תראפוזה בלונדי

מין של עכביש

תראפוזה בלונדי (שם מדעי: Theraphosa blondi), המכונה גם גוליית אוכל-ציפוריםאנגלית: Goliath Birdeater), הוא מין של טרנטולה יבשתית, הנחשב לעכביש השני בגודלו בעולם מבחינת מוטת רגליים (שני רק להטרופודה מאקסימה שנתגלה בלאוס בשנת 2001), והגדול ביותר בעולם מבחינת משקלו.[1]

קריאת טבלת מיוןתראפוזה בלונדי
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: פרוקי-רגליים
מחלקה: עכבישנים
סדרה: עכבישאים
תת־סדרה: אופיסתותלה
משפחה: פרווניתיים
סוג: תראפוזה
מין: תראפוזה בלונדי
שם מדעי
Theraphosa blondi
לטריי, 1804
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שמו הנפוץ של העכביש ניתן לו בעקבות דיווחים של חוקרים מהתקופה הוויקטוריאנית, שחזו בו כשהוא ניזון על קוליברי.[2]

תיאור

עריכה

מוטת רגליו של הבלונדי מגיעה עד 30 ס"מ, ומשקלו מגיע עד ל-170 גרם. תראפוזה בלונדי הוא אחד ממיני הטרנטולה היחידים שבהם חסרים לזכרים את הזיזים הבולטים הממוקמים על זוג הרגליים הקדמיות, המשמשים את הזכר לשיתוק ניביה של הנקבה במטרה למנוע ממנה לנשוך אותו במהלך ההזדווגות. צבעו של הבלונדי נע בין חום בהיר לכהה, עם סימנים חיוורים על הרגליים. לבלונדי שערות על גופו, בטנו ורגליו.

מחזור חיים

עריכה

בדומה למיני עכבישים אחרים (דוגמת האלמנה השחורה) נוהגות לעיתים הנקבות ממין זה לטרוף את בני זוגן לאחר ההזדווגות. לזכרים ממין זה אין את הזיזים הבולטים המסייעים להם להתגונן מפני הנקבה. הנקבות מגיעות לבגרות בתוך שלוש עד ארבע שנים, ואורך חייהן נע בין 15 ל-25 שנה. הזכרים מתים מעט לאחר הגיעם לבגרות, ואורך חייהם נע בין שלוש לשש שנים. הנקבה מטילה בין 100 ל-200 ביצים בכל הטלה, ואלו בוקעות תוך חודשיים.

סביבת מחיה ואקולוגיה

עריכה

סביבת המחיה הטבעית של תראפוזה בלונדי היא יערות הגשם בצפון אמריקה הדרומית. בטבע נוהגים עכבישים ממין זה להתחפר במחילות עמוקות, ולכן ניתן למצוא אותם בעיקר באזורי ביצות, במחילות שחפרו בעצמם או שננטשו על ידי בעלי חיים אחרים.

תזונה

עריכה

על אף שמו הנפוץ, "אוכל הציפורים", עופות אינן חלק ממזונו הקבוע של הבלונדי. כמו יתר הטרנטולות, הם ניזונים בעיקר על חרקים ועל חסרי חוליות אחרים. עם זאת, בשל גודלם העצום, ישנם מקרים שבהם עכבישים אלה יצודו ויאכלו גם בעלי חוליות קטנים. בטבע תועדו מקרים שבהם טרנטולות גדולות נראו כשהן ניזונות על מכרסמים, לטאות, עטלפים ואף נחשים ארסיים.

לעכביש חוש ראייה חלש, והוא מסתמך בעיקר על תנודות האדמה שסביב מחילתו.

בשבי יש להאכיל את העכביש בעיקר בתיקנים. צעירים יש להאכיל בצרצרים או תיקנים שגודלם אינו עולה על אורך גופו של העכביש עצמו. לא רצוי להאכיל את העכבישים בעכברים באופן קבוע, שכן הם מכילים כמות סידן גדולה שעלולה להזיק לטרנטולה. בכל מקרה יש להעדיף ולדות עכברים שכן עכברים בוגרים יכולים לגרום לטרנטולה נזק בטרם תצליח זו לחסלם.

כמו כל הטרנטולות, לתראפוזה בלונדי יש ניבים ארוכים דיים כדי לחדור עור של אדם (3.8-1.9 ס"מ). הניבים מכילים ארס. העכביש ינשך כשהוא חש מאוים, אך השפעת הארס על האדם היא מינורית יחסית (למעט במקרים של אלרגיה) וניתן להשוותה להשפעתה של עקיצת צרעה. כשהוא חש מאוים יבעט העכביש בעזרת רגליו האחוריות שערות צורבות מבטנו. שערות אלו יוצרות גירוי חריף בעור וברקמות ריריות. שערות אלו מזיקות לאדם ונחשבות לשערות הצורבות המזיקות ביותר לאדם מבין אלו של כלל הטרנטולות. ככלל, טרנטולות לרוב לא ינשכו אדם, אלא אם הן חשות מאוימות. ישנם מקרים שבהם הנשיכה תהיה נשיכה יבשה (כלומר, ללא החדרת ארס).

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא תראפוזה בלונדי בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה