עזריאלי - מכללה אקדמית להנדסה ירושלים

מכללה להנדסה בירושלים

עזריאלי מכללה אקדמית להנדסה ירושלים היא מכללה אקדמית להכשרת מהנדסים. המכללה נוסדה בשנת 1999 בשם "המכללה האקדמית להנדסה ירושלים" ובשנת הלימודים תש"פ, למדו בה כ-1,600 סטודנטים לתואר ראשון בהנדסה[3] וכ-40 לתואר שני.

עזריאלי - מכללה אקדמית להנדסה ירושלים
סמל המכללה
קמפוס המכללה, מבט מכיוון גבעת רם
קמפוס המכללה, מבט מכיוון גבעת רם
מכללה
תקופת הפעילות 1999–הווה (כ־25 שנים)
בעלי תפקידים
נשיא פרופ' תמר רז נחום
מנכ"ל עו"ד עמית פרסיקו
צוות 70
סטודנטים
כלל הסטודנטים 1,438[1]
סטודנטים לתואר ראשון 1,368[1]
סטודנטים לתואר שני 70[1]
סטודנטים מתוקצבים 1,800[2]
מיקום
מיקום יעקב שרייבום 26, ירושלים
מדינה ישראלישראל ישראל
קואורדינטות 31°46′08″N 35°11′38″E / 31.76876667°N 35.19384444°E / 31.76876667; 35.19384444
http://www.jce.ac.il
(למפת ירושלים רגילה)
 
עזריאלי – מכללה אקדמית/להנדסה ירושלים
עזריאלי – מכללה אקדמית
להנדסה ירושלים
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הסמליל הקודם של המכללה, לפני שינוי שמה.

בעזריאלי מכללה אקדמית להנדסה ירושלים מתקיימים גם לימודים של היחידה ללימודי המשך, בשיתוף הטכניון במגוון תחומים וחוגים.

היסטוריה

עריכה

מכללת בזק

עריכה

קמפוס המכללה נמצא בשכונת רמת בית הכרם, בירושלים בבניינים בהם הייתה ממוקמת בעבר מכללת "בזק".

מכללת בזק נוסדה בשנת 1951 על ידי יקותיאל פקטה (בנו של מיכאל פקטה, רקטור האוניברסיטה העברית בשנים 1946–1948), בשם בית הספר המקצועי לטכנאי בזק בירושלים. יקותיאל פקטה למד בגימנסיה העברית, ואחר כך קיבל תואר מוסמך במתמטיקה, פיזיקה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית. הצטרף ל"הגנה" ובשנת 1941 השתתף בקורס אלחוטנות, שנערך במגרשי התערוכה בתל אביב. לאחריו שימש כאלחוטן ההגנה בירושלים. תחילה שכן בית הספר בצריפים סמוך לתחנת הרכבת בירושלים, ובשנתו הראשונה למדו בו 11 תלמידים. יקותיאל פקטה כתב בעצמו את חלק מספרי הלימוד[4], גייס והכשיר את המורים[5].

בשנת 1972, עבר בית הספר למתחם שהוקם בשכונת רמת בית הכרם, שכלל גם פנימייה לתלמידים שהגיעו מחוץ לירושלים. באותה עת פעל בשם "בית הספר לטכנאי בזק שליד משרד התקשורת"[6].

בשנות השמונים למדו במכללה 460 תלמידים, והיא פעלה בחסות חברת בזק שהוקמה ב-1980 כחברה ממשלתית האחראית על שירותי התקשורת בישראל, שהופרדו ממשרד התקשורת שבמסגרתו פעלו עד להקמת החברה. בוגרי המכללה קיבלו תואר טכנאי (לאחר שסיימו כיתה י"ג) או הנדסאי אלקטרוניקה וטלקומוניקציה (לאלו שסיימו כיתה י"ד), ורבים מהם עבדו בחברה לאחר סיום לימודיהם[7] וכן גם בחופשות הקיץ של בתקופת הלימודים התאפשר לתלמידים לעבוד בבזק. רוב תלמידי בית הספר היו בנים. בשנת 1989 שיעור הבנות שלמדו במכללה היה 15%[8].

בשנות ה-90 של המאה ה-20 החליטה חברת בזק לסגור את המכללה.

המכללה האקדמית להנדסה

עריכה

בנובמבר 1998 החליטה המועצה להשכלה גבוהה על הקמת המכללה האקדמית להנדסה ירושלים, כשמטרתה היא חיזוקה של ירושלים מבחינת פיתוחן של התעשיות הטכנולוגיות עתירות הידע בעיר. המכללה היא עמותה רשומה; בין מייסדיה הרשות לפיתוח ירושלים ועיריית ירושלים והחלה לפעול משנת הלימודים תש"ס (2000/2001). עוזיאל וכסלר שימש כנשיאה, עד להחלפתו ביולי 2012 על ידי פרופ' צבי שטרן. אביטל שטיין הייתה מנכ"לית וסגנית הנשיא.

בינואר 2004, החליטה ועדת שרים לענייני ירושלים להקצות למכללה את השטח של מכללת בזק (עד אז פעלה במבנים שכורים בתוך קמפוס האוניברסיטה העברית גבעת רם).

בתחילת 2013 שונה שמה של המכללה לעזריאלי לאחר שדוד עזריאלי תרם סכום כסף משמעותי שהושקע בבניית קמפוס חדש, אשר יתפרס על שטח של כ־30 דונם ובו בניינים בעלי כיתות לימוד חכמות, מעבדות משוכללות ומתקדמות, ספרייה ראשונה מסוגה בתחום ההנדסה, מעונות לסטודנטים, מאיץ טכנולוגי לחברות הזנק ומרכז חווייתי לסטודנט[9]. באוקטובר 2015 נחנך המבנה הנוסף בקמפוס בשטח של כ-11,000 מ"ר.

בנובמבר 2017, נערך טקס הנחת אבן הפינה למגדל מעונות בן 18 קומות, ובו דירות מגורים לכ-350 סטודנטים וסטודנטיות. המגדל נחנך בנובמבר 2020[10].

ב-2021 זכתה המכללה ביחד עם בית החולים שערי צדק ובית החולים סנט ג'וזף במענק של 6 מיליון שקלים לפיתוח חברות הזנק בתחום הרפואה, במסגרת הקול הקורא "מאיצי מדע" של משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה.[11]

תחומי הלימוד

עריכה

במכללה 17 מסלולי לימוד לתואר ראשון ושני, בוגר במדעים .B.Sc ו- .M.Sc בהנדסה בתחומים:

שכר הלימוד במוסד (בלימודים לתואר אקדמי) הוא כמקובל באוניברסיטאות ובמכללות ציבוריות בישראל. חייל או בוגר שירות לאומי, שסיים שירותו החל מ-1 בינואר 2010, זכאי למלגת שכר לימוד מלאה עבור שנת לימודיו הראשונה לתואר ראשון (בהתאם להחלטה בדבר לימודי חיילים משוחררים במוסד להשכלה גבוהה בפריפריה)[12].

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 3 לפי לוח 8 - סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה באתר המועצה להשכלה גבוהה, נכון לשנת הלימודים ה'תש"ף (20192020)
  2. ^ התקציב הרגיל של ות"ת לשנת הלימודים תשע"ג נספח 4
  3. ^ מוטי בסוק, המכללה להנדסה בירושלים שילמה 18.9 מיליון שקל למינהל תמורת חכירת הקרקע, באתר TheMarker‏, 30 בדצמבר 2010
  4. ^ תורת החשמל והמגנטיות לטכנאי בזק בשיטת מ.ק.ש - יקותיאל פקטה
  5. ^ אורי דרומי, גבריאל פקטה, מייסד מכללת בזק, 2001-1915, באתר הארץ, 13 בנובמבר 2001 (הטעות בשם הפרטי במקור, ראו תיקון בכתבה זו: אורי דרומי, אבק סלעים בחריצי הידיים, באתר הארץ, 20 בנובמבר 2001)
  6. ^ לימודים, מעריב, 27 במאי 1975
  7. ^ דורית ראשוני, התקשורת החינוכית של מכללת בזק, מעריב, 28 בפברואר 1990
  8. ^ נוגה שילון, מכללת בזק ־ יותר ויותר בנות בחינוך הטכנולוגי, מעריב, 1 במרץ 1989
  9. ^   ליאור דטל, המכללה להנדסה ירושלים תיהפך למכללת עזריאלי, באתר TheMarker‏, 6 במרץ 2013
  10. ^ יובל ניסני, מגדל מעונות חדש ייבנה במכללה להנדסה, באתר כל העיר, 6 בנובמבר 2017
  11. ^ Shiran, לפיתוח סטרטאפים: המענק המיוחד שקיבלו שערי צדק והמכללה להנדסה | כל העיר, באתר כל העיר ירושלים, ‏2021-12-23
  12. ^ הקרן לעידוד השכלה גבוהה בפריפריה, באתר הקרן והיחידה להכוונת חיילים משוחררים