ענת אבן
ענת אבן היא יוצרת קולנוע תיעודי עצמאית. חיה ופועלת בתל אביב.
 | |
| לידה |
1960 (בת 64 בערך)  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
סרטיה, שהוצגו בפסטיבלים רבים ברחבי העולם וגרפו פרסים בינלאומיים, עוסקים לרוב בנושאים פוליטיים הקשורים לחברה הישראלית. במקביל אבן עורכת את כתב העת לקולנוע דוקומנטרי "תקריב" בשיתוף עם הקולנוען רן טל, ומלמדת קולנוע במכללה האקדמית ספיר.[1]
ביוגרפיה עריכה
אבן למדה קולנוע ואמנות ב-UCLA .
יזמה והייתה המנהלת האמנותית של סמינרים לקולנוע דוקומנטרי של פורום היוצרים הדוקומנטריים בשנים 2001, 2002, 2003 (בשיתוף עם עמית גורן ואבי מוגרבי), וכיהנה כמנהלת אמנותית בקרן רבינוביץ בשנים 2006 ו-2007.[2]
סרטה "אסורות", שאותו ביימה ב-2001 עם עדה אושפיז, זכה בציון לשבח בפסטיבל הקולנוע ירושלים וקיבל פרסים גם בפסטיבל הקולנוע הדוקומנטרי בלייפציג, גרמניה, ובפסטיבל הקולנוע וסול בצרפת. סרטה "מקדמות" מ-2005 זכה בפרס בפסטיבל הקולנוע הדוקומנטרי Visions du Réel בשווייץ, והסרט "אחרי הסוף" מ-2009 זכה בציון לשבח בפסטיבל ירושלים.
אבן זכתה בפרס אמנות הקולנוע של משרד החינוך והתרבות 2004, וב-2011 זכתה בפרס מפעל הפיס לקולנוע דוקומנטרי. על זכייתה זו אמרו השופטים בין היתר: "יצירתה מרחיבה את שפתו של הקולנוע התיעודי, בוחנת את קשריו לתרבות המקומית ולסיפור הישראלי, וכל זאת לצד פעילות תאורטית וחינוכית. מעמדה בארץ ובעולם, ותרומתה להעלאת קרנו של הקולנוע התיעודי כמרצה וכעורכת שותפה של כתב העת המקוון "תקריב", הופכים את ענת אבן לזוכה ראויה בפרס לנדאו למצוינות בתחום היצירה הדוקומנטרית."[3]
פילמוגרפיה עריכה
- דודא (1994)
- פוזיטיבוס (1995)
- המכולת של אברם (1996)
- פשרה (1996)
- "אסורות" (2001)
- שבת בג'נין (2002)
- מקדמות (2005)
- אחרי הסוף (2009).
- יזכור למנשייה (2017)
קישורים חיצוניים עריכה
- ענת אבן בפייסבוק
- מעבר לגבול ולדמיון: קולנוע תיעודי, ריבונות וזיכרון, יוטיוב, 2018
ענת אבן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ סרטים של ענת אבן, באתר ארכיון הסרטים הישראלי - סינמטק ירושלים
- ^ החשבון שלי, באתר איגוד הבמאיות והבמאים
- ^ פרס אמנויות ומדעים, באתר מועצת מפעל הפיס לתרבות, 2011