יהודית רביץ

זמרת ישראלית

יהודית רביץ (נולדה ב-29 בדצמבר 1956, כ"ה בטבת תשי"ז) היא זמרת-יוצרת, מלחינה, מוזיקאית, מעבדת ומפיקה מוזיקלית ישראלית, מהזמרות הבולטות והחשובות במוזיקה הישראלית. זוכת פרס מפעל חיים מטעם אקו"ם (2022).[1]

יהודית רביץ
לידה 29 בדצמבר 1956 (בת 67)
כ"ה בטבת ה'תשי"ז
ישראלישראל באר שבע, ישראל
מוקד פעילות ישראלישראל ישראל
תקופת הפעילות מ-1971
סוגה רוק, פופ, ג'אז, זמר עברי
סוג קול מצו סופרן
שפה מועדפת עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה גיטרה עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים אן אם סי, הליקון
שיתופי פעולה בולטים מתי כספי, ששת, ארץ טרופית יפה, דני ליטני, יוני רכטר, אריק איינשטיין
פרסים והוקרה פרס מפעל חיים של אקו"ם, 2022
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
יהודית רביץ בהופעה משנת 2008

ביוגרפיה עריכה

תחילת הדרך עריכה

רביץ נולדה, גדלה והתחנכה בשכונה ה' בבאר שבע. יש לה אח גדול, וכן אח ואחות מנישואיו הראשונים של אביה. היא למדה בבית הספר מקיף א' בעיר מגוריה, ועזבה אותו בסוף כיתה י"א כדי להתגייס ללהקה צבאית. כבר בנעוריה ניגנה והלחינה שירים. לפני גיוסה לצה"ל נבחנה והתקבלה למספר להקות ובחרה לשרת בצוות הווי של חיל הנדסה קרבית. בזמן שירותה הצבאי השתתפה בתוכנית כישרונות צעירים בגלי צה"ל יחד עם נורית גלרון. בעקבות שידור התוכנית הזמין אריק איינשטיין אותה ואת קורין אלאל לשיר באלבומו "ארץ ישראל הישנה והטובה חלק ב'". כעבור שנה ביצעה עם אלאל קולות רקע לשירו של איינשטיין "עטור מצחך זהב שחור" (אברהם חלפי/יוני רכטר), שנכלל באלבומו "ארץ ישראל הישנה והטובה חלק ג'".

קריירה עריכה

שנות השבעים עריכה

בשנת 1977 חברה רביץ להרכב "ששת" כסולנית, ותרמה ללהקה את אחד השירים הראשונים שהלחינה, "סמבה ברגל שמאל". הלחן, בסגנון סמבה, נכלל מאוחר יותר במופע "ארץ טרופית יפה". ההרכב "ששת" היווה בסיס לשיתוף פעולה עתידי בין רביץ לבין חבר ההרכב עדי רנרט, הן בתחום העיבודים המוזיקליים וההפקות והן על הבמות. רנרט הפיק ועיבד כמה מהופעותיה של רביץ, וממשיך לקחת חלק בהופעותיה עד היום.

בפסטיבל הזמר והפזמון של שנת 1977 ביצעה רביץ את השיר "סליחות" של לאה גולדברג (לחן: עודד לרר). השיר, הוצע בתחילה למספר מבצעים, ביניהם חוה אלברשטיין והכל עובר חביבי עד אשר רביץ, בעצת שייקה לוי מהגשש החיוור, בחרה בו.[2] הופעתה בפסטיבל זה תרמה לחשיפתה לקהל הרחב כזמרת צעירה וחדשה בנוף המוזיקלי. השיר "סליחות" הגיע למקום השביעי בלבד בפסטיבל, אך זכה להצלחה רבה ונבחר כ"שיר השנה" במצעד הפזמונים השנתי של רשת ג'. לאחר מכן חברה רביץ לדני ליטני והקליטה איתו שני דואטים, "בראש אחד" (מילים ולחן: דני ליטני) ו"לא טוב היות האדם לבדו" (נתן זך/מתי כספי).

בשנת 1977 השתתפה רביץ בתוכנית "ארץ טרופית יפה". שירי התוכנית תועדו על גבי אלבום באותו השם. בעקבות הצלחת התוכנית והאלבום הועלה המופע "ארץ טרופית יפה". מופע ראשון מסוגו בארץ, וייחודו בסגנון לחניו הברזילאים כסמבה ובוסה נובה, בעיבודים של מתי כספי ובתרגומים של אהוד מנור. המופע זכה להצלחה רבה, והביא לגל של התעניינות במוזיקה ברזילאית בישראל.

בשנת 1978 חזרה רביץ אל בימת פסטיבל הזמר והפזמון וביצעה את השיר "מישהו" שכתב אהוד מנור והלחין מתי כספי, השיר זכה במקום השישי. בשנה זו גם השתתפה רביץ עם יוני רכטר, גידי גוב, דויד ברוזה ויהונתן גפן בהקלטת האלבום "הכבש השישה עשר". האלבום החל כשיתוף פעולה בין גפן לרכטר, כאשר רכטר הלחין רבים משירי הילדים שפרסם גפן בספר "הכבש השישה עשר". האלבום, שבו נכללו גם לחנים של יוצרים נוספים בעיבודו של רכטר, הפך עם השנים לקלאסיקה לילדים, ולאחד הנמכרים ביותר בישראל. בין היתר ביצעה רביץ באלבום ביצוע סולו ל"הילדה הכי יפה בגן", אחד השירים המזוהים ביותר עמה. באותה שנה גם תרמה לחן שלה לשיר "בבוקר" של יהודה עמיחי שהקליט גידי גוב לאלבום הבכורה שלו.

בשנת 1979 הוציאה רביץ את אלבום הסולו הראשון שלה שנקרא "יהודית רביץ" שכלל שירים שקטים ומלודיים שהקליטה בעבר, כ"סליחות", "מישהו" ו"הילדה הכי יפה בגן", לצד שירים חדשים שהוקלטו עבור האלבום, כ"לקחת את ידי בידך" (יעקב רוטבליט/מתי כספי; ובו המשפט "דברים שרואים משם לא רואים מכאן" שהפך לביטוי שגור בשיח הפוליטי בישראל), "אהבה יומיומית" (תרצה אתר/רביץ) ו"ליד הדלת" (יעקב גלעד/רביץ) עבור פסקול הסרט "דיזנגוף 99". אחרי המופע יצאה רביץ להופעות בקיבוצים, בגפה עם הגיטרה שלה. באותה שנה הוציאו יהודית רביץ ויוני רכטר אלבום משותף, "באופן קבוע וחד פעמי", והופיעו עם שיריו.

שנות השמונים עריכה

בדצמבר 1980 הוציאה רביץ את אלבומה "גלוי ונעלם", שבו הלחינה את רוב השירים, והחלה, בהפקתו של יעקב גלעד, לשיר בסגנון רוקיסטי. גלעד כתב לאלבום את השירים "ארבע לפנות בוקר" ו"עכשיו הכול בסדר". כמו כן הכיל האלבום את "שיר ללא שם" ("כי שירי הוא בת קול ברוח"), שכתב והלחין שלום חנוך.

לאלבומו של אריק סיני "צל כבד", שיצא ב-1981, הלחינה רביץ את השיר "שובי שובי לפרדס", למילים של מאיר ויזלטיר.

באפריל 1982 יצא האלבום "מילה טובה ואוסף שירים", שהכיל אוסף משיריה של רביץ, חלקם בגרסאות חדשות. האלבום נפתח בשיר "מילה טובה" (יעקב גלעד/רביץ), שהוקלט במיוחד עבור האוסף והיה גם שמו של מופע היחיד הראשון שלה שרץ ביולי של שנת 1981. לאלבומה של נורית גלרון "אני ראיתי יופי" שיצא באותה שנה הלחינה את השיר "ילדות נשכחת" למילותיו של גלעד. השיר הפך לאחד מלהיטיה הגדולים ביותר של גלרון. באותה שנה נערך ערב הוקרה למלחין משה וילנסקי שנקרא זר כלניות למשה וילנסקי (ויצא כאלבום לאחר מכן). רביץ שרה באירוע את השיר "מגדלור" (מילים: דן אלמגור).

ב-1983 בעקבות הופעתה עם הזמר הברזילאי ז'ורז' בן ז'ור, הוציאה רביץ בקיץ אותה שנה אלבום משיריו בשם "בוא לריו", שכלל את הלהיטים הברזילאים "בוא לריו" ("Boiadeiro") ו"פני מלאך" ("Que Maravilha") בתרגומיו של יעקב גלעד.

אלבומה "דרך המשי" מ-1984 החל את דרכה של רביץ ללב הקונצנזוס [דרוש מקור]. שיר הנושא, שיר נשי אישי ומלודי שכתבה צרויה להב, הפך ללהיט, אך היו באלבום גם שירי רוק כמו "עד קצה המסלול", שכתבה אסתר שמיר, ו"אמרת אמרת", שכתב קובי לוריא. את האלבום עיבד והפיק מוזיקלית גרי אקשטיין. ההופעה שנלוותה לאלבום הצליחה מאוד, והועלתה כ-450 פעמים.[1]

בדצמבר 1985 השתתפה בפסטיבל שירי הילדים מספר 16 עם "ילדים טובים ילדים רעים" שהלחינה (מילים: אהוד מנור, עיבוד: ירון בכר). השיר זכה להצלחה.

ב-1986 השתתפה רביץ במופע "קולות שלובים", לצדם של גידי גוב, אריאל זילבר, שלמה גרוניך, יצחק קלפטר, שם טוב לוי ואלון אולארצ'יק. המופע התפרסם בזכות גרסת הכיסוי שהוקלטה לשירו של חיים נחמן ביאליק "שיר העבודה והמלאכה", בלחן של נחום נרדי.

ביולי 1987 יצא האלבום "באה מאהבה", שנחשב למצליח ביותר מאלבומיה מבחינת מכירות[דרוש מקור]. האלבום נחשב לאחד מהאלבומים הטובים ביותר במוזיקה הישראלית, בין היתר בסדרה "האלבומים הגדולים" בערוץ 24, שהקדישה לו את הפרק הראשון בסדרה. רביץ הלחינה את רוב השירים באלבום לפני התאמתם הסופית לכתיבה פואטית ופזמונים.[דרוש מקור] הפזמונאי יעקב רוטבליט כתב את רוב הפזמונים באלבום בהתאמה ללחניה של רביץ. רוב השירים באלבום התאפיינו בסגנונם הרוקיסטי. אלבום זה תרם לביסוס מעמדה של רביץ כזמרת ומלחינת רוק בולטת, ובין הבודדות שהצליחו מסחרית בהוויית הרוק במוזיקה הישראלית. בעקבות הצלחת האלבום הגיע המופע "באה מאהבה" בהפקתה של טמירה ירדני, שליוותה את רביץ כמפיקה כבר בהופעות קודמות. המופע זכה להצלחה גדולה ברחבי ישראל. שיר הנושא, "באה מאהבה", הפך ללהיט ענק, וזכה בתואר "שיר השנה" ברשת ג'. להיטים נוספים באלבום היו "רחבת הריקודים", "סוף לסיפור" ו"שבתות וחגים" אותו עיבדה רביץ מתוך השיר "בגידה" של להקת וונג צ'נג.

לאחר הופעותיה המצליחות עם "באה מאהבה", הופיעה רביץ בהופעות משותפות עם נורית גלרון, שם חידשו השתיים את השיר "כשאת בוכה את לא יפה", ולאחר מכן עם שלום חנוך.

ב-1989 הפיקה רביץ את האלבום "אנטארקטיקה" של קורין אלאל, ועיבדה את שיריו. האלבום נחשב כאלבום המצליח ביותר של אלאל[דרוש מקור]. באותה שנה עזרה לזמרת עדנה לב כאשר נכחה באולפן בחודשים הראשונים של הקלטת אלבומה "הדרך אלי", שלא זכה להצלחה מיוחדת על אף להיטים גדולים כ"יותר", "אהובת המטדור", "אל תשכח", "כל הדרך אלי" ו"תדליק אותי".

שנות התשעים עריכה

בספטמבר 1990 הוציאה רביץ את האלבום "שֵׁם", שלא הצליח מסחרית, אך זכה להערכה רבה בקרב מבקרי המוזיקה. גם באלבום זה הלחינה רביץ את כל השירים למילותיה של שמרית אור. בין להיטי האלבום היו "אפריקה", "רעידת אדמה", "משנה לשנה" ושיר הנושא בעל האמירה הפוליטית הנוקבת על יחסי יהודים וערבים: "שֵׁם, שנינו בני שֵׁם". ירון בכר עיבד את שירי האלבום, וניגן בקלידים, פסנתר ותיכנות תופים, ואיתו השתתפו בהקלטות גם יהודית רביץ בגיטרות, בנצי גפני בגיטרה בס, ואלון הילל בתופים וכלי הקשה.

ב-1992 הפיקה רביץ את אלבומו של אהוד בנאי "השלישי", ועיבדה את שיריו יחד עם בנאי. עוד באותה שנה הפיקה את האלבום "זן נדיר" של קורין אלאל.

רביץ חזרה להצליח עם האלבום "ומאוד לא פשוט לחכות" שיצא בספטמבר 1993. באלבום זה הלחינה רביץ בסגנון רוקיסטי שירי משוררים של דליה רביקוביץ ("תמונה"), יהודה עמיחי ("באהבתנו"), אסתר שמיר (״עשה שיהיה לי קל״) ולאה גולדברג ("הגננים היום עצובים", "אני משם" ו"למחרת", הידוע יותר בשורה "ומאוד לא פשוט לחכות", כשם האלבום). באלבום נכלל גם שיר שהולחן למילותיה של הזמרת חוה אלברשטיין ("נוסע סמוי"), שגדעון כפן הלחין אותו קודם. יהודית רביץ עיבדה את שירי האלבום, ובהקלטות השתתפו חברי "להקה מקומית", יחד עם משה לוי בקלידים ופסנתר, ואלון הילל בכלי הקשה. בעקבות האלבום חזרה רביץ להופעות גדולות באצטדיונים.

האלבום "עד לאן שהלב לוקח", שיצא ב-1994, הורכב ברובו מחומר ישן של רביץ, שזכה לעיבודים חדשים במספר הופעות שקיימה באותה תקופה. מהמופע המשותף בערד שקיימה עם גידי גוב בעיבודיו של רמי קלינשטיין יצאה גרסת טראנס חדשה לשיר "באה מאהבה". השירים "ברחובות שלנו" (במקור של להקת משינה), "שקט" (במקור של להקת בלאגן) ו"לילה" (במקור של שלום חנוך), הופקו ועובדו למופע חד פעמי שנקרא "סטנדרט מקומי" שהתקיים בפסטיבל ג'אז בסינמטק תל אביב. כל שאר השירים עובדו למופע של רביץ שבא בעקבות אלבומה הקודם, "ומאוד לא פשוט לחכות". באותה שנה הופיעה רביץ בפסטיבל "ג'אז סרטים ווידאוטייפ", בהפקתו של עדי רנרט. ההופעה צוינה כמיוחדת בזכות עיבודיה המחודשים, שניחנו בסגנון ג'אז עשיר לשירים ישראלים וביניהם שירו של מאיר אריאל "נשל הנחש"[דרוש מקור].

ב-1995 העלתה רביץ מופע משותף עם אסתר עופרים במסגרת פסטיבל ערד. לכבוד המופע הלחינה רביץ שיר חדש למילים של אהוד מנור בשם "ים של געגוע". בשנת 1996 ביצעה רביץ את הדואטים "החופש בבית הבראה" ו"קרה זה רק הפעם" לצדו של אריק איינשטיין באלבומו "קצת לקחת חזרה".

בשנת 1997 הוציאה רביץ את האלבום "איזו מין ילדה", בעיבודים משותפים שלה עם עדי רנרט. למרות הצלחת שיר הנושא ושאר השירים כמו: "אישה בגילך" ו"חוזרת", נכשל האלבום מסחרית. באלבום זה החלה רביץ לראשונה לכתוב חלק ממילות שיריה בעצמה. בשנת 1998 שימשה מעבדת מוזיקלית ומלחינה למחזמר "בוסתן ספרדי" מאת יצחק נבון שעלה בתיאטרון הבימה.

העשור הראשון של המאה ה-21 עריכה

באלבומה "געגוע" שיצא בשנת 2000 החלה רביץ לשתף פעולה עם יוצרים צעירים בעיבודים, כתיבה והפקת השירים, ובהם דן תורן ויובל שפריר. בין שירי האלבום היו הבלדה "בך לא נוגע", שכתב והלחין תורן, ״ברנדי וג'יטאן״ למילותיה של אסתר שמיר ושיר הפופ "געגוע", שכתבה והלחינה רביץ. באותה שנה גם יצאה מהדורה מחודשת של האלבום כאשר נוסף לו דיסק בונוס, עם 5 שירים, רובם דואטים.

בעקבות אימוץ בתה בשנת 1998 העלתה רביץ ב-2004 מופע אינטימי בשם "ילדות". במופע זה היא ביצעה שירי ילדים אהובים עליה, כמו "פרש" ("רוץ בן סוסי") של חיים נחמן ביאליק, בעיבודים מיוחדים שלה. רביץ שילבה במופע מספר שירי ילדים מקוריים שכתבה. ממופע זה יצא כסינגל השיר "את עושה אותי אמא", שהלחינה רביץ למילים של עינת רז. באותה שנה הלחינה רביץ את שירי הצגת הילדים "בנצי" של "התיאטרון שלנו", שנכתבו על ידי רונן פלד ועובדו על ידי עמית פוזננסקי.

בשנת 2007 הוציאה רביץ את אלבומה "עיר קטנה", שבו השתתפו בכתיבה יהלי סובול, רונה קינן וסיון שביט. רביץ עיבדה את כל שירי האלבום יחד עם אמיר צורף. שלושה חודשים לאחר צאתו הגיע האלבום למעמד אלבום זהב. מהאלבום יצאו כסינגלים השירים "עיר קטנה" שכתב והלחין סובול, "כשתבוא אהבה" שכתבה שביט, "ציפייה לאושר" שכתבה אסתר שמיר, שגם ביצעה אותו במקור בלחן משלה, "שוב מתחלפת העונה" שהלחינה רביץ למילים של איתמר רוטשילד, "הפנים שבפנים" שכתבה רונה קינן ו"בשעה שאחרי הלילה", למילים של נתן זך, שגם קורא את הבית האחרון בשיר. גם האלבום הזה יצא במהדורה מחודשת עם דיסק בונוס.

בשנת 2008 הקליטה רביץ גרסת כיסוי לשירה של להקת אתניX "ציפור מדבר", עבור הפרויקט "עבודה עברית". ב־3 ביולי 2008 הופיעה רביץ לראשונה מזה עשור בתיאטרון קיסריה, וזכתה להצלחה מסחרית ולביקורות טובות.[3] כרטיסים להופעות נוספות לאחר מכן נמכרו במהרה ואזלו. ההופעה תועדה על גבי האלבום הכפול "באה מאהבה – קיסריה 2008", שצילומו הופץ גם על DVD.[4] בחנוכה של אותה שנה הייתה המנהלת המוזיקלית של פסטיבל שירי הילדים המחודש ואף הופיעה בו לצד גידי גוב שהיה אמן אורח.

העשור השני של המאה ה-21 עריכה

בשנת 2010 הוציאה רביץ את האלבום "יהודית ויעקב, שירים מהבית", במשותף עם אחיה הגיטריסט יעקב רביץ. האלבום הורכב כולו מגרסאות כיסוי של השניים לשירים עבריים ישנים. תוך חודש הגיע האלבום למעמד אלבום זהב, על מכירות של למעלה מ-20 אלף עותקים[5] באותה שנה הפיקה רביץ את אלבומה של קרן פלס "בין העיר לכפר", ועיבדה את כל שיריו.

באוגוסט 2012 הוציאה רביץ אלבום כפול בשם "סופות של חול", בהפקתו המוזיקלית של ברי סחרוף. מבין שיריו התפרסמו הסינגלים "באתי בידיים ריקות", "לכי אל הים" ו"האור שמאיר עליי". בדומה לאלבומיה "געגוע" ו"עיר קטנה", גם אלבום זה כלל תקליטור בונוס ובו הקלטות שונות של רביץ מהשנים שקדמו לאלבום.

באפריל 2015 הופיעה רביץ בשני קונצרטים עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית בניצוחו של אילן מוכיח, בתוכנית זהה לזו שביצעה עם התזמורת ב-2000 ושיצאה על גבי תקליטורים. רביץ אירחה בקונצרטים את גידי גוב.

במאי 2015 הוציאה רביץ את השיר "שחרית", שיתוף פעולה נוסף עם המוזיקאית אהובה עוזרי.

בנובמבר 2015 הוציאה את השיר "דבר איתי באביב" שהוא שיתוף פעולה עם דודו טסה. השיר זכה להצלחה.

ב-2016 הודיעה על כוונתה לקחת פסק זמן מהופעות, ולהתמקד בכתיבה ובאמנות, בדגש על רישום, בנוסף לעיסוקה במוזיקה.[6]

ב-2018 השתתפה באלבומם של ישראל גוריון ואסף אמדורסקי "שרים הדודאים" בשיר "דבקה רפיח". ב-2019 לקחה חלק בפרויקט מוזיקלי של ביצועים מוזיקליים לשירי המשוררת זלדה, במסגרתו ביצעה יחד עם הזמרת תמר אייזנמן את השיר "בנחל אכזב".

העשור השלישי של המאה ה-21 עריכה

בשנת 2021 החליטה רביץ שלא להוציא יותר אלבומים, ומאז הקליטה שירים בודדים, ביניהם שניים שהלחין דודו טסה: "תאר לך" שכתבה דליה רביקוביץ', שיצא באוקטובר 2020, ו"בלי אור הים" (דודו טסה וגלעד כהנא), שיצא במרץ 2021.[7][8]

בפברואר 2020 ביצעה עם שאר חברי "הכבש השישה עשר" את השיר "פנינה", כחלק מאלבום שירי הילדים "יוני ג'ירף" של יוני רכטר.

עם פרוץ מגפת הקורונה הוציאה רביץ מספר וידאו קליפים ביתיים של שירי עבר המשלבים ציורים עכשוויים פרי ידיה.[9]

בשנת 2023, בעקבות פטירתו של מודי בר-און, שימשה כקריינית בסדרה "חילוניות" המשודרת בכאן 11.[10]

בשנת 2024, הופיעה רביץ עם שירה "לקחת את ידי בידך" בתוכנית הטלוויזיה "זהו זה!" המשודרת בכאן 11 והכריזה כי היא בשלבי סיום של הכנת אלבום חדש ובו ביצועים שלה לשירים שכתבה לאחרים ושלושה שירים חדשים.[11]

פרסים והוקרה עריכה

תרומתה למוזיקה הישראלית עריכה

לאורך השנים יצרה רביץ בכמה סגנונות מוזיקליים, בהם ג'אז, רוק, סמבה ומוזיקה קלאסית, ובד בבד התאימה לחנים ארץ ישראלים ישנים ללחנים ב"רוח התקופה". היא נחשבת לאחת מהזמרות העכשוויות הבולטות והמוערכות בישראל, ולאורך השנים שיתפה פעולה עם אמנים רבים ומגוונים ביניהם אהובה עוזרי, אריק איינשטיין, אלון אולארצ'יק, אריק סיני, מתי כספי וגידי גוב. בין המפיקים המוזיקליים שאיתם עבדה והופיעה נמנים יוני רכטר, עדי רנרט ושם טוב לוי. בין המשוררים שאת שיריהם הלחינה נמנים יהודה עמיחי, אהוד מנור, לאה גולדברג, יונה וולך, דליה רביקוביץ וצרויה להב.

רביץ סייעה לחזרתה של אסתר עופרים לתודעת הקהל בישראל, לאחר שזו התגוררה כשני עשורים מחוץ למדינה.

רביץ ציינה בסדרה "סוף עונת התפוזים", כי אינה מאמינה בביטוי "רוק נשי", וכי במהלך שנות עבודתה לא חשה באפליה על רקע מיני.

חייה האישיים עריכה

לרביץ בת מאומצת בשם אלה, והשתיים מתגוררות בתל אביב.

תקופה ארוכה הייתה בת זוגה של האמנית הילה לולו לין.

ב-23 בדצמבר 2009 יצאה רביץ מהארון בכתבה ב"ידיעות אחרונות" וחשפה את מערכת היחסים הזוגית שלה עם נעמי קניוק, בתו של הסופר יורם קניוק. הכתבה באה בעקבות סרט טלוויזיוני על חייה במסגרת הסדרה "גיבורי תרבות" ששודרה בערוץ 8.[14][15] במהלך חייהן המשותפים ילדה קניוק בן למאייר עמית טריינין.[16] ב-2016 נפרדו רביץ וקניוק.[17]

דיסקוגרפיה עריכה

אלבומים

אוספים

שיתופי פעולה

הופעות וסרטי DVD

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא יהודית רביץ בוויקישיתוף

ראיונות

על אלבומיה:

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 רן בוקר, יהודית רביץ קיבלה פרס מפעל חיים: "הפסקתי להופיע בגלל פחד קהל", באתר ynet, 7 בספטמבר 2022
  2. ^ יובל ניב, כלילה הבא אל האוח: שיר החרטה האישי שהפך להמנון הסליחות החילוני, באתר Xnet‏, 10 ביולי 2005
  3. ^ תימורה לסינגר, אל יהיה זה אחרת, באתר ynet, 4 ביולי 2008
  4. ^ אור ברנע, מהרומאים ועד רביץ, באתר ynet, 12 בספטמבר 2008
  5. ^ אסף נבו, ‏אלבום זהב לרביצים, באתר ‏מאקו‏, 18 באוקטובר 2010
  6. ^   רז שכניק, ירדה מהבמה, באתר "ידיעות אחרונות", 12 באוקטובר 2017
  7. ^ יוסי חרסונסקי, ביקורת על יהודית רביץ תיאר לך, באתר יוסמיוזיק, אוקטובר 2020
  8. ^ יוסי חרסונסקי, ביקורת על יהודית רביץ בלי אור הים, באתר יוסמיוזיק, מרץ 2021
  9. ^ ציפייה לאושר- ציורים של יהודית רביץ
  10. ^ עופר חלפון, הפרויקט החדש והאם תשוב לבמה? הקאמבק של יהודית רביץ, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי
  11. ^ זהו זה! וכן אחרת | עונה 6, פרק 20 המלא, נבדק ב-2024-01-08
  12. ^ אמנים - יהודית רביץ, באתר www.habama.co.il
  13. ^ בר זגה, באה באהבה: יהודית רביץ מפתיעה את הקהל במופע המחווה לכבודה, במדור "פנאי פלוס" באתר ynet‏, 6 בנובמבר 2022
  14. ^ מתן אברמוביץ', יהודית רביץ יוצאת מהארון, באתר הארץ, 23 בדצמבר 2009
  15. ^ גיבורי תרבות - יהודית רביץ, ערוץ 8, HOT
  16. ^ יהודית ונעמי אמהות, באתר וואלה!‏, 18 ביולי 2010
  17. ^ יפעת הללי אברהם, ‏סוף לסיפור: יהודית רביץ ונעמי קניוק נפרדו, באתר ‏מאקו‏, 13 בנובמבר 2016