ויקיפדיה

עטלפים

סדרה של יונקים מעופפים
המונח "עטלף" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו עטלף (פירושונים).

עטלפים או עֲטַלֵּפָאִים[1] (שם מדעי: Chiroptera, מיוונית: "כירו" – יד, "פטרה" - כנף) היא סדרה של בעלי חיים מעופפים במחלקת היונקים, הכוללת כ-115 סוגים ולמעלה מ-1,400 מינים,[2] והיא השנייה בגודלה במחלקה זו, לאחר סדרת המכרסמים. מאובנים של עטלפים קדומים כמו הסוג Onychonycteris והפלאוכירופטריקס הראו שעטלפים מעופפים ובעלי יכולת ניווט[3] על ידי איכון הד קיימים לפחות 52 מיליון שנה בתקופת האאוקן.[4] העטלפים נפוצים בכל העולם למעט הקוטב הצפוני והקוטב הדרומי. העטלפים הם היונקים המעופפים היחידים וחשיבותם האקולוגית גדולה, הן של העטלפים אוכלי הפירות והן של אוכלי החרקים. בגלל מראם והיותם פעילי לילה, זכו העטלפים ליחס של פחד ושנאה מבני האדם ובתרבויות רבות קושרו לאופל ולרשע.[5] בעשורים האחרונים גברה המודעות לחשיבות העטלפים לאקולוגיה ולבני האדם, וביחד איתה גברו פעילויות שימור ומחקר של עטלפים.

קריאת טבלת מיוןעטלפים
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
אינפרא־מחלקה: שיליניים
על־סדרה: לאורסיאתריה
סדרה: עטלפים
שם מדעי
Chiroptera
‏בלומנבך, 1779
תחום תפוצה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ראשי עטלפים שונים
איור של מיני עטלפים שונים
עטלף בגן חיות

פיזיולוגיה ואנטומיה

עריכה

העטלפים הם יצורים חברותיים וחיים בלהקות, המונות לעיתים אלפי פרטים[6]. אפשר לראותם תלויים במערות כשגופם הפוך. תוחלת החיים של העטלפים מגיעה לעשרים שנה ולעיתים אף יותר, תוחלת חיים ארוכה מאוד לבעל חיים כה קטן במידותיו. גודל העטלפים נע בין עטלף פירות זהוב-כיפה (Acerodon jubatus) שמשקלו עד 1.5 ק"ג ומוטת כנפיו 1.7 מטר, לבין עטלף דבורה (Craseonycteris thonglongyai) שמשקלו 1.5 גרם ומוטת כנפיו 10 ס"מ והוא הקטן שביונקים.

כנפי העטלפים מורכבות מעור המתוח על עצמות גפיהם הקדמיות, שהתפתחו לעצמות דקות וארוכות. על הבוהן המבצבצת מכל כנף ישנה ציפורן המאפשרת אחיזה לצורך טיפוס או תלייה. לעטלפים שרירי חזה חזקים המאפשרים את תנועת הכנפיים. לעצם החזה של העטלפים יש מבנה מיוחד הדומה לזה של העופות. לעטלפים גם בלוטות שומן שמהן מופרש חומר שמנוני המשמן את עור הכנפיים לשמירה על גמישותן.

לעטלפי הפרי חוש ראייה טוב, אולם אצל עטלפי החרקים (עטלפים קטנים) הראייה מנוונת בדרגות שונות. חוש ההתמצאות של העטלפים מתבסס על הפקת גלי קול בתדרים גבוהים יותר מהתדר אותו יכולה אוזן בני אדם לשמוע. כושרם לעבד את המידע המצוי בגלים המוחזרים מהעצמים בסביבה (כמו משך ההחזרה, צורת הגל המוחזר והפרשי מופע) מאפשר להם להתחמק ממכשולים במסלול מעופם, לגלות, ואף להתביית, על טרף המצוי בשדה הקלט שלהם, כולל מרחקו מהם ושינויים במיקומו עקב תנועה או ניסיון הימלטות. לכן חוש הראייה איננו קריטי עבורם - יכולתם לבצע איכון באמצעות הד מפותחת במידה מספקת כדי להקנות להם 'תמונה מרחבית' בכושר הפרדה גבוה מאוד. לחלק ממיני העטלפים יש קרומי עור על אפם ואוזניהם, שמשפרים את יכולת השמעת הקולות וקליטת ההד. העיטורים על האף מכונים עלה אפי בשל דמיונם לעלה, בעוד שהעיטורים על האוזניים מכונים "צפירים" בשל דמיונם לקרני העז.

חלק ממיני העטלפים לא רק מאכנים מזון באמצעות הדי הקולות שהם משדרים, אלא גם ב"ציתות" לקולות והדים ששידרו עטלפים אחרים. הם מסוגלים לנתח את ההד המוחזר מקריאה של עטלף אחר ולהסיק מכך שיש מזון בסביבה.[7][8]

נמצא שלעטלפים רבים מבנה אוזן ייחודי: הם חסרים תעלה גרמית המובילה את נוירוני השמע או שהיא מחוררת. משערים שהדבר איפשר התפתחות חריגה של שמיעתם.[9]

פעימות לבם בלילה, בפעולה, נעות בין 300 עד ל-1000 פעימות לדקה באחד ממיני העטלפים הקטנים שנקרא מיקרו-עטלף (Microbat). לעומת זאת, פעימות לבם של העטלפים השוהים בתרדמת חורף יורדות ל-10 פעימות לדקה, וכך הם חוסכים אנרגיה בחורף, כשאין בנמצא מזון.

  •  
    עטלף ואיבריו: כנפי העטלף הם קרום דק וחזק המחובר לידיו, אצבעותיו וגופו של העטלף, ולעיתים אף לרגליו
  •  
    פוחלץ של עטלף פירות המראה את הגוף והשלד
  •  
    איכון הד (Echolocation)

תעופה

עריכה

העטלפים הם היונקים המעופפים היחידים, ושייכים למועדון מצומצם של בעלי חיים מעופפים הכוללים את החרקים, הפטרוזאורים שנכחדו, והעופות.

מהירות וצורת התעופה משתנה ממין למין. העטלף המהיר ביותר הוא ככל הנראה אשף מקסיקני (שם מדעי: Tadarida brasiliensis) שיכול לעוף במהירות אופקית של 160 קמ"ש (כ-100 מייל לשעה). מהירות תעופה אופקית זו הופכת את האשף המקסיקני לבעל החיים המהיר ביותר בעולם.[10]

רבייה

עריכה

קצב הרבייה של העטלפים נמוך יחסית ליונקים בגודלם (ובפרט ביחס למכרסמים), ובמרבית המינים נולד פרט אחד בלבד בכל המלטה. משך ההריון כחודשיים. לקראת ההמלטה מתקבצות חבורות רבות של נקבות במערות נפרדות מאלו של הזכרים. ברוב המינים משקלו של הוולד כ-20% ממשקלה של האם. הגור נתלה בפרוות אמו באמצעות שיניו וציפורניו, כל עוד היא מסוגלת לשאת את משקלו. אצל עטלפי חרקים בגיל שלושה שבועות מסוגלים הצעירים לצאת לתעופה קצרה. תקופת ההנקה נמשכת כחודשיים.

מיון ופילוגנטיקה

עריכה
 
עטלף מהמין Corynorhinus townsendii
 
עטלף השייך לסוג אפלול
 
שועל-מעופף אפור-ראש פורש כנף בגן החיות התנ"כי
 
עטלפון אירופי (Pipistrellus pipistrellus) בתעופה
 
עטלפים מהמין אשף מקסיקני מגיחים בנחיל ענק ממערת בראקן שבטקסס.
 
עטלף מהמין ערפד מצוי בתעופה

אבולוציה

עריכה

שלדי העטלפים השבריריים אינם מתאבנים היטב; ההערכה היא שרק 12% מסוגי העטלפים שחיו תועדו בתור מאובנים.[11] מרבית מאובני העטלף העתיקים ביותר הידועים התבררו כדומים מאוד לעטלפים אוכלי חרקים מודרניים, כגון Archaeopteropus (לפני 32 מיליון שנה).[12] העטלפים הנכחדים פלאוכירופטריקס (לפני 48 מיליון שנה) ו-Hassianycteris kumari (לפני 48 מיליון שנה), הם היונקים המאובנים הראשונים שצבעם התגלה: שניהם היו חומים-אדמדמים.[13][14]

עטלפים קובצו בעבר לסדרת-העל ארכונטה, יחד עם חדפי עצים (טופאים), למורים מעופפים (גלשנאים) ופרימטים.[15] עדויות גנטיות מודרניות מציבות כיום את העטלפים בסדרת-העל לאורסיאתריה, יחד עם קבוצות אחיות כמו פרונגולטה, הכוללת טורפים, פנגולינים, מפריטי פרסה, מכפילי פרסה, ולווייתנאים.[16][17][18][19] מחקר אחד ממקם את העטלפים כקבוצת אחות למפריטי פרסה (Perissodactyla).[20]

להלן עץ פילוגנטי המציג את העטלפים כחלק מלאורסיאתריה, יחד עם פרונגולטה כקבוצת אחות על פי מחקר שנערך בשנת 2013[19].

בוראואאותריה

אאוארכונטוגליריים (פרימטים, טופאים, מכרסמים, ארנבאים)  


לאורסיאתריה

אוכלי חרקים (קיפודים, חדפיים, חפרפרות, סולנודוניים) 


סקרוטיפריה

עטלפאים (עטלפים)  


פרונגולטה
פריה

פנגולינאים (פנגולינים)  



טורפים (חתוליים, צבועיים, כלביים, דוביים, כלבי ים)    



פרסתנים

מפריטי פרסה (סוסיים, טפיריים, קרנפיים)  



מכפילי פרסה (גמליים, מעלי גרה, לווייתנאים)    







ב-2003 התגלה בתצורת גרין ריבר בת ה-52 מיליון שנה, עטלף מאובן מוקדם Onychonycteris finneyi. הגילוי מצביע על כך שהטיסה התפתחה לפני יכולות הד.[21] לאוניקוניסטריס היו טפרים על כל חמש אצבעותיו, ואילו לעטלפים מודרניים יש לכל היותר שני טפרים על שתי ספרות של כל יד. היו לו גם רגליים אחוריות ארוכות יותר ואמות קצרות יותר, בדומה ליונקים מטפסים התלויים מתחת לענפים, כמו עצלנים וגיבונים. העטלף בגודל כף היד הזה היה בעל כנפיים קצרות ורחבות, דבר המצביע על כך שהוא לא יכול לעוף מהר או רחוק כמו מיני עטלפים מאוחרים יותר. במקום לנפנף בכנפיו ברציפות תוך כדי טיסה, טיסתו כנראה התחלפה בין נפנופים באוויר וגלישה. הדבר מצביע על כך שהעטלף הזה לא עף כמו עטלפים מודרניים, אלא עף מעץ לעץ ובילה את רוב זמנו בטיפוס או תלייה על ענפים.[22] המאפיינים הייחודיים של מאובן האוניקוניסטריס תומכים גם בהשערה כי טיסת יונקים התפתחה ככל הנראה בחיות שוכנות עצים, ולא ברצים יבשתיים. מודל זה של פיתוח טיסה, המכונה בדרך כלל תאוריית "העצים למטה", גורס שעטלפים עפו תחילה על ידי ניצול הגובה והכובד כדי לרדת אל הטרף, במקום לרוץ מהר מספיק להמראה בגובה פני הקרקע.

הפילוגנטיקה המולקולרית הייתה שנויה במחלוקת, שכן היא הצביעה על חיידקים שאין להם מוצא משותף ייחודי, מה שמרמז על כך שהתרחשו כמה טרנספורמציות בלתי סבירות לכאורה. ההשערה הראשונה היא שהד הגרון התפתח פעמיים בעטלפים, פעם אחת בדמויי נשפון ופעם אחת ברינולופואידים.[23] ההשערה השנייה היא שלהד הגרון היה מקור יחיד בעטלפים, אבד לאחר מכן במשפחת העטלפי הפרי, ומאוחר יותר התפתח כמערכת של לחיצת לשון בסוג עטלף-פירות מאכן-הד. ניתוחים של הרצף של גן הקול FoxP2 לא היו חד-משמעיים לגבי האם אקו-הד הגרון אבד בעטלפי הפירות או הושג בשושלות הקוליות של עטלפים. ההד כנראה נגזר לראשונה אצל עטלפים משיחות תקשורתיות. לעטלפים מתקופת האאוקן איקרוניסטריס (לפני 52 מיליון שנה) ול-פלאוכירופטריקס היו התאמות גולגולתיות המצביעות על יכולת לזהות אולטרסאונד. ייתכן שהדבר שימש בהתחלה בעיקר כדי לחפש חרקים על הקרקע ולמפות את סביבתם בשלב הגלישה שלהם, אך אולי שימש למטרות תקשורתיות. לאחר שנקבעה התאמת הטיסה, ייתכן שהיא שוכללה לכוון טרף מעופף על ידי הד. נראה כי ניתוחים של גן השמיעה Prestin מצדדים ברעיון שהתכונה של איכון ההד התפתחה באופן עצמאי לפחות פעמיים, במשפחות שונות, במקום התיאוריה שהיא הלכה לאיבוד בעטלפי הפירות,[24] אך ניתוח אונטוגני של השבלול תומך בכך שהאקו-לוקיישן של הגרון התפתח רק פעם אחת.

מיון

עריכה

סדרת העטלפים מחולקת באופן מסורתי לשתי תתי סדרות – עטלפים קטנים ועטלפים גדולים. עם למעלה מ-1,200 מינים, סדרה זו שנייה בגודלה במחלקת היונקים רק לסדרת המכרסמים.[25]

מאז שלהי המאה ה-19, דנות שתי תאוריות בנושא הקרבה בין שתי קבוצות העטלפים. תאוריה א' המקובלת יותר גורסת שהסדרה היא קבוצה מונופילטית, כלומר ששתי קבוצות העטלפים קרובות אחת לשנייה יותר מליונקים אחרים, וכי התעופה התפתחה פעם אחת בלבד אצל היונקים. תאוריה ב' גורסת ששתי הקבוצות הן שושלות אבולוציוניות נפרדות, וכי תעופת יונקים התפתחה בנפרד פעמיים.

במיונים מולקולריים חדשים יותר הסתבר כי קבוצת עטלפים קטנים אינה מונופילטית, ובמאמרים מתחילת המאה ה-21 הוצעה חלוקה לשתי תת-סדרות חדשות: דמויי עטלפי פרי (Yinpterochiroptera), שכוללת את עטלפי הפרי ועוד מספר משפחות של עטלפי חרקים ודמויי נשפון (Yangochiroptera) שכוללת בעיקר עטלפים טורפים, בעיקר של פרוקי-רגליים אך גם של חולייתנים קטנים. חלוקה זו חדשה יחסית ובספרות הקיימת עדיין ניתן למצוא את החלוקה הקלאסית, בייחוד בספרים מהמאה ה-20.

המיון הקלאסי

עריכה

המיון החדש

עריכה

אקולוגיה

עריכה
 
להקת עטלפים יוצאת לשחר אחר מזון בשקיעה
 
מושבה של עטלפי פאליד.

לעטלפים חשיבות אקולוגית רבה.[2] עטלפי הפירות מאביקים עצים ופרחים ומפיצים את זרעיהם על פני שטח רב ולמרחקים ארוכים. כך יוצרים העטלפים יערות גדולים. עטלפי החרקים משמשים מדבירים טבעיים בהיותם מסוגלים לטרוף אלפי חרקים מזיקים מידי לילה, ובפרט יתושים ועשים. כך מגינים העטלפים על הצמחים מפני מזיקים ואף עוזרים לחקלאות. במקרים שבהם אוכלוסיית העטלפים נפגעה, נמצאה עלייה בשימוש בחומרים רעילים בחקלאות וכתוצאה מכך נמצאה עליה בתמותת תינוקות.[26]

עטלפים רבים חיים במושבות גדולות וצפופות בתוך מערות. צואת העטלפים עשירה בחומרים אורגניים ומשמשת מצע לבעלי חיים אחרים במערה (בעיקר פרוקי-רגליים) אך גם דשן טוב.

מיני עטלפים רבים, בעיקר עטלפי חרקים, נכנסים לתרדמת חורף בעונה הקרה של השנה, בעיקר עקב התמעטות במקורות המזון עקב דעיכה בפעילות חרקים מעופפים. כאשר העטלפים נכנסים לתרדמת הם מפחיתים את הפעילות המטאבולית בגופם ויכולים להוריד את קצב פעימות לבם עד ל-10 פעימות בדקה, וכך הם חוסכים אנרגיה רבה ומצליחים לשרוד על מאגרי השומן שהצטברו בגופם כאשר טרפו אלפי חרקים באביב ובקיץ. בשלב תרדמת החורף הם פגיעים מאוד ועשויים להתעורר בעקבות אור או רעש. התעוררותם גורמת לשריפת מאגרי השומן עקב המעבר לפעילות מלאה, דבר שפוגע בסיכויי השרדותם למשך החורף, עקב רעב. לכן חשוב מאוד לא להיכנס למערות עטלפים בחורף ולא להפריע להם בשנתם.[27]

החל מאמצע העשור הראשון של המאה ה-21 מתו מיליוני עטלפים בארצות הברית וקנדה כתוצאה מפטריה בשם Pseudogymnoascus destructans (אנ'). הפטריה גורמת לתסמונת האף הלבן (WNS) ולבעיות בתרדמת החורף של העטלפים - דברים הגורמים למותם באחוזים גבוהים ביותר. המחלה נחשבת לקטלנית ביותר ומעט מאוד ידוע עליה. מומחי עטלפים חוששים שהמחלה, שכבר גורמת לפגיעה קשה במיליוני עטלפים, תביא להכחדת מספר מיני עטלפים ולפגיעה קשה בטבע. הפטריה נתגלתה לראשונה ב-2006 במזרח אמריקה הצפונית. החוקרים משערים שמקור הפטריה הוא מאירופה ושעטלפי העולם הישן פיתחו עמידות מסוימת למחלה.[28]

עטלפים בישראל

עריכה
 
עטלף פירות מתעופף בשדרות רוטשילד, תל אביב

בישראל יש 33 מיני עטלפים. אחד מהם הוא עטלף פירות מצוי והשאר עטלפים אוכלי חרקים (בהם יזנוב קטן, יזנוב גדול, פרסף בהיר, פרספון מצוי, אשף מצוי, עטלפון ריפל, אודנן, נשפון מצוי, עטלפון לבן-שוליים, לילן מצרי ועוד).[29][30]

בתקופה מסוימת היו עטלפי הפירות מרובים עד כדי כך ששיערו בטעות כי הם מזיקים לחקלאות. למעשה, מחקר שפורסם ב-1999 הראה[31] שרק 15% מהפירות מהם העטלפים ניזונים היו גידולים חקלאיים, ורק שניים מהם גודלו קרוב לאזור המחקר. ההכרזה על עטלף הפירות המצוי כעל מזיק חקלאי על ידי רשות שמורות הטבע ומשרד החקלאות הובילה לניסיונות מיגור העטלפים, בעיקר פעולות של עישון מערות על ידי אתילן-די-ברומיד (1958) והרעלה בגז לינדן אשר פגעו פגיעה קשה באוכלוסיות עטלפי החרקים בארץ ואף בפועלים שהשתמשו בו. אוכלוסיית עטלפי הפירות קטנה, בסופו של דבר, כנראה עקב פיצוץ אוכלוסין.[32] ריסוס והרעלת מערות עטלפים רבות ברעלים וקוטלי חרקים, החל משנות ה-60 של המאה ה-20 ועד סוף שנות ה-80 של המאה ה-20 הביא אוכלוסיות רבות של מיני עטלפים (בעיקר עטלפי חרקים, הנחשבים למדבירים טבעיים האוכלים חרקים המזיקים לחקלאות כמו עש) על סף הכחדה. כך למשל במערת אצבע בהר הכרמל מאוכלוסייה בת מספר מינים ואלפי פרטים בשנות ה-30 של המאה ה-20 נותרו רק פרטים בודדים.

בעקבות מאמצים של החברה להגנת הטבע ושל מומחי עטלפים מישראל ומהעולם הופסקה הרעלת המערות והחלו מאמצים בחקירת ושימור העטלפים. מרכז היונקים בחברה להגנת הטבע מנהל מדי שנה סקרים על מצב וכמות העטלפים בארץ. ממצאים מ-2009 מראים על אוכלוסיות קטנות (ברוב המינים בדרך כלל כמה מאות פריטים ובנפוצים מספר אלפים) אך יציבות. כמו כן הותקנו תיבות ללינת עטלפים במספר מקומות בארץ. אחד ממיזמי השימור הגדולים של עטלפים בארץ הוא הכשרת מוצבים נטושים של צה"ל בגבול עם ירדן ללינת עטלפים (בעיקר עטלפי חרקים). מיזם זה מתבצע בשיתוף פעולה של צה"ל, רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע ונחל הצלחה.[33][34] ב-2014 הצטרפה ישראל לאמנת Eurobats לשימור עטלפים.[35]

ב-2023 דווח על מחקר בעקבות פעילות עטלפים בעיקר ממין נקבה, גם בשעות היום בשנים האחרונות, בעקבות ראיות שנמצאו בתל אביב, רמת גן, פתח תקווה, אשדוד וחיפה[36].


עטלפי ארץ ישראל
בארץ ישראל חיים 33 מיני עטלפים: 32 מהם הם עטלפי חרקים ואחד הוא עטלף פרי. רוב עטלפי החרקים בישראל נמצאים בסכנת הכחדה.
 
פרסף גמדי (Rhinolophus hipposideros) - עטלף חרקים נדיר בישראל
 
אפלול מצוי
 
עטלפון לבן-שוליים - עטלף החרקים הנפוץ בישראל

עטלפי פרי:

יזנוביים:

אשמניים:

פרספיים:

תת-משפחת פרספים:

תת-משפחת פרספוניים:

נשפוניים:

אשפיים:

לילניים:

שימור העטלפים

עריכה
 
עשרות בני אדם צופים בגיחת העטלפים בגשר שדרת הקונגרס שבאוסטין, טקסס.

בעשורים האחרונים עלתה המודעות לחשיבות האקולוגית של עטלפים וקמו ארגונים ממשלתיים, ציבוריים ופרטיים העוסקים בשימורם, דוגמת Bat Conservation International. ארגונים אלה עוסקים בפעולות שימור בטבע, מחקר, חינוך, הסברה ושתדלנות ציבורית.

החל מ-1997 מתקיים מדי שנה "ליל העטלף הבין-לאומי". זהו אירוע שנתי בין-לאומי להעלאת המודעות לעטלפים ולבתי הגידול שלהם. הוא מצוין בשבוע האחרון של אוגוסט במעל 30 מדינות (כולל ישראל).[37] במסגרת האירוע מקיימים ארגוני סביבה שונים סיורים, הרצאות ופרסומים אחרים בנושאי חיי העטלפים, בתי-הגידול שלהם והצרכים שלהם. האירוע מתקיים גם בישראל, ומאורגן על ידי רשות הטבע והגנים.[38]

דוגמה לשימור מוצלח של עטלפים היא קהילת העטלפים של העיר אוסטין שבטקסס, ארצות הברית. כיום העיר ידועה בין השאר בזכות אוכלוסיית ענק (בת מיליון וחצי פרטים) של עטלפים מהמין אשף מקסיקני (Tadarida brasiliensis) שהתנחלה מתחת לאחד הגשרים הראשיים בעיר - גשר שדרת הקונגרס על שם אן ריצ'רד (אנ'). זהו הריכוז הגדול ביותר בעולם של עטלפים ממין זה אחרי מערת בראקן. בהתחלה התושבים חששו מהעטלפים וראו בהם איום אך מאמצי חינוך והסברה מצד ד"ר מרלין טאטל ופעילי טבע אחרים הפיגו את חששותיהם, כשהסבירו לעירייה ולתושבים שהעטלפים אינם מסוכנים אלא אף מועילים מאוד לעיר ולתושביה. הגשר ועטלפיו הפכו לאטרקציה תיירותית שחביבה על המקומיים והתיירים הזרים כאחד, ואלה באים בהמוניהם לצפות בנחיל העטלפים הענק היוצא לצוד חרקים בעת השקיעה, דבר המניב הכנסות רבות לעיר.

מאז שנות ה-2000 ננקטות בישראל פעולות שימור של עטלפים. פעולות אלה כוללת מלבד ניטור אוכלוסיות, מחקר, חינוך והסברה גם הסבה של מבנים נטושים כגון מוצבי צה"ל ללינת עטלפים והתקנת תיבות לינה לעטלפים ברחבי הארץ.

ב-2015 הצטרפה ישראל לאמנה הבין-לאומית Eurobats הפועלת להגנה על עטלפי אירופה ואזורי תפוצתם.[39]

העטלפים בתרבות

עריכה
 
באטמן איש העטלף

בגלל מראם המוזר והמפחיד לעיתים, והיותם יצורי לילה, שימשו העטלפים בתרבות אלגוריה לאפלה ולכוחות האופל. מפלצות על-טבעיות כמו דרקון וגרגויל צוידו בכנפי עטלף ודמותו של דרקולה הערפד מלאה במוטיבים של עטלף: ניבים, גלימה שחורה, לא יכול לסבול את אור היום, יכול לשנות צורה לעטלף.

בתנ"ך

עריכה

"בַּיּ֤וֹם הַהוּא֙ יַשְׁלִ֣יךְ הָאָדָ֔ם אֵ֚ת אֱלִילֵ֣י כַסְפּ֔וֹ וְאֵ֖ת אֱלִילֵ֣י זְהָב֑וֹ אֲשֶׁ֤ר עָֽשׂוּ־לוֹ֙ לְהִֽשְׁתַּחֲוֺ֔ת לַחְפֹּ֥ר פֵּר֖וֹת וְלָעֲטַלֵּפִֽים"

— ספר ישעיהו, פרק ב', פסוק כ'.

בתלמוד

עריכה

נכתב שעטלף נהפך לערפד אחרי 7 שנים (אין הכוונה לערפד המיתולוגי): "צבוע זכר לאחר שבע שנים נעשה עטלף, עטלף לאחר שבע שנים נעשה ערפד, ערפד לאחר שבע שנים נעשה קימוש, קימוש לאחר שבע שנים נעשה חוח, חוח לאחר שבע שנים נעשה שד, שדרו של אדם לאחר שבע שנים נעשה נחש".[40]

במסכת בכורות נכתב שעטלף מטיל ביצים: ”כל המוליד מניק וכל המטיל ביצים מלקט חוץ מעטלף שאף על פי שמטיל ביצים מניק” (דף ז', עמוד ב'). מספר פרשנים נדרשו להבדל בין קביעה זו של התלמוד לבין הידע העדכני שבידינו, לפיו העטלף מוליד וולדות חיים. יש שטענו שהתלמוד התייחס לחיה אחרת ולא לעטלף של ימינו, יש שטענו שבעבר העטלף אכן הטיל ביצים אלא שמאז "השתנו הטבעים", ויש שהעלו את האפשרות שחז"ל טעו בהבנתם את דרכי הרבייה של עטלפים.[41][42]

בצה"ל

עריכה

העטלף הוא הסמל הלא רשמי של יחידת הקומנדו הימי, שייטת 13. כנפי העטלף מופיעים בסיכת היחידה, המוטו שלה הוא ”כעטלף המגיח בעלטה, כלהב המבתר בדומיה, כרימון המנפץ ברעם” ועמותת בוגרי שייטת 13 נקראת עמותת העטלף. סמל עטלף מופיע גם בתג היחידה של מערך ההגנה האווירית (הסיבה לכך היא היסטורית: מערך ההגנה האווירית הפעיל מכ"ם בשם זה). טייסת 119 של חיל האוויר הישראלי, המפעילה מטוסי F-16I סופה, מכונה "טייסת העטלף". כמו כן, ישנו מסוק סיור ימי בצה"ל שנקרא "עטלף".

בתרבות הסינית

עריכה

העטלף הוא אות לאושר ומזל טוב. ברבים מחפצי האומנות הסיניים, ברקמות ובתכשיטים מופיעים חמישה עטלפים סביב פרח האפרסק, שמשמעותו חיים. חמשת העטלפים מסמלים את כל הדברים שהאדם מתאווה להם: בריאות, עושר, מזל טוב, אריכות ימים ושלווה.

בקומיקס

עריכה

באטמן ("איש העטלף") הוא דמות קומיקס של בלש וגיבור-על הלוחם בפשע לבוש בתחפושת עטלף (בחלק מהגרסאות היא גם שריון גוף), האמורה להשרות פחד על לב אויביו. בחלק מהסיפורים על באטמן מוצגים העטלפים כלוחמי צדק ליליים, הנוסכים בבאטמן את הדחף להילחם ברשע[43] ולעיתים אף מסייעים לו בכך. דמותו של באטמן תרמה לשיפור התדמית של העטלפים בעיני הציבור.[דרוש מקור]

בשירה הישראלית

עריכה

"עטלף עיוור" הוא סינגל של הזמר-יוצר הישראלי חנן בן ארי, אשר יצא לאור ב-9 במאי 2023. בפזמון השיר חנן בן ארי מדבר על עצמו כעטלף:

אני עטלף עיוור,

צועק את חיי בחושך.

אני ישן וליבי ער,

אני נרקומן של אושר.

גלריה

עריכה

ראו גם

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא עטלפים בוויקישיתוף
חקר עטלפים
תמונות וסרטים

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ מילון בעלי חיים: נכר (תשל"ב), 1972, באתר האקדמיה ללשון העברית
  2. ^ 1 2 מבוא לעטלפים, Bat Conservation International
  3. ^ גדעון לב, מחקר ישראלי: עטלפים יכולים לנווט הביתה באמצעות איכון הדי קול בלבד, מבלי להיעזר בחושים אחרים
  4. ^ Bat fossil solves evolution poser באתר ה-BBC,‏ 13 בפברואר 2008.
  5. ^ ראו למשל את הערך ערפד
  6. ^ צח יוקד, אוכלוסיית העטלפים קרסה ברחבי ארה"ב. זה הוביל לעלייה בתמותת תינוקות
  7. ^ 'Bag of Chips' Effect: Bats Eavesdrop on Other Bats to Find Food, נשיונל ג'יאוגרפיק, 9 בינואר 2015
  8. ^ יונתן קפשוק, ‏תגלית מפתיעה: דרך ההתמצאות המולדת של העטלפים, באתר ‏מאקו‏, 4 במאי 2021
  9. ^ Warren Cornwall, How a disappearing ear bone turned bats into masters of echolocation, Science, 26 January 2022
  10. ^ Holy speed boost Batman! Brazilian free-tailed bats found to be the fastest flying animals, באתר Wired,‏ 10 בנובמבר 2016,
    Airplane tracking documents the fastest flight speeds recorded for bats, בכתב העת Royal Society Open Science, נובמבר 2016
  11. ^ Eiting, T. P.; Gunnell, G. F., "Global completeness of the bat fossil record", Journal of Mammalian Evolution, 16 (3), 2009, עמ' 151–173
  12. ^ Simmons, N. B.; Seymour, K. L.; Habersetzer, J.; Gunnell, G. F., "Primitive Early Eocene bat from Wyoming and the evolution of flight and echolocation", Nature
  13. ^ Paleontologists Determine Original Color of Extinct Bats | Paleontology | Sci-News.com, Breaking Science News | Sci-News.com (באנגלית אמריקאית)
  14. ^ Caitlin Colleary, Andrei Dolocan, James Gardner, Suresh Singh, Chemical, experimental, and morphological evidence for diagenetically altered melanin in exceptionally preserved fossils, Proceedings of the National Academy of Sciences of the United States of America 112, 2015-10-13, עמ' 12592–12597 doi: 10.1073/pnas.1509831112
  15. ^ Ronald A. Van Den Bussche, Steven R. Hoofer, Phylogenetic Relationships among Recent Chiropteran Families and the Importance of Choosing Appropriate Out-Group Taxa, Journal of Mammalogy 85, 2004-04-12, עמ' 321–330 doi: 10.1644/1545-1542(2004)085<0321:PRARCF>2.0.CO;2
  16. ^ Systematics of the Chiroptera, ucmp.berkeley.edu
  17. ^ Geeta N. Eick, David S. Jacobs, Conrad A. Matthee, A Nuclear DNA Phylogenetic Perspective on the Evolution of Echolocation and Historical Biogeography of Extant Bats (Chiroptera), Molecular Biology and Evolution 22, 2005-09-01, עמ' 1869–1886 doi: 10.1093/molbev/msi180
  18. ^ Xuming Zhou, Shixia Xu, Junxiao Xu, Bingyao Chen, Phylogenomic Analysis Resolves the Interordinal Relationships and Rapid Diversification of the Laurasiatherian Mammals, Systematic Biology 61, 2012-1, עמ' 150–164 doi: 10.1093/sysbio/syr089
  19. ^ 1 2 Georgia Tsagkogeorga, Joe Parker, Elia Stupka, James A. Cotton, Phylogenomic Analyses Elucidate the Evolutionary Relationships of Bats, Current Biology 23, 2013-11-18, עמ' 2262–2267 doi: 10.1016/j.cub.2013.09.014
  20. ^ Zhang, G.; Cowled, C.; Shi, Z.; Huang, Z.; Bishop-Lilly, K. A.; Fang, X.; Wynne, J. W.; Xiong, Z.; Baker, M. L.; Zhao, W.; Tachedjian, M.; Zhu, Y.; Zhou, P.; Jiang, X.; Ng, J.; Yang, L.; Wu, L.; Xiao, J.; Feng, Y.; Chen, Y.; Sun, X.; Zhang, Y.; Marsh, G. A.; Crameri, G.; Broder, C. C.; Frey, K. G.; Wang, L.-F.; Wang, J., "Comparative Analysis of Bat Genomes Provides Insight into the Evolution of Flight and Immunity", Science
  21. ^ "Bat fossil solves evolution poser" (באנגלית בריטית). 2008-02-13. נבדק ב-2023-01-08.
  22. ^ Peter C. Wainwright, Stephen M. Reilly, Ecological Morphology: Integrative Organismal Biology, University of Chicago Press, 1994-08-15, ISBN 978-0-226-86995-7. (באנגלית)
  23. ^ Springer, M. S.; Teeling, E. C.; Madsen, O.; Stanhope, M. J.; De Jong, W. W. (2001)., "Integrated fossil and molecular data reconstruct bat echolocation". Proceedings of the National Academy of Sciences. 98 (11): 6241–6246. Bibcode:2001PNAS...98.6241S. doi:10.1073/pnas.111551998. PMC 33452. PMID 11353869.
  24. ^ Li, G.; Wang, J.; Rossiter, S. J.; Jones, G.; Cotton, J. A.; Zhang, S. (2008), . "The hearing gene Prestin reunites the echolocating bats". Proceedings of the National Academy of Sciences of the United States of America. 105 (37): 13959–13964. Bibcode:2008PNAS..10513959L. doi:10.1073/pnas.0802097105. PMC 2544561. PMID 18776049.
  25. ^ Grzimek p.307
  26. ^ {{{מחבר}}}, אוכלוסיית העטלפים קרסה ברחבי ארה"ב. זה הוביל לעלייה בתמותת תינוקות
  27. ^ דליה מזורי, ששש... החלה תרדמת החורף של העטלפים, באתר nrg‏, 24 בנובמבר 2013
  28. ^ אתר העוסק בתסמונת האף הלבן (אנגלית)
  29. ^ לרשימה מלאה כאן (אתר עטלפי ישראל)
  30. ^   צפריר רינת, עדות שמיעה: איך ישראל הפכה למעצמה עטלפית, באתר הארץ, 10 באוגוסט 2018
  31. ^ (Izhaki, Korine, and Arad, 1995)
  32. ^ (Makin and Medelssohn, 1985)
  33. ^ ארז ארליכמן, גבול ירדן: במקום החיילים - עטלפים במוצבים, באתר ynet, 31 בינואר 2010
  34. ^ עטלפים במקום חיילים: מוצבי צה"ל הנטושים התמלאו בעטלפים, חדשות 2 ביוטיוב
  35. ^ ישראל מצטרפת לאמנת Eurobats לשימור העטלפים בעולם, פורטל החקלאות והסביבה, 26 באוגוסט 2014
  36. ^ אילנה קוריאל, לא רק בתל אביב: הממצא המפתיע על פעילות העטלפים ביום, באתר ynet, 11 ביוני 2023
  37. ^ ליל העטלף הבינלאומי בארגון שימור עטלפים בחסות התוכנית הסביבתית של האו"ם
  38. ^ ליל העטלף הבינלאומי 2013 באתר רשות הטבע והגנים
  39. ^ נעה פישר, מראם ועד עטלף: בעלי חיים שהוזכרו בתנ"ך, באתר ynet, 15 באפריל 2022
  40. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף ט"ז, עמוד א'.
  41. ^ הרב ברוך אפרתי, עטלף מטיל ביצים? באתר כיפה
  42. ^ ד"ר משה רענן, "וכל המטיל ביצים מלקט, חוץ מעטלף" באתר פורטל הדף היומי
  43. ^ למשל ברומן הגרפי הידוע "באטמן: האביר האפל חוזר" מאת פרנק מילר


אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=עטלפים&oldid=39913064"