ענתרה אבן שדאד
ענתרה אבן שדאד (בערבית: عنترة بن شداد العبسي, ענתרה אבן שדאד אל-עַבְּסִי, 525-608 לספירה) היה חייל ומשורר ערבי טרום-אסלאמי, שהתפרסם בשל שירתו וחייו ההרפתקניים. שיריו המרכזיים נכללים ב"מועלקאת", אוסף שבעת השירים שהאגדה מספרת עליהם שהיו תלויים בכעבה.
![]() | |
לידה |
525 נג'ד, ערב הסעודית ![]() |
---|---|
פטירה |
615 (בגיל 90 בערך) מחוז חאיל, ערב הסעודית ![]() |
שפות היצירה |
ערבית ![]() |
תקופת הפעילות |
? – 615 ![]() |
![]() ![]() |
אמו הייתה שפחה שחורת-עור. ענתרה היה עבד שקנה את חירותו בהצטיינות במלחמה[1].
סיפור חייו, או "הרומנסה של ענתר" (סירת ענתר אבן שדאד), נמסר בעל פה לאורך השנים, ופורסם בביירות בשנת 1871 (10 כרכים) ובקהיר בשנת 1889 (32 כרכים). יצירה זו תורגמה חלקית לאנגלית בידי טריק המילטון בשנת 1820, תחת הכותרת ענתר: רומנסה בדואית.[2]
המחזאי המצרי אחמד שאוקי חיבר מחזה על אודות המשורר.
קישורים חיצונייםעריכה
- כתבי ענתרה אבן שדאד בפרויקט בן-יהודה
- משירי ענתר, תרגום לעברית מאת יוסף יואל ריבלין
- כחלק מביקורת האסלאם על התקופה שקדמה לו צויר ענתר כדמות שלילית, ביקורת שהתגלגלה גם לסרטון הווידאו הזה
הערות שולייםעריכה
- ^ י. פראוור (עורך), האנציקלופדיה העברית, ירושלים: חברה להוצאת אנציקלופדיות בע"מ, תשל"ה
- ^ Terrick Hamilton, Antar, a Bedoueen romance, London, J. Murray, 1819-1820.