פתיחת התפריט הראשי

עיר אפלה, (במקור: Dark City) הוא סרט מדע בדיוני אשר נכתב ובוים בידי אלכס פרויאס ויצא לאקרנים ב-1998. הסרט לא זכה להצלחה מסחרית, אך הפך עם השנים לסרט פולחן.

עיר אפלה
Dark City
Darkcityposter.jpg
כרזת הסרט עיר אפלה
בימוי אלכס פרויאס עריכת הנתון בוויקינתונים
הפקה אלכס פרויאס
אנדרו מייסון
מיכאל דה-לוקה
בריאן וויטן
תסריט דייוויד ס. גויר, לים דובוס, אלכס פרויאס עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה אאוג'ניו אלאביזו
נינו בראליי
שחקנים ראשיים רופוס סוול
ויליאם הרט
קיפר סאתרלנד
ג'ניפר קונלי
מוזיקה אניו מוריקונה
צילום טונינו דלי קולי
מפיץ New Line Cinema
מדינה אוסטרליה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 1998
משך הקרנה 100 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה נאו-נואר, סרט מדע בדיוני, סרט מותחן, סרט אימה, סרט דיסטופי עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב $27,000,000
הכנסות $27,200,316
הכנסות באתר מוג'ו darkcity
פרסים פרס ברם סטוקר לתסריט הטוב ביותר (אלכס פרויאס) עריכת הנתון בוויקינתונים
האתר הרשמי
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

עלילהעריכה

ג'ון מרדוק (רופוס סוול) מתעורר באמבטיה בבית מלון, סובל ממה שנראה כאיבוד זיכרון. הוא מקבל שיחת טלפון מד"ר דניאל שרבר (סאתרלנד), אשר קורא לו לברוח מהמלון מפני קבוצה של גברים שרודפים אחריו. במהלך השיחה הטלפונית, ג'ון מגלה את גופת אישה שרועה לצדו, ועליה סימנים גסים של רצח פולחני, ולידה סכין מגואל בדם. מרדוק בורח מהמקום, בדיוק כשקבוצה של גברים (המכונה הזרים) מגיעה לחדר. בסופו של דבר הוא מגלה את השם האמיתי שלו, ומוצא את אשתו אמה (קונלי). מרדוק מוצא עצמו מבוקש ונרדף על ידי המשטרה בשל שורה של מעשי רצח שבוצעו לכאורה על ידיו, מפקח המשטרה פרנק בומסטד (הארט) חושד כי מרדוק הוא רוצח סדרתי. בזמן שהוא נרדף על ידי הזרים, מרדוק מגלה שיש לו פסיכו-סמכויות כמותם, הוא משתמש בכוחות האלה כדי לברוח מהם. מרדוק עובר על פני העיר, אשר חווה לילה נצחי. הוא רואה אנשים שוקעים באופן זמני לתרדמת בחצות, כאשר הזרים פועלים לעצור את הזמן ולשנות את הנוף העירוני, כמו גם את זהותם של אנשים וזיכרונותיהם. מרדוק מטיל ספק באמיתות הסביבה העירונית שלו, ומגלה, דרך רמזים וראיונות עם בני המשפחה שלו, כי הוא הגיע מעיר החוף הנקראת של-ביץ' (חוף הצדפים). ניסיונות למצוא דרך אל מחוץ לעיר כדי להגיע לשל-ביץ' לא מצליחים לצאת לפועל עקב חוסר מידע אמין מכול מי שהוא פוגש. בינתיים, הזרים, מופרעים בתוכניותיהם על ידי נוכחותו של מרדוק, אשר גם הוא בעל כוחות פסיכו, מזריקים לאחד מן הגברים שלהם, מר יד (או 'בריין) את זכרונותיו של מרדוק, בניסיון לחשוב כמותו ולמצוא אותו. מרדוק בסופו של דבר מוצא את בומסטד, הנאלץ להכיר בחפותו של מרדוק שכן למרדוק שאלות להן המפקח לא מסוגל להשיב כמו השאלה "מתי היה אור לאחרונה בעיר?". הם מוצאים את ד"ר שרבר ונכנסים עמו לעימות, הוא מסביר להם כי הזרים הנמצאים בסכנת הכחדה הם חוצנים טפילים המשתמשים בגופות בני אדם כמארחיהם. כמו כן הזרים מבצעים ניסויים בבני אדם כדי לנתח את האינדיבידואליות שלהם, בתקווה להשיג כמה תובנות שאולי יעזרו לגזע שלהם לשרוד, באמצעי לילות הם עוצרים את הזמן ומבצעים שינויי זהות וזכרונות אצל בני האדם בתהליך הנקרא בפיהם כיונון. שרבר מגלה אצל מרדוק תופעה חריגה, שכן מרדוק התעורר בשוגג במהלך תהליך הכוונון בחצות, כאשר שרבר היה באמצע עיצוב זהותו כרוצח. שלושת הגברים יוצאים למצוא את של-ביץ', אשר בסופו של דבר מתברר כשלט בודד בקצה העיר. מרדוק המתוסכל, פורץ דרך הקיר, וחושף חור לחלל החיצון. כשברגע הקריטי נפגשים הגברים מול הזרים, המחזיקים כבת ערובה את אמה. במאבק שהתפתח, בומסטד, יחד עם אחד הזרים, נופלים דרך החור אל תוך החלל.

הזרים מביאים את מרדוק לביתם מתחת לעיר ומצווים על ד"ר שרבר לחבר את מרדוק עם הזיכרון הקולקטיבי שלהם, מתוך אמונה שמרדוק יכול להיות התשובה הסופית לניסויים שלהם. שרבר מחליף בזריזות את מזרק הזכרונות שקיבל מהם במזרק המוסתר בכיסו של מרדוק מאז פגישתם על בומסטד, (מזרק שהוא מנסה לדחוף לידיו מאז ראשית העלילה) המזרק מבצע הוספת זיכרונות כוזבים למרדוק, הזכורונות מלמדים בשניות את מרדוק את כל המידע על הזרים והמכונות שלהם ומרדוק מגלה את כוונותיהם ואת כוחו לעצור בעדם. מרדוק מתעורר, ומבין באופן מלא את היכולות שלו, הוא משחרר את עצמו ונלחם עם הזרים, ומצליח להביס את המנהיג שלהם מר ספר (ריצ'רדסון) בקרב גבוה מעל העיר. אך לאכזבתו מתברר כי מאוחר מדי, ד"ר שרבר מסביר לו, כי אישיותה של אמה נעלמה ולא ניתן לשחזר אותה בתוך גופה, שכן המעבדה של הזרים נהרסה בקרבות, מרדוק מנצל את הכוחות החדשים שלו ובאמצעות מכונתם של הזרים יוצר חוף המקיף את העיר על ידי הצפת שטח במים כמו כן הוא יוצר הרים וחופים. בדרכו לשל-ביץ' מרדוק נתקל במר יד ומסביר למר יד כי הזרים מחפשים במקום לא נכון אחר האנושיות וכי היא איננה במוח. מרדוק פותח את הדלת המובילה אל מחוץ לעיר ויוצא לראות את הזריחה שהוא ברא. מעבר לדלת משתרע המזח, שם הוא מוצא את האישה שהוא אותה הוא מכיר בתור אמה, עם זיכרונות חדשים וזהות חדשה תחת השם אנה. מרדוק ואנה הולכים לשל-ביץ', והקשר ביניהם מתחיל מחדש.

קישורים חיצונייםעריכה