שנקראה אז כריסטין הלם ועבדה כזמרת קברט, כאשר לאונרד שירת כחייל בגרמניה הכבושה בסוף מלחמת העולם השנייה. לכריסטין היה מניע להתחתן עם לאונרד כדי שהוא יחלץ אותה מגרמניה ההרוסה שלאחר המלחמה.

לאחר שבמהלך המשפט המתנהל באולד ביילי נראה שרוברטס מצליח להפריך את הראיות והעדויות נגד לאונרד, מופתע רוברטס כאשר כריסטין נקראת לקראת סוף המשפט להעיד דווקא כעדת תביעה. למרות שהחוק אינו מאפשר להכריח אשה להעיד נגד בעלה, מתגלה שכריסטין הייתה עדיין נשואה לגבר אחר בגרמניה כאשר התחתנה עם לאונרד. בעדותה מפריכה כריסטין את האליבי שסיפקה ללאונרד ומעידה שהוא אף התוודה בפניה על הרצח, לתדהמתם של רוברטס ולאונרד, שנראה כעת שהרשעתו בטוחה.

באותו ערב מקבל רוברטס שיחת טלפון מאשה מסתורית שטוענת שבידיה ראיות שמפריכות את עדותה של כריסטין. רוברטס פוגש את האשה, המעבירה לו, בתשלום, מכתבים הכתובים בכתה ידה של כריסטין למאהב מסתורי בשם מקס. באחד המכתבים אף כותבת כריסטין למקס שדבר נפלא קרה - לאונרד מואשם ברצח, וכל שעליה לעשות הוא להעיד נגדו כדי לסלק אותו מחייה ולאפשר לה ולמקס להיות ביחד. כאשר חושף רוברטס את המכתבים בחקירתה הנגדית של כריסטין, היא נשברת בבכי על דוכן העדים, ולאונרד מזוכה במשפט.

למרות שהצליח לזכות את לקוחו, רוברטס מוטרד מפסק הדין - נסיבות זיכויו של לאונרד היו, לתחושתו, נקיות ומסודרות מדי. תחושתו מתאמתת כאשר הוא נשאר עם כריסטין במקרה באולם המשפט לאחר שהקהל התפזר ממנו, והיא מספרת לו שהייתה לו עזרה בהצלחתו במשפט. היא לקחה לתשומת לבה את אמירתו של רוברטס לפני המשפט, שאף חבר מושבעים לא יקבל אליבי שסיפקה אשה מאוהבת לבעלה. לכן החליטה להעיד נגדו דווקא עדות מרשיעה (שהייתה למעשה אמת לאמיתה), לכתוב מכתבים מזויפים למאהב הבדיוני מקס, והיא אף משחקת מולו את דמותה של האשה המסתורית שמסרה לו את המכתבים - שמתברר שהייתה היא-עצמה בתחפושת. היא הצילה את לאונרד מהרשעה, למרות שידעה שלאונרד אשם ברצח ושהיא עצמה תעמוד למשפט על עדות שקר, כי למרות שנראתה כאשה קרה ותועלתנית - היא אכן אוהבת אותו.

לאונרד, שנשאר גם הוא באולם המשפט, שומע מהצד את דבריה של כריסטין. כעת, משהוא מוגן על ידי עקרון הסיכון הכפול, הוא חוגג את ניצחונו מול רוברטס ומספר לו בקור רוח מחויך שהוא אכן רצח את אמילי פרנץ'. רוברטס המום וכועס על שהשניים שיטו בו ועיוותו את המשפט. מיד לאחר מכן נכנסת לאולם המשפט אשה צעירה, ומתברר שלאונרד מנהל איתה רומן. כשהוא מתוודה מול כריסטין ואומר לה שכעת הם בשוויון - הוא חילץ אותה מגרמניה, והיא חילצה אותו מצרותיו המשפטיות, והוא לא חייב לה דבר - לוקחת כריסטין סכין ששימשה כראייה במשפט, ודוקרת את לאונרד למוות, מול עיניהם של רוברטס ושל מאהבתו הצעירה של לאונרד.

לאחר שהמשטרה לוקחת את כריסטין מאולם המשפט, מודיע רוברטס לאחות, גברת פלימסול, שהוא לוקח על עצמו את הגנתה של כריסטין במשפט הרצח הצפוי לה.

צוות שחקניםעריכה

הפקהעריכה

הסרט מבוסס על ספרה של אגאתה כריסטי בעל אותו שם. הסצנות הקומיות בין סר ווילפרד (צ'ארלס לוטון) וגברת פלימסול (אלזה לנצ'סטר) לא היו במקור בספר, אך נוספו כיוון שלוטון ולנצ'סטר היו נשואים בזמן צילומי הסרט. הביקורות היו חיוביות כך שהסרט נחשב לסרט הטוב ביותר שמבוסס על ספריה של כריסטי.

סצנת הפלאשבק של לאונרד וול (טיירון פאואר) כאשר הוא פוגש את אשתו, כריסטין הלם (מרלן דיטריך), במועדון לילה בגרמניה עלתה כ-90,000 דולר בעקבות פעלולנים רבים.

סוף הסרט נשמר בסוד, ואף הגדיל לעשות הבמאי, בילי ויילדר, ולא לתת לשחקנים את העמודים האחרונים של התסריט. על רקע כתוביות הסיום של הסרט מבקש קריין מהצופים בסרט שלא לגלות את סיומו לחבריהם על מנת שתשמר להם חווית הצפייה, וזה היה אף המוטו בכרזות הפרסומת של הסרט.

ישנם הטוענים כי דיטריך הפסידה מועמדות לפרס אוסקר כיוון שהיא צוירה בסרט כנואפת, דבר שהיה טאבו בארצות הברית בזמנו.[דרוש מקור]

זה היה סרטו האחרון של טיירון פאואר. תוך כדי צילומי מה שהיה אמור להיות סרטו הבא, "שלמה המלך ומלכת שבא", בו שיחק את שלמה המלך, מת פאואר מהתקף לב בגיל 44 בלבד, והוחלף בסרט על ידי יול ברינר.

ביקורות והכנסותעריכה

הסרט זכה לביקורות חיוביות עם ציון של 100 אחוזים באתר "Rotten Tomatoes". ביקורת של המגזין "TV Guide" נתן לסרט ארבעה כוכבים וחצי מתוך חמישה.

הסרט היה מועמד לשישה פרסי אוסקר: הסרט הטוב ביותר, השחקן הטוב ביותר (צ'ארלס לוטון), שחקנית המשנה הטובה ביותר (אלזה לנצ'סטר), הבמאי הטוב ביותר (בילי ויילדר), העריכה הטובה ביותר והסאונד הטוב ביותר. בנוסף הסרט זכה בפרס גלובוס הזהב לשחקנית המשנה הטובה ביותר (אלזה לנצ'סטר) והיה מועמד לפרס גלובוס הזהב לסרט הטוב ביותר - דרמה, פרס גלובוס הזהב לשחקן הטוב ביותר - סרט דרמה (צ'ארלס לוטון), פרס גלובוס הזהב לשחקנית הטובה ביותר - סרט דרמה (מרלן דיטריך) ופרס גלובוס הזהב לבמאי הטוב ביותר - סרט קולנוע (בילי ויילדר).

מכון הסרטים האמריקאי דירג את הסרט במקום השישי ברשימת הדרמות המשפטיות הטובות ביותר. בנוסף, הסרט היה מועמד לרשימות מאה שנים... מאה מותחנים ומאה שנים... מאה גיבורים ונבלים.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא עד התביעה בוויקישיתוף