עמנואל בלבן
| ערך מחפש מקורות | |
עמנואל בָּלָָּבָן (באנגלית: Emanuel Balaban; 27 בינואר 1895 – 17 באפריל 1973) היה פסנתרן ומנצח פרילנס, שלימד בבית הספר איסטמן למוזיקה ואחר בבית הספר ג'וליארד.
 | |
| לידה |
27 בינואר 1895  |
|---|---|
| פטירה |
17 באפריל 1973 (בגיל 78) |
| מקום לימודים |
בית הספר ג'וליארד |
| כלי נגינה |
פסנתר |
  | |
חייו עריכה
בלבן נולד לג'וזף בלבן ואולגה ריבמן בלבן בברוקלין, ניו יורק. הוא למד במכון לאמנות המוזיקה, אחר המשיך בלימודיו אצל פריץ בוש בגרמניה. אומנם כפסנתרן ניגן כמלווה לאפרם צימבליסט, מישה אלמן ואריקה מוריני, אך הוא נשא עיניו לניצוח. הוא היה מנצח בזמפר-אופרה בדרזדן וכן ניצח על תזמורות בברלין, ליפציג, ניו יורק ווושינגטון הבירה.
משנת 1929 עד 1944 ניהל את מחלקת האופרה בבית הספר איסטמן למוזיקה. ב-1947 הצטרף לסגל המורים של בית הספר ג'וליארד, משרה בה המשיך עד מותו. מ-1953 עד 1956 היה בסגל המורים של מרכז ברקשייר למוזיקה.
בניצוחו הוקלטו שתי אופרות מאת ג'אן קרלו מנוטי, "המדיום" ו"הטלפון".
בלבן מת בניו יורק. הוא הותיר אחריו את אשתו, פריסילה בראון, אחיו אדוארד בלבן ואחותו סטלה אפלבאום.
קישורים חיצוניים עריכה
עמנואל בלבן, באתר MusicBrainz (באנגלית)
עמנואל בלבן, באתר Discogs (באנגלית)
.svg){kind=logo}
- Emanuel Balaban scrapbook (Balaban's personal scrapbook) in the Music Division of The New York Public Library for the Performing Arts
