פתיחת התפריט הראשי

עמנואל בארי

מתרגם ועורך ישראלי

עמנואל בְּאֵרִי (בֶּרֶטוַוס) (10 בינואר 192726 בפברואר 1994) היה מתרגם ישראלי, היסטוריון ועורך. מתרגומיו הבולטים: "הגשר על הנהר קוואי" (אנ') מאת פייר בול, "שם הוורד" מאת אומברטו אקו ו"אלה תולדות" מאת אלזה מורנטה.

עמנואל בארי
אין תמונה חופשית
לידה 10 בינואר 1927
פלרמו, סיציליה, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 26 בפברואר 1994 (בגיל 67)
ירושלים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה אמיליו ג'קובו אנטונינו ברטווס
עיסוק עורך, מתרגם
לאום ישראלישראל ישראלי
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

בארי נולד בשם אֶמיליו גָ'קוֹבּוֹ אנטונינו ברטווס (Beretvás) בשנת 1927 בפלרמו שבסיציליה, איטליה,[1] הצעיר משלושת ילדיהם של רֶנֶה (לבית רייס) וד"ר ליאופולד ברטווס. אביו היה רופא עור יליד בודפשט שבהונגריה שרכש אזרחות איטלקית וכיהן כמרצה לרפואה באוניברסיטת פלרמו (אנ').[2] בשנת 1933[3] הגיעה המשפחה לתוניס, שם גדל בארי ושם עברו עליו שנות מלחמת העולם השנייה. ב-1948,[1] בתקופת ההפוגה השנייה במלחמת העצמאות, עלה לישראל במסגרת מח"ל ולחם בחטיבת הראל.[4]

בארי היה בעל תואר מוסמך בהיסטוריה וגאוגרפיה מהאוניברסיטה העברית בירושלים,[5] ובשנות ה-70 הורה בחוגים להיסטוריה ולתולדות האמנות באוניברסיטה העברית.[1][6] שימש עורך בהוצאת כרטא ובמדור ההיסטוריה ב"אנציקלופדיה יודאיקה".

בשנת 1977 נישא לאורה שוַרץ-בארי (נולדה ב-1939), אתנוגרפית שעניינה קבוצות יהודיות בתפוצות ואוצרת במוזיאון ישראל. בני הזוג היו הורים לשני בנים: דוד וגד.

תרגומו הראשון של בארי, לספרו של פייר בול "הגשר על הנהר קוואי" (אנ'), ראה אור בשנת 1958 (בעקבות הצלחת העיבוד הקולנועי שנעשה לו). יתר תרגומיו החלו להופיע קרוב לשלושה עשורים מאוחר יותר, מהמחצית השנייה של שנות ה-80 ועד ראשית המחצית השנייה של שנות ה-90, לאחר מותו – בהם בפרט (לפי סדר הופעתם) "פונטמרה" מאת איניאציו סילונה, "שם הוורד" לאומברטו אקו, "הטבלה המחזורית" מאת פרימו לוי, הרומנים "יומה של הלילית" ו"לאיש כגמולו" מאת לאונארדו שאשא, ספרו של מאריו ורגאס יוסה "מי הרג את פאלומינו מולרו?", "אלה תולדות" של אלזה מורנטה (תרגום שהוקדש לזכרו)[7] ו"שניים מתוך שניים" מאת אנדראה דה קרלו.

בארי התגורר בירושלים. נפטר ב-1994. הותיר את אשתו ובניו. נקבר בהר המנוחות.

פרסומיועריכה

  • עמנואל בארי, "איטליה", בתוך: יעקב צור (עורך), התפוצה: מערב-אירופה, ירושלים: כתר, 1976, עמ' 199–216.

תרגוםעריכה

  • Dina Wardi, Le candele della memoria: i figli dei sopravvissuti dell’Olocausto: Traumi, angosce, terapia, traduzione di Emanuele Beeri e Tania Gargiulo, Firenze: Sansoni, 1993 (תרגום של הספר "נושאי החותם" מאת דינה ורדי)

עריכהעריכה

  • אטלס טיימס The Times לתולדות העולם (אנ'), ערך: ג'ופרי באראקלו (אנ'), [המהדורה העברית – העורך הראשי: חיים ביינארט, עורך עמנואל בארי], 3 כרכים, ירושלים: כרטא בשיתוף עם דבר, 1979.
  • אטלס כרטא לתולדות ארץ-ישראל: מפתח לשמות אישים וענינים מבואר ומאויר, ירושלים: כרטא, 1981.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 יעקב צור (עורך), התפוצה: מערב-אירופה, ירושלים: כתר, 1976, עמ' 200.
  2. ^ פלרמו, בספרייה היהודית המקוונת (באנגלית).
  3. ^ ישי ארנון, ציונות דתית בארץ מבוא השמש: מ’אהבת ציון’ בצפון אפריקה לאתוס של ’תורה ועבודה’ בישראל (1943–1956), ערכה לאה שניר, בני ברק: הקיבוץ המאוחד (ספריית הילל בן חיים), 2016, עמ' 64 (גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר"). משחודשה פעילותה של הפדרציה הציונית ב-1944 מונה ברטווס למזכירה וכיהן בתפקיד זה עד 1948.
  4. ^ שלמה גינוסר, ברית מילים, ירושלים: כרמל, תשס"ח 2008, עמ' 418.
  5. ^ "Editorial Staff," Encyclopaedia Judaica, 2nd Edition, 2007, Vol. 1, p. 43.
  6. ^ וראו חוברת המקורות לקורס שלימד: "בעיות ברנסנס האיטלקי, 1450–1550", מקורות לתרגיל של ע' בארי, 2 כרכים, ירושלים: אקדמון; האוניברסיטה העברית – הפקולטה למדעי-הרוח – החוג להיסטוריה כללית, תשל"ג–תשל"ד.
  7. ^ נוסח ההקדשה שבספר: "התרגום העברי מוקדש לזכרו של עמנואל בארי, המתרגם שמטוּב טעמו ורוחב ידיעותיו בספרות האיטלקית למדנו הרבה".