פתיחת התפריט הראשי

עין גדי (שיר)

"עין גדי" הוא שיר עברי שנכתב בשנת 1959 על ידי איתן פרץ והולחן בידי ש. דיבון. השיר מתאר את קיבוץ עין גדי ואת ים המלח.

"והלב יהרהר ויחמוד". תמונת נוף מים המלח
עין גדי

"יַם הַמָּוֶת הַכָּחֹל בַּלָּאט יָנוּעַ
וּמִמַּעַל עֲנָנָה קְטַנָּה תָּשׁוּט.

עֵץ הָאֵשֶׁל בִּדְמָמָה יָזוּעַ
וְכָל קַו בַּחוֹל יָפֶה חָרוּט.

הָאֲדָמָה תַּצְהִיב בְּלַהַט שֶׁמֶשׁ
וְאָבָק מַחֲנִיק יָעוּף בָּרוּם

אַךְ עֵין גֶּדִי לֹא תִּבֹּל בַּכֶּמֶשׁ,
בָּהּ יִשְׁלֹט גָּוֶן יָרֹק וָחוּם".

(הבית הראשון בשיר)

היישוב עין גדי, בו נכתב השיר, נוסד בשנת 1953 כהיאחזות נח"ל צבאית, והפך לקיבוץ בשנת 1956. היישוב היה היחיד באזור ים המלח ומדבר יהודה. הוא היה מנותק ומבודד (עד מלחמת ששת הימים הגישה אליו הייתה רק מאזור ערד), והיווה פינה ירוקה בלב המדבר.

באותן שנים הגיעו קבוצות צעירים כדי לתמוך בקיבוץ הצעיר. השיר נכתב על ידי איתן פרץ, שהיה אז רק בן 16 וחצי בזמן הכתיבה. פרץ הגיע עם בני כיתתו למשך שבועיים לקיבוץ עין גדי, על מנת לסייע בקטיפת ירקות. לדבריו, ההיכרות הראשונה שלו עם יופיו של המקום "הוציאה אותו מדעתו". כאשר ישב בחיק הטבע, ליד המעיין, כתב את מילות השיר על פיסת נייר שהייתה ברשותו, מתוך התפעמות והתרגשות. השיר הולחן על ידי חברו לכיתה, דב ("דובי") אהרוני (1942-2015), שבחר, בצניעותו, בכינוי-העט - "ש. דיבון". הלחן של בתי השיר (אך לא של הפזמון החוזר) מתאפיין בשימוש בסולם פנטה-טוני, נטול השלבים הרביעי והשביעי, אחד מסימני ההיכר של לחנים עממיים שמקורם ממזרח אסיה, בדומה ללחנה של רבקה גווילי לשיר "היקינטון". השיר הושמע לראשונה במסיבת הסיום של קבוצת הנערים בקיבוץ.

אביו של דב, המלחין הירושלמי נפתלי אהרוני, שנודע גם כנגן קונטרבס בתזמורת רשות השידור, שמע את השיר ולקח אותו לרדיו. הוא הוקלט לראשונה על ידי טובה בן צבי ושמואל בר זכאי. מאז הושמע השיר עוד פעמים רבות. השיר "עין גדי" נחשב ל"קלסיקה ישראלית", ובוצע על ידי יותר מ-70 זמרים שונים, ביניהם אריק איינשטיין באלבום ארץ ישראל הישנה והטובה חלק ג', יהורם גאון, יהודית רביץ, יגאל בשן באלבומיו קפה אצל ברטה ופגישה לאין קץ, גרי אקשטיין, מרגלית צנעני, להקת הכל עובר חביבי, הגבעטרון, שלישיית קצה השדה ועוד.

קישורים חיצונייםעריכה