אניו מוריקונה

אניו מוריקונה
Ennio Morricone
לידה	10 בנובמבר 1928 (בן 91); רומא, איטליה
צאצאים	Andrea Morricone
מקום לימודים	האקדמיה הלאומית למוזיקה סנטה צ'צ'יליה
עיסוק	מלחין, מנצח, פסנתרן, מוזיקאי, מלחין של מוזיקה לסרטים, מעבד מוזיקלי, שחמטאי
כלי נגינה	חצוצרה
חברת תקליטים	וירג'ין רקורדס
פרסים והוקרה	שבלייה בלגיון הכבוד (12 במרץ 2009); מפקד במסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית (2 ביוני 1995); קצין גדול במסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית (14 ביולי 2005); מדליית זהב של מסדר ההצטיינות האיטלקי לתרבות ואמנות (25 בפברואר 2000); פרס רצועת הכסף לפסקול הטוב ביותר (1965, 1970, 1972, 1985, 1988, 2000, 2001, 2007, 2013); פרס הגראמי של חבר הנאמנים (2014); פרס אוסקר לפסקול המקורי הטוב ביותר; עיטור ארטיס בוהמי אמיקיס (12 בפברואר 2015); נמר הכבוד (1989); אביר הצלב הגדול של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית (27 בדצמבר 2017); מסדר ההצטיינות האיטלקי לתרבות ואמנות; פרס מפעל חיים של האקדמיה האירופית לקולנוע (1999); פרס האקדמיה האירופית לקולנוע למלחין הטוב ביותר (2013) ;
	www.enniomorricone.org
חתימה

אניו מוריקונה (באיטלקית: Ennio Morricone; נולד ב-10 בנובמבר 1928) הוא מלחין איטלקי, זוכה פרס אוסקר לשם כבוד על מפעל חיים ופרס אוסקר לפסקול הטוב ביותר.

מוריקונה התפרסם בעיקר בשל פסקולים שכתב לסרטים. הוא כתב מוזיקה ליותר מ-500 סרטים וסדרות טלוויזיה, בהם כ-30 מערבונים. מוריקונה זכה בתהילת עולם על המנגינה שהלחין לסרט "הטוב, הרע והמכוער" (1966). בשנים שלאחר מכן הוא זכור בשל המוזיקה שהלחין לסרט "המיסיון" (שם הסרט תורגם בשעתו לעברית כ"המשימה") משנת 1986 בכיכובם של רוברט דה נירו וליאם ניסן, כשהמנגינה הבולטת ביותר היא "האבוב של גבריאל", שזכה לגרסאות כיסוי ווקאליות ואינסטרומנטליות רבות. "ימים ברקיע" בבימויו של טרנס מאליק, "הזאב" של מייק ניקולס, "הבלתי משוחדים" של בריאן דה פלמה, "סינמה פרדיסו" ו"הדבר". קוונטין טרנטינו נוהג לשלב מנגינות של מוריקונה בחלק מסרטיו, אם כי המנגינות נלקחו מפסקולים קודמים ולא נכתבו במיוחד לסרטיו. ברם, לסרטו השמיני של טרנטינו, "שמונת השנואים" (2015), מוריקונה הלחין את הפסקול.

ב-2007 קיבל פרס אוסקר לשם כבוד על תרומתו למוזיקה בקולנוע. הוא המלחין השני בהיסטוריה של טקסי האוסקר שמקבל פרס על מפעל חיים. ב-2015 קיבל פרס אוסקר נוסף, על הפסקול שהלחין לסרטו של טרנטינו "שמונת השנואים".

קישורים חיצונייםעריכה

מדיה וקבצים בנושא אניו מוריקונה בוויקישיתוף

אניו מוריקונה, ברשת החברתית פייסבוק
אניו מוריקונה, ברשת החברתית טוויטר
אניו מוריקונה, ברשת החברתית אינסטגרם
אניו מוריקונה, ברשת החברתית myspace
אניו מוריקונה, סרטונים בערוץ היוטיוב
אניו מוריקונה, באתר iTunes (באנגלית)
אניו מוריקונה, באתר Spotify
אניו מוריקונה, באתר Last.fm (באנגלית)
אניו מוריקונה, באתר Komponisten der Gegenwart
אניו מוריקונה, באתר Allmusic (באנגלית)
אניו מוריקונה, באתר MusicBrainz (באנגלית)
אניו מוריקונה, באתר Discogs (באנגלית)
אניו מוריקונה, באתר Songkick (באנגלית)
אניו מוריקונה, באתר DNCI

אניו מוריקונה, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
בן שלו, הצלילים המכאיבים, המוזרים, הנצחיים של אניו מוריקונה, באתר הארץ, 23.2.07

ערך זה הוא קצרמר בנושא מוזיקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.


לידה	10 בנובמבר 1928 (בן 91) רומא, איטליה
צאצאים	Andrea Morricone
מקום לימודים	האקדמיה הלאומית למוזיקה סנטה צ'צ'יליה
עיסוק	מלחין, מנצח, פסנתרן, מוזיקאי, מלחין של מוזיקה לסרטים, מעבד מוזיקלי, שחמטאי
כלי נגינה	חצוצרה
חברת תקליטים	וירג'ין רקורדס
פרסים והוקרה	שבלייה בלגיון הכבוד (12 במרץ 2009) מפקד במסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית (2 ביוני 1995) קצין גדול במסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית (14 ביולי 2005) מדליית זהב של מסדר ההצטיינות האיטלקי לתרבות ואמנות (25 בפברואר 2000) פרס רצועת הכסף לפסקול הטוב ביותר (1965, 1970, 1972, 1985, 1988, 2000, 2001, 2007, 2013) פרס הגראמי של חבר הנאמנים (2014) פרס אוסקר לפסקול המקורי הטוב ביותר עיטור ארטיס בוהמי אמיקיס (12 בפברואר 2015) נמר הכבוד (1989) אביר הצלב הגדול של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית (27 בדצמבר 2017) מסדר ההצטיינות האיטלקי לתרבות ואמנות פרס מפעל חיים של האקדמיה האירופית לקולנוע (1999) פרס האקדמיה האירופית לקולנוע למלחין הטוב ביותר (2013)
www.enniomorricone.org
חתימה