עונש מוות בברית המועצות
עונש מוות בברית המועצות היה קיים במשך רוב שנות קיומה של המדינה. ההצדקה המשפטית של עונש מוות נמצאה בסעיף 22 בעקרונות היסוד של החוק הפלילי, שקבע כי עונש מוות מותר אך הוא "אמצעי ענישה חריג, שמותר להשתמש בו עד לביטולו המוחלט"[1].
לפי הערכות של הגוש המערבי, בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20 מדי שנה גזרו בתי המשפט הסובייטיים כ-2,000 גזרי דין מוות, מתוכם שני שלישים הומתקו למאסר עולם[2]. עונש מוות לא הוחל על קטינים או על נשים בהיריון[3].
בנוסף לפשעים כמו בגידה, ריגול, טרור ורצח, עם השנים הוחלט להטיל עונש מוות גם על פשעים כלכליים, כמו "גניבת רכוש המדינה או רכוש הציבור בסכומים גדולים במיוחד"[4]. חטיפת מטוס הפכה לפשע שניתן לגזור בעקבותיו גזר דין מוות ב-1973[5].
היסטוריה עריכה
במהלך הקונגרס הכל-רוסי השני של מועצות צירי הפועלים והחיילים (אנ') בנובמבר 1917 החליטה הממשלה הסובייטית על ביטול עונש המוות. מאוחר יותר, בפברואר 1918 הוחזר עונש המוות, במיוחד לאחר גל הטרור האדום (אנ').
האדם הראשון שנידון למוות על ידי בית משפט סובייטי היה אלכסיי שסטני, שהיה אדמירל בצי הבלטי והוא נידון למוות ב-21 ביוני 1918[2], מספר שבועות לאחר מכן הוצאה להורג פאני קפלן בגין ניסיונה להתנקש בחייו של לנין.
במהלך העשורים הבאים, עונש מוות היה מותר ואסור לסירוגין, לפעמים ברצף מהיר מאוד. גם רשימת הפשעים עברה מספר שינויים. במהלך שנות ה-20 של המאה ה-20 העניקה הממשלה למשטרה את הזכות לבצע הוצאות להורג מהירות, אך הן בוטלו ב-1959[3]. עונש המוות בוטל בשנית ב-26 במאי 1947 אך הוחזר עונש המוות ב-12 במאי 1950[6][7]: תחילה בגין בגידה וריגול, ואחר כך בגין רצח בנסיבות מחמירות.
תחת שלטונו של סטלין, רבים הוצאו להורג במהלך הטיהור הגדול בשנות השלושים. רבים מעונשי המוות נקבעו על ידי ועדת פקידים בת שלושה אנשים שמונתה במיוחד, וכונתה בשם "טרויקת הנ.ק.ו.ד." המספר המדויק של הוצאות להורג נתון לוויכוח, כאשר מחקרים ארכיוניים מצביעים על כך שבין 700,000 ל-800,000 איש הוצאו להורג, בעוד דו"ח רשמי שנמסר לניקיטה חרושצ'וב משנת 1954 טוען כי בוצעו 642,980 עונשי מוות[8]. פסקי הדין על פי סעיף 58 (פעילות של מתנגדי המהפכה) הסתיימו לעיתים קרובות במשפט שבדרך כלל נפסקה בו הוצאה להורג בירייה, אם כי פסקי דין תכופים אחרים הטילו על הנאשמים עונשי מאסר של 10 שנים ו-25 שנים.
חוק העונשין משנת 1960 הרחיב משמעותית את רשימת הפשעים שעליהם נפסק עונש מוות. לפי מאגר הארכיונים של הארכיון הממלכתי של הפדרציה הרוסית, בין 1978 ל-1985 היו 3,058 עונשי מוות שהוגשו לערעור לסובייט העליון[9].
כמה פקידים הוצאו להורג בגין פשעים כלכליים במסגרת התוכנית של יורי אנדרופוב נגד שחיתות[10]. מנהל גסטרונום 1 (אחת מחנויות מזון הגורמה הבולטות במוסקבה) הוצא להורג ב-1984 באשמת שחיתות[11]. יו"ר Technopromexport הוצא להורג ב-1984 בגין "לקיחת שוחד גדול באופן שיטתי"[10]. בלה בורודקינה, ראש מחלקת המסעדות והקנטינות בעיר ג'לנדז'יק, נידונה למוות בגין קבלת שוחד בסכום של כ-758,500 דולר[12].
פשעי הון עריכה
בנוסף לפשעים כמו בגידה, ריגול, טרור ורצח, הוטל עונש מוות על פשעים כלכליים, כגון " גניבת רכוש המדינה או הציבור בסכומים גדולים במיוחד". חטיפת מטוס הפכה לפשע מוות בשנת 1973.
פשעים כלכליים עריכה
עונש מוות על פשעים נגד רכוש המדינה והציבור הוכנס מחדש בשנת 1961. במהלך אותה שנה, שני סוחרי מטבע חוץ, רוקוטוב ופייבישנקו, נידונו רטרואקטיבית למוות והוצאו להורג. עד 1987, יותר מ-6,000 אנשים הוצאו להורג בגין ביצוע פשע כלכלי. עונש מוות הוחל בדרך כלל אם הפשע כלל סכומים העולים על כ-10,000 רובל, אם כי לא היה רף קבוע.
כמה פקידים הוצאו להורג בגין פשעים כלכליים כחלק מהקמפיין של יורי אנדרופוב נגד שחיתות . ולדימיר א' ריטוב, סגן שר הדיג, הוצא להורג ב-1982 בגין הברחת קוויאר בשווי מיליוני דולרים למערב . מנהל גסטרונום 1, אחת מחנויות מזון הגורמה הבולטות במוסקבה, הוצא להורג ב-1984 בגין שחיתות. יו"ר Technopromexport הוצא להורג ב-1984 בגין "לקיחת שוחד גדול באופן שיטתי". בלה בורודקינה, ראש מחלקת המסעדות והקנטינות בג'לנדז'יק, נידונה למוות בגין קבלת שוחד בסך 758,500 דולר .
בשנת 1964 הניו יורק טיימס ציין כי "60 אחוז מ-160 האנשים שהוצאו להורג בגין פשעים כלכליים מאז 1961 היו יהודים ".
סטטוס עכשווי עריכה
רפובליקות עריכה
| מדינה | שנת ההוצאה להורג האחרונה | מספר ההוצאות להורג ב-2019 | שנה בוטלה | הערות |
|---|---|---|---|---|
| רוּסִיָה | 1999 ( צ'צ'ניה )
1996 (שאר חלקי רוסיה) |
לא | כיתת יורים. רוסיה שומרת על עונש מוות, אך נמצאת בהקפאה מאז 1996. היו 4 תקופות שבהן רוסיה ביטלה את עונש המוות: במאה ה-17 על ידי אליזבת מרוסיה (אך שוחזרה על ידי פיטר השלישי מרוסיה ); בתאריכים 12/03/1917 עד 12/07/1917 בעקבות הפלת הצאר ; 27/10/1917 עד 18/02/1918 בעקבות תפיסת השלטון על ידי הבולשביקים ; ו-1947–1950 ( יוסיף סטלין ביטל אותו ב-1947, אך החזיר אותו ב-1950. בתקופה זו, העונש המחמיר ביותר בברית המועצות היה שעבוד עונשין בגולאג. מחנה במשך 25 שנים). הקוד הפלילי של הפדרציה הרוסית מתיר עונש מוות על רצח בנסיבות מחמירות, ניסיון רצח של פקיד מדינה, ניסיון רצח של שופט, ניסיון רצח של שוטר ורצח עם . ב-16/04/1997, רוסיה חתמה על פרוטוקול 6 לאמנה האירופית לזכויות אדם, אך לא אשררה. יש הקפאה על הוצאות להורג מאז 1996; אין הוצאות להורג בפדרציה הרוסית מאז אוגוסט 1996 (למעט אחת ב-1999 ברפובליקה הצ'צ'נית, מדינת הכרה מוגבלת לשעבר). ב-12/2009, הבית המשפט החוקתי של הפדרציה הרוסית האריך את ההקפאה ללא הגבלת זמן עד לאשרור פרוטוקול 6. | |
| אוקראינה | 1997 | 2000 | בוטל ב-02/2000 לאחר שבית המשפט החוקתי של אוקראינה קבע שעונש מוות אינו חוקתי ב-12/1999. קוד פלילי חדש עבר ב-04/2000. | |
| בלארוס | 2021 | 2 | לא | בלארוס היא המדינה היחידה באירופה שמשתמשת בעונש מוות. עונשי מוות מבוצעים על ידי ירייה אחת בעורף. עונש מוות מותר על פשעים נגד האנושות; פשעי מלחמה; טֵרוֹר; רצח בנסיבות מחמירות; בגידה; חַבָּלָה. |
| אוזבקיסטן | 2005 | 2008 | הנשיא אסלאם קרימוב חתם ב-01/08/2005 על צו שהחליף את עונש המוות במאסר עולם ב-01/01/2008 | |
| קזחסטן | 2003 | 2021 | מורטוריום מאז 17 בדצמבר 2003. בוטל ב-30 ביולי 2009 בגין פשעים אחרים. ב-28 במרץ 2011 הוועדה הנשיאותית לזכויות אדם באסטנה ביקשה מהממשלה לבטל את עונש המוות. | |
| גאורגיה | 1995 | 2006 | עונש המוות בוטל ברוב העבירות ב-1997, אך החוקה קבעה שבסמכותו של בית המשפט העליון להטיל עונש מוות במקרים חמורים במיוחד של "פשעים נגד החיים". ב-27 בדצמבר 2006, הנשיא מיכאיל סאקשווילי חתם על חוק על תיקון חוקתי חדש המבטל לחלוטין את עונש המוות בכל הנסיבות.
מדינת אבחזיה שהוכרזה על עצמה, שנתבעת ע"י גאורגיה, עדיין שומרת על עונש מוות על בגידה בזמן מלחמה, אך היא נמצאת בהקפאה מאז 2007. | |
| אזרבייג'ן | 1993 | 1998 | ||
| ליטא | 1995 | 1998 | ||
| מולדובה | *אין מאז העצמאות ב-1991 | 2005 | הוצאה להורג אחרונה כאשר חלק מברית המועצות היה בשנת 1985. ב-23 בספטמבר 2005 אישר בית המשפט החוקתי של מולדובה תיקונים לחוקה שביטלו את עונש המוות.
מדינת טרנסניסטריה שהוכרזה על עצמה, שעליה טוענת מולדובה, עדיין שומרת על עונש מוות, אך קיימה הקפאה על הוצאות להורג מאז 1999. | |
| לטביה | 1996 | 2012 | עונש מוות בוטל על עבירות בזמן שלום 1999. בוטל על כל הפשעים 2012. | |
| קירגיזסטן | *אין מאז העצמאות ב-1991 | 2007 | הרשויות בקירגיזה האריכו מורטוריום על הוצאות להורג בכל שנה מאז 1998. בוטל על ידי חוקה ב-2007 | |
| טג'יקיסטן | 2004 | לא | כיתת יורים. עונש מוות על רצח בנסיבות מחמירות; אונס בנסיבות מחמירות; טֵרוֹר; ביוצי,רֶצַח עַם. מורטוריום שהוכנס ב-30 באפריל 2004 על ידי הנשיא אמומאלי רחמון, שפירושו במקום עונש מוות, האדם יקבל מאסר עולם. אנשים המודרים מהנידון למוות הם: קשישים, נשים, נשים בהריון, מוגבלות שכלית, חולי נפש ובני נוער שהיו מתחת לגיל 18 בזמן הפשע. | |
| אַרְמֶנִיָה | *אין מאז העצמאות ב-1991 | 1998 | בוטל בשנת 1998 על ידי החוקה. ההוצאה להורג האחרונה הייתה כאשר ארמניה הייתה חלק מברית המועצות הייתה ב-30 באוגוסט 1991. | |
| טורקמניסטן | 1997 | 1999 | בוטל 1999 על ידי החוקה. | |
| אסטוניה | 1991 | 1998 | ההוצאה להורג האחרונה באסטוניה התרחשה ב-11 בספטמבר 1991 כאשר ריין אורוסטה נורה בכדור בחלק האחורי של הראש בגין רצח. |
הערות שוליים עריכה
- ^ Ioffe, O. Olimpiad Solomonovich; Janis, Mark Weston (1987). Soviet Law and Economy (באנגלית). Martinus Nijhoff Publishers. ISBN 9024732654.
- ^ 1 2 Schmemann, Serge (3 באוגוסט 1983). "In Soviet, The Death Penalty Persists Without Any Debate". New York Times (באנגלית). נבדק ב-1 באוקטובר 2018.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 van den Berg, Ger P. (באפריל 1983). "The Soviet Union and the death penalty". Soviet Studies. 35 (2): 154–174. doi:10.1080/09668138308411469.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Clark, William A. (2016). Crime and Punishment in Soviet Officialdom: Combating Corruption in the Soviet Elite, 1965-90: Combating Corruption in the Soviet Elite, 1965-90 (באנגלית). Routledge. ISBN 9781315486635.
- ^ "At Least Seven Die In Shootout After Hijacking Of A Soviet Plane". The New York Times (באנגלית). 23 בנובמבר 1983. נבדק ב-1 באוקטובר 2018.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ The Soviet Penal System in the USSR and the SBZ/GDR Retrieved 3 April 2010.
- ^ Peter Hodgkinson and William A. Schabas, Capital Punishment: Strategies for Abolition (Cambridge University Press, 2004) p274
- ^ Письмо Генерального прокурора СССР Р.А. Руденко, Министра внутренних дел СССР С.Н. Круглова и Министра юстиции СССР К.П. Горшенина 1-му секретарю ЦК КПСС Н.С. Хрущеву о пересмотре дел на осужденных за контрреволюционные преступления. Реабилитация: как это было. Документы Президиума ЦК КПСС и другие материалы. В 3-х томах. Vol. 1. pp. 103-105.
- ^ ф.А385. ВЕРХОВНЫЙ СОВЕТ РСФСР. оп.39. Дела по ходатайствам о помиловании осужденных к высшей мере наказания за 1978-1985 гг., retrieved 2013-6-8
- ^ 1 2 "2 High Soviet Officials Are Executed For Graft". The New York Times (באנגלית). 14 בינואר 1984. נבדק ב-1 באוקטובר 2018.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Mydans, Seth (5 באוגוסט 1984). "Soviet Millionaire's Path To The Firing Squad". New York Times (באנגלית). נבדק ב-1 באוקטובר 2018.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Two soldiers and two civilian defense arms experts were..." UPI (באנגלית). 26 באפריל 1984. נבדק ב-1 באוקטובר 2018.
{{cite news}}: (עזרה)