עטלף משפך זוטר

סוג של יונק

עטלף משפך זוטר או עטלף משפך שפתני (שם מדעי: Chilonatalus) הוא סוג של עטלף קטנטן במשפחת הנטליים ובו 3 מינים שחיים באזור הים הקריבי ביבשת אמריקה. הסוג הוקם בשנת 1838 על ידי הזואולוג האמריקני גריט סמית מילר וקודם לכן נחשב כחלק מהסוג עטלף משפך הגדול והמוכר יותר. למרות שמו, הסוג אינו הנציג הקטן ביותר במשפחת הנטליים אלא דווקא הטקסון המונוטיפי הזעיר עטלף משפך ז'רווה שחופף איתו בטווח התפוצה.

קריאת טבלת מיוןעטלף משפך זוטר
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
סדרה: עטלפים
תת־סדרה: דמויי נשפון
משפחה: נטליים
סוג: עטלף משפך זוטר
מינים

3

שם מדעי
Chilonatalus
מילר, 1898
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תיאור ואנטומיה עריכה

לעטלף המשפך הזוטר גוף קטנטן, רזה וכדורי וכנפיים ארוכות וצרות. הגולגולת שלו אופיינית למשפחה: אזור המוח מעוגל, גבוה ודמוי כיפה, בעוד שהפנים קטנות, צרות ומשולשות. הלוע דק, ארוך, פחוס ומעוגל. השפתיים בשרניות ורחבות, והן גדולות יותר משל הסוגים האחרים במשפחה. השפה התחתונה בולטת כלפי חוץ, ותחתיה בליטת עור קטנה ואופקית שנראית כמו שפה תחתונה נוספת. הנחיריים הקטנטנים צמודים זה לזה וממוקמים בסמוך לשולי השפה העליונה.

האוזניים ענקיות ודמויות משפך, והאפרכסות שלהן רחבות במיוחד ומקיפות את העיניים. הן נוטות בזווית כלפי קדימה והקצוות שלהן מרובעות ואינן מחודדות. צפיר האוזן קצר, משולש ודי עבה. העיניים של עטלפי המשפך קטנטנות ושחורות, ולעיתים קרובות מכוסות בפוני של הפנים. בצידי השפתיים יש שפם מדובלל, ומתחת לסנטר זקן קצר. השיניים קטנות, חדות ומרובות במספרן (לא פחות מ-40); השיניים מופרדות זו מזו, וכולן זהות בגודלן (מלבד הניבים).

כפי שאופייני למשפחה, גם סוג זה חסר עיטור עלה אפי אך מאידך מתאפיין ב״איבר נטלי״; זהו איבר חישה ייחודי שמופיע רק אצל הזכרים ותפקודו המדויק אינו ברור. האיבר הנטלי ממוקם על המצח והחרטום וצורתו וגודלו משתנה בין המינים בסוג: אליפסה שטוחה גדולה או חצי כדור נפוח. האיבר הנטלי אצל סוג זה קטן יותר מאצל הסוג עטלף משפך וכולל גם זיז קצר בסופו. הבדל נוסף בין הסוגים, הוא שאצל עטלף המשפך הזוטר האיבר הנטלי גלוי וקירח לעיתים קרובות, בעוד שאצל עטלף המשפך הוא חבוי ומכוסה בשיער.

אורך הראש והגוף של עטלף המשפך הזוטר 4 ס״מ, אורך הזרוע 3.6-3.2 ס״מ ואורך הזנב 4.5 ס״מ; משקלו 5-2.6 גרם בלבד, והוא בין העטלפים הקטנים ביותר באמריקה הדרומית. הזכר שוקל מעט יותר מן הנקבה. הרגליים ארוכות מאוד ושבריריות והאגודלים קצרצרים. הזנב דקיק וארוך במיוחד וכנף הזנב מפותחת ורחבה מאוד; במהלך הטיסה כנף הזנב נמתחת כמניפה.

לעטלף המשפך הזוטר פרווה צפופה וארוכה מאוד. היא צבועה בכתום עז, צהוב עז, זהוב, כתמתם אפרסק או חום בהיר, כשהצד התחתון של הגוף נוטה להיות לבנבן או שנהב. הראש כהה ורבגוני יותר, ונע בין אדמוני לכתום תפוז עז או חום ערמוני. האוזניים לבנבנות עם קצוות שחורות, והלוע ורוד וקירח. הכנפיים מפוחמות, והזרועות והרגליים בצבע בורדו כהה. כאשר האיבר הנטלי חשוף, צבעו ורוד או לבן.

תפוצה וביולוגיה עריכה

עטלפי המשפך הזוטרים מצויים באזור הקריביים; התפוצה שלהם כוללת את קובה, הרפובליקה הדומיניקנית, האיטי, ג'מייקה, איי בהאמה והארכיפלג הקולומביאני - סן אנדרס ופרובידנסיה. בית הגידול מורכב מיער נשיר יבש ויער גשם טרופי.

המינים בסוג פעילים בעיקר בשעות הראשונות של הלילה ומבלים את היום בשינה בקבוצות גדולות או במושבות של מאות פרטים. בניגוד לסוג עטלף משפך, מיני עטלף המשפך הזוטרי אינם שוהים רק במערות עמוקות ולחות אלא גם במערות רדודות ויבשות. לעיתים נדירות הם לנים גם במכרות ובמנהרות מעשי ידי אדם.

עטלפי המשפך ניזונים מחרקים מעופפים זעירים, אותם הם תופסים תוך כדי טיסה איטית ונמוכה בסמוך לקרקעית היער. בכדי לאתר את החרקים, העטלפים משתמשים באיכון-הד בתדר גבוה מאוד (עד 170 קילוהרץ), והפולסים נפלטים דרך הפה בתדירות גבוהה. האוזניים הענקיות קולטות את ההד המוחזר מעצמים וממפות את הסביבה. הגבשושיות שעל האוזניים מעצימות את הרגישות השמיעתית שלהן.

עטלפי המשפך הזוטרים מתרבים בסוף העונה היבשה. תקופת ההיריון ארוכה במיוחד - 10 חודשים; למעשה בחלק גדול מהזמן העובר נמצא בהקפאה התפתחותית (דיאפאוזה), במטרה שההמלטה תהיה מסונכרנת עם תחילת עונת הגשמים. הנקבה ממליטה מדי שנה גור יחיד, ומשקלו בעת הלידה כמחצית ממשקל האם. לפני ההמלטה, הנקבות מתקבצות במושבות רבייה משותפות, שם הן ממליטות ומגדלות את צאצאיהן.

מינים עריכה

בסוג זה 3 מינים:

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא עטלף משפך זוטר בוויקישיתוף