עמנואל בלבן

פסנתרן אמריקאי

עמנואל בָּלָָּבָןאנגלית: Emanuel Balaban27 בינואר 1895 - 17 באפריל 1973) היה פסנתרן ומנצח פרילנס, שלימד בבית הספר איסטמן למוזיקה ואחר בבית הספר ג'וליארד.

חייועריכה

בלבן נולד לג'וזף בלבן ואולגה ריבמן בלבן בברוקלין, ניו יורק. הוא למד במכון לאמנות המוזיקה, אחר המשיך בלימודיו אצל פריץ בוש בגרמניה. אומנם כפסנתרן ניגן כמלווה לאפרם צימבליסט, מישה אלמן ואריקה מוריני, אך הוא נשא עיניו לניצוח. הוא היה מנצח בזמפר-אופרה בדרזדן וכן ניצח על תזמורות בברלין, ליפציג, ניו יורק ווושינגטון הבירה.

משנת 1929 עד 1944 ניהל את מחלקת האופרה בבית הספר איסטמן למוזיקה. ב-1947 הצטרף לסגל המורים של בית הספר ג'וליארד, משרה בה המשיך עד מותו. מ-1953 עד 1956 היה בסגל המורים של מרכז ברקשייר למוזיקה.

בניצוחו הוקלטו שתי אופרות מאת ג'אן קרלו מנוטי, "המדיום" ו"הטלפון".

בלבן מת בניו יורק. הוא הותיר אחריו את אשתו, פריסילה בראון, אחיו אדוארד בלבן ואחותו סטלה אפלבאום.

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.