עמיחי שמואלי
עמיחי שמואלי (נולד ב-1936) הוא קצין צה"ל בדימוס בדרגת תת-אלוף, פיקד על טייסת 117 ("הסילון הראשונה") במלחמת ששת הימים ועל בסיס חצרים במלחמת יום הכיפורים.
 | |
| לידה |
1936 (בן 89 בערך) חדרה, פלשתינה (א"י) |
|---|---|
| מדינה |
ישראל  |
| כינוי | שומי |
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל |
| תקופת פעילות | 1954–1977 (כ־23 שנים) |
| דרגה |
 תת-אלוף |
| תפקידים בשירות | |
| |
| פעולות ומבצעים | |
 מלחמת סיני מלחמת ששת הימים מלחמת ההתשה מלחמת יום הכיפורים מלחמת לבנון | |
  | |
ביוגרפיה
עריכהשמואלי התגייס לצה"ל ב-1954 ושירת בחיל השריון, ב-1955 החל קורס טיס וכפרח טיס השתתף כטייס במלחמת סיני. הוא היה מטייסי המיראז' 3 ("שחק") הראשונים בחיל האוויר הישראלי. ב-1965 מונה להקים את טייסת 107 כטייסת מטוסי דאסו אוראגן בבסיס רמת דוד.
ביולי 1966 מונה למפקד טייסת 117 ("הסילון הראשונה"), טייסת מטוסי מיראז' 3, עליה פיקד במהלך מלחמת ששת הימים. שמואלי הוביל במבצע מוקד את תקיפת שדה התעופה אבו סואר במצרים, בגיחה השנייה שלו הוביל תקיפה שלא צלחה של שדה התעופה מנסורה, בגיחה הרביעית שלו ביום הראשון של המלחמה, היה בפטרול מעל דמשק כשמטוסו נפגע, הוא הטיס את המטוס הפגוע לישראל אך נאלץ לנטוש אותו בגליל ונפצע בגבו ובשתי רגליו במהלך הנטישה. לאחר המלחמה חזר לפקד על הטייסת ושירת בתפקיד עד אפריל 1969. בהמשך שימש סגן מפקד בסיס תל נוף ומפקד פו"ם אוויר ובהצבת חירום השתתף כטייס מיראז' בגיחות במלחמת ההתשה.
ב-1973 מונה למפקד בסיס חצרים ופיקד עליו במהלך מלחמת יום הכיפורים. ב-1975 קודם לדרגת תת-אלוף. השתחרר משירות הקבע ב-1977. במלחמת לבנון הראשונה שירת במילואים והיה נציג חיל האוויר בבור פיקוד הצפון. לאחר שחרורו עבד באל על.
קישורים חיצוניים
עריכה