אלזה לנצ'סטר

שחקנית קולנוע בריטית

אלזה סאליבן לנצ'סטראנגלית: Elsa Sullivan Lanchester; ‏28 באוקטובר 1902- 26 בדצמבר 1986) הייתה שחקנית קולנוע, טלוויזיה אנגלייה זוכת פרס גלובוס הזהב ומועמדת פעמיים לפרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר לשנת 1949 על תפקידה בסרט " בוא לאורווה" ולשנת 1957 על הופעתה בסרט "עד התביעה".

אלזה לנצ'סטר
Elsa Lanchester
אלזה לנצ'סטר בסרט "מריאטה השובבה", (1935)
אלזה לנצ'סטר בסרט "מריאטה השובבה", (1935)
לידה 28 באוקטובר 1902
לואישהאם, לונדון, אנגליה
פטירה 26 בדצמבר 1986 (בגיל 84)
וודלנד הילס, קליפורניה, ארצות הברית
שם לידה Elizabeth Lanchester Sullivan עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1925 – 26 בדצמבר 1986 (כ־61 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג צ'ארלס לוטון (19291962) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס גלובוס הזהב
http://elsalanchester.freeservers.com/main.htm
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיהעריכה

לנצ'סטר נולדה בשכונת לואישהאם שברובע לואישהאם, דרום מזרח לונדון. בתם של אדית' לנצ'סטר וג'יימס סאליבן, למדה ריקוד בפריז אצל הרקדנית איזדורה דאנקן. לאחר שחזרה לאנגליה היא לימדה בגיל צעיר מאוד ריקוד והופיעה כשחקנית חובבת במועדוני לילה. באותם מועדונים לנצ'סטר למעשה התגלתה בין היתר על ידי המחזאי ארנולד בנט.

קריירת משחקעריכה

לנצ'סטר החלה את דרכה כשחקנית בסרטים אלמים בשנות ה-20. לנצ'סטר פרצה לתודעה בשנות ה-30 לאחר ששיחקה לצד בעלה, כוכב הקולנוע האנגלי צ'ארלס לוטון. לשניים הייתה שותפות מקצועית הדוקה ומוצלחת. הם הופיעו יחד בבריטניה בדרמות ההיסטוריות של אלכסנדר קורדה, "חייו הפרטיים של הנרי השמיני" - לנצ'סטר הופיעה בתפקיד אן מקליווס, אשתו הרביעית של המלך הנרי השמיני (לוטון) - ו"רמברנדט" על חייו של הצייר ההולנדי רמברנדט הרמנזון ואן ריין. לאחר ההצלחה לה זכו, נסעו לנצ'סטר ולוטון לארצות הברית על מנת להצליח כשחקנים בהוליווד.

לנצ'סטר זכתה להכרה ראשונית מצד מבקרי הקולנוע בארצות הברית בשנת 1935 בה הופיעה בדרמה "מריאטה השובבה" בתפקיד מאדאם דא'נרד ובסרט האימה של ג'יימס וייל "כלתו של פרנקנשטיין" בו הופיעה בתפקיד הראשי.

בשנות ה-40 שיחקה לנצ'סטר בדרמה "נשים בגמלאות" בתור אמילי אחותה של אלן קריד (אידה לופינו), בעיבוד הקולנועי לספר "לאסי שובי הביתה" בתפקיד אמו של הילד ג'ו קרקלו (רודי מקדואל) בסרט האפל "בסחור המעלות (1946) ובמותחן הפשע של ג'ון פרוו "השעון הגדול". לנצ'סטר הופיעה בשנת 1949 בדרמה של הנרי קוסטר "Come to the Stable" בתור הציירת אמליה פוטס, תפקיד עליו הייתה מועמדת לנצ'סטר לפרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר, כן הופיע באותה שנה בסרטו "המפקח הכללי" לצידו של דני קיי.

לנצ'סטר זכתה בשנת 1957 בפרס גלובוס הזהב לשחקנית המשנה הטובה ביותר על משחקה בתפקיד גברת פלימסול, האחות הפרטית של סר ווילפרד רוברטס, בדרמה של בילי ויילדר "עד התביעה". לנצ'סטר הועמדה גם לפרס האוסקר בפעם השנייה והפסידה לאלמונית היפנית מיושי אומקי. ב-1958 השתתפה בקומדיה "כישופי אהבה" (Bell, Book, Candle) בתפקיד קוויני, דודתה של ג'יליאן הולרוייד (קים נובאק).

בשנות ה-60 שיחקה לנצ'סטר תחת הבמאי ריי סטיבנסון בפנטזיה המוזיקלית הקלאסית "מרי פופינס" בתפקיד קטי ננה האומנת של משפחת בנקס, במותחן הקומי "הבלש בעל רגלי הקטיפה" בתפקיד גברת מק'דוגאל ובפנטזיה "תעתועי שחור הזקן" בתור אמלי סטווקרופט. בשנת 1969 הופיעה בדרמה הקומית "אני, נטלי" בתפקיד בעלת הדירה מיס דניסון.

את תפקידיה האחרונים על מסך הקולנוע עשתה לנצ'סטר בשנות ה-70 בקומדיית המסתורין "חמישה בלשים לקינוח" בתור ג'סיקה מרבלס ובסרט האימה "ווילארד " בתור הנרייטה אמו של ווילארד סטילס (ברוס דוויסון).

חיים אישייםעריכה

לנצ'סטר התחתנה עם השחקן האנגלי המצליח צ'ארלס לוטון בשנת 1929, לנצ'סטר שיתפה פעולה עם לוטון ב-12 סרטים והיא נשארה נשואה לו במשך למעלה מ-30 שנה עד למותו בסוף 1962. לזוג לא נולדו ילדים. לאחר מותו של לוטון טענה לנצ'סטר שלוטון היה הומו ונישואיהם היה למעשה סיפור כיסוי. בנוסף חשפה שמהלך חייה עברה שתי הפלות.

לנצ'סטר סבלה בשנותיה האחרונות מסיבוכים רפואיים שכללו שני מקרי שבץ, היא נפטרה בשכונת וודלנד הילס שבלוס אנג'לס ב-26 בדצמבר 1986 כשהיא בת 84. גופתה נשרפה ואפרה פוזר באוקיינוס השקט.

פילמוגרפיה נבחרתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא אלזה לנצ'סטר בוויקישיתוף