פתיחת התפריט הראשי

מיכאל קורינאלדי

משפטן ישראלי

ביוגרפיהעריכה

קורינאלדי נולד באיטליה וגדל בתל אביב. למד בבית הספר התיכון הדתי צייטלין ושירת בצה"ל כמדריך בקורס מ"כים.

פעילות משפטית ואקדמיתעריכה

למד משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים לתואר בוגר ומוסמך. בשנים 19611964 למד לימודים שלא לתואר בחוג לתלמוד באוניברסיטה העברית. הוסמך כעורך דין ב-1965[1]. את התמחותו עשה אצל השופטת מרים בן-פורת בבית המשפט המחוזי בירושלים. כתב באוניברסיטה העברית עבודת דוקטורט בנושא: "יסודות בדיני פיקדון במשפט העברי". בין השנים 19631970 שימש אסיסטנט ומתרגל של פרופ' מנחם אלון וכן חוקר במכון למשפט עברי באוניברסיטה העברית בירושלים.

בשנת 1963 פתח משרד עורכי דין "קורינאלדי ושות' - עורכי דין". בין השאר, עסק בייצוג אנשים שמעמדם היהודי מוטל בספק, כמו אשה שעברה גיור רפורמי וטענה שאינה יהודייה[2] ויהודי קראי בדרישה שהמדינה תכיר בחופש הדת שלהם[3]. בשנים 1991–1993 היה חבר הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין.

בשנת 1992 התמנה לפרופסור חבר (מומחה) באוניברסיטת חיפה. בשנים 1995–2003 שימש דיקן הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו. בשנים 2005–2015 היה מרצה בדיני משפחה וירושה ויו"ר המכון הבינלאומי לחקר האנוסים, המכללה האקדמית נתניה. בשנת 2009 התמנה לפרופסור חבר על ידי המועצה להשכלה גבוהה. בשנים 2008–2017 היה מרצה בדיני משפחה וירושה, המרכז האקדמי כרמל.

פעילות ציבוריתעריכה

בנוסף לתחום המשפטים קורינאלדי עוסק בחקר וקידום העלייה והקליטה של כיתות ועדות בעם ישראל (יהודים קראים, יהודי אתיופיה, שומרונים, סובוטניקים, צאצאי האנוסים). פעל במאבק לעליית יהודי אתיופיה לישראל וסייע במאמצי השכנוע בשנות ה-70 המאוחרות ותחילת שנות ה-80 להכיר בעדה ולנקוט בפעולה מאורגנת לעלייתה במסגרת חוק השבות. יזם הקמת ועד בינלאומי בראשותו[4][5] ומועצה ציבורית מטעם הכנסת למען יהדות אתיופיה ומיסוד חגיגות הסיגד. בשנים 2001–2018 כיהן כיו"ר וחבר הנהלת בהלצ'ין - מרכז מורשת ליהדות אתיופיה.

בבחירות לכנסת העשירית עמד בראש רשימת שורשים שפרשה מן ההשתתפות בבחירות[6].

קורינאלדי זכה בפרס נשיא המדינה להנצחת זכרו של נשיא המדינה יצחק בן-צבי לשנת 2010, על פעולתו למען יהודי אתיופיה, צאצאי האנוסים, השומרונים, הסובוטניקים והיהודים הקראים.

בבחירות לרשויות המקומיות בשנת 2018 הוצב במקום השמיני והסמלי ברשימת "ירושלים שלנו" למועצת העיר, בהנהגת משה ליאון אך הרשימה לא עברה את אחוז החסימה[7]. לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת במרץ 2019 רשם קורינאלדי מפלגה בשם "כל ישראל אחים לשוויון חברתי". המפלגה הצטרפה בבחירות לרשימה משותפת עם מפלגת פעולה לישראל וקורינאלדי הוצב במקום השלישי ברשימה המשותפת "כל ישראל אחים ופעולה לישראל". לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושתיים בספטמבר של אותה שנה התמודדה מפלגתו באופן עצמאי והוא הוצב שני ברשימתה לכנסת, אך התפטר מהרשימה לפני יום הבחירות. יתר הרשימה התפטרה יומיים לפני הבחירות.[8].

נשוי לרחלה ואב לארבעה.

מספריועריכה

  • דיני אישים, משפחה וירושה – בין דת ומדינה, 2004
  • המעמד האישי של הקראים, אוניברסיטת תל אביב, 1984
  • יהדות אתיופיה - זהות ומסורת, הוצאת ראובן מס, 1988
  • מיהו יהודי : "ביתא ישראל": מגלות אתיופיה לשיבת ציון, 2018
  • Jewish Identity, הוצאת מאגנס - האוניברסיטה העברית, 1998
  • חידת הזהות היהודית: חוק השבות - הלכה למעשה, נבו הוצאה לאור, 2001
  • דיני ירושה, צוואות, ירושות ועזבונות. ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, מהדורה ראשונה 2008, מהדורה שנייה מורחבת 2012.
  • ייפוי כוח מתמשך ותחליפים אחרים לאפוטרופסות : הרפורמה בדיני הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, מהדורה רביעית 2018.
  • שרשבסקי-קורינאלדי, דיני משפחה, הוצאת החברה הכלכלית של לשכת עורכי הדין בע"מ, כרך א' 2015[9] וכרך ב' 2016.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ הוסמכו 98 עורכי דין, דבר, 31 באוקטובר 1965
  2. ^ בית הדין הרבני מעכב יציאת גיורת מהארץ, מעריב, 7 במאי 1970
  3. ^ נדחתה בקשת יהודי קראי, מעריב, 10 בנובמבר 1970
  4. ^ תביעה להעלות נושא יהודי אתיופיה בקונגרס הציוני, מעריב, 1 בדצמבר 1982
    ברוך מאירי, נתקוף מחדלי המוסדות בשאלת יהודי אתיופיה, מעריב, 7 בדצמבר 1982
  5. ^ ברוך מאירי, הרבנות: מאות נוצרים בין האתיופים, מעריב, 3 בינואר 1986
  6. ^ בג"ץ דחה עתירת רשימה חדשה, דבר, 23 באפריל 1981
    יוסף פריאל, ל"ו הצדיקים, דבר, 28 במאי 1981
  7. ^ הסיעה לא עברה את אחוז החסימה אך ראש הרשימה משה ליאון נחשב על פי חוק כחבר ה-32 במועצת העיר כיוון שנבחר ישירות לראשות העיר.
  8. ^ כל ישראל אחים לשוויון חברתי באתר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-22
  9. ^ תקציר מתוך פרק יב "דיני מורדת"