עפרה שפירא-אלוני
עפרה שפּירא-אלוֹני (12 במרץ 1940 – 3 באוקטובר 2003)[1] הייתה מדענית ישראלית. שימשה כמנהלת הקרן הלאומית למדע.
 | |
| לידה | 12 במרץ 1940 |
|---|---|
| פטירה | 3 באוקטובר 2003 (בגיל 63) |
| ענף מדעי | כימיה |
| תרומות עיקריות | |
| מנהלת הקרן הלאומית למדע | |
  | |
ביוגרפיה עריכה
שפירא-אלוני נולדה לרחל וירמיהו שפירא - מחנכים ידועים שבעת ההיא היו מורים בכפר הנוער בן שמן. בעקבות מלחמת העולם השנייה, הוריה החלו בתהליכים לקראת הקמת כפר נוער לילדים פליטי שואה, ובשנת 1947 הגשימו את חזונם בהקמת "כפר הילדים והנוער ויצו קנדה הדסים". עופרה, מתוך אידיאליזם ועל מנת שלא ייווצר פער בינה לבין חבריה לספסל הלימודים, עברה להתגורר בפנימיה כשאר התלמידים.
את לימודיה האקדמיים עשתה בפקולטה לכימיה של האוניברסיטה העברית בירושלים, שם סיימה תואר שלישי (דוקטורט) בגיל 22. במקביל עסקה בריקוד (הייתה סולנית להקת הסטודנטים של האוניברסיטה) ובכתיבת שירים, מהם ידוע "זה הזמר שלי ושלך" ששרו הפרברים, ו"זמר בדרכים" שבוצע על ידי הגבעתרון. היא עבדה בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית, ועסקה בחקר ויסות הפרשת הורמונים ובעיקר הורמוני בלוטת התריס. את רוב עבודותיה פרסמה תחת שם נישואיה עפרה שפירא-אלוני וכך נהגה לאיית שמה גם אחרי גירושיה.
עם פּרישתה מן האוניברסיטה הצטרפה לקרן הלאומית למדע, תחילה כיועצת ומשנת 2000 ועד מותה בשנת 2003 כמנהלת הקרן המחלקת 250 מיליון ש"ח מדי שנה למחקר מדעי.
נפטרה ב-3 באוקטובר 2003 ונקברה בבית הקברות בקיבוץ עין חרוד איחוד.
קישורים חיצוניים עריכה
- אורי דרומי, התרומה המדעית היתה רק ההתחלה, באתר הארץ, 15 באוקטובר 2003
