עפרה צימבליסטה
עפרה צימבליסטה (1939 – 22 ביוני 2014) הייתה פסלת ישראלית.
 | |
| לידה |
1939 תל אביב |
|---|---|
| פטירה |
22 ביוני 2014 (בגיל 75 בערך) תל אביב-יפו, ישראל  |
| מקום קבורה |
עינת |
| מקום לימודים |
בית הספר לאמנות קלישר |
| תחום יצירה | פיסול |
  | |
ביוגרפיה
עריכהנולדה בישראל בשנת 1939. בין השנים 1971–1975 למדה בבית הספר לאמנות קלישר בתל אביב. בין השנים 1971-1975 למדה בבית הספר לאמנות הציור קלישר בתל אביב. בין השנים 1975 ל-1976 למדה ליתוגרפיה, תחריט והדפס רשת ב"סדנאות האמנים" בתל אביב.[1]
החלה לצייר וליצור תבליטים בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20.[2] החל מסוף שנות ה-80 החלה ליצור מיצבים, בהם מוטיב חוזר של דמויות יצוקות וצבועות בצבעים אחידים (רבות מהן, בכחול).[3] גדעון אפרת אמר על יצירתה כי יש בה מוטיב חוזר של הקפאת התנועה ושל דמויות שותקות מול גורלן הקיומי.[4]רותי אופק כתבה על פסלי הדמויות שלה שהם "עוסקים בנושאים מוכרים ובשאיפות אנושיות, ולכן המפגש עימם מעורר תחושה של מפגש חוזר עם מכרים ותיקים".[5] עבודותיה כוללות מוטיבים חוזרים של משחקים קרקסיים ותיאטרליים.[6]
החל מאמצע שנות ה-80, הוצגו יצירותיה במוזיאון הפתוח תפן בתחילת דרכו, לאחר שהאוצר עמוס קינן הכיר בינה לבין התעשיין סטף ורטהיימר.[7] בין פסליה המוצגים במקומות ציבורים, נמצאים פסל של שלושה זמרי מקהלה, על מרפסת בבית המלון ברוטשילד 96 בתל אביב ובגן הסיפור לפי הספר "והילד הזה הוא אני" שבחולון. פסלים נוספים שלה ניתן למצוא במספר עיריית בהן עיריית מודיעין, רחובות, ראשון לציון, רמלה, רמת השרון ושטיינהאגן (גרמניה); במספר מוסדות חינוך ומוסדות אקדמיים בהם המרכז האקדמי הרצליה, המכללה האקדמית ספיר, אוניברסיטת בן גוריון והאקדמיה למוסיקה ולמחול קמפוס גבעת רם; בתי חולים בהם בית היולדות על שם ליס בתל אביב והמרכז הרפואי רבין בפתח תקווה, מלונות דוגמת רויאל ביץ' באילת, מלון שדרות רוטשילד בתל אביב ומלון בראשית במצפה רמון ועל מבנים מסחריים דוגמת בית רובינשטיין בתל אביב, קניון מודיעין וגרנד קניון בחיפה.[1]
התגוררה בקריית אונו ובתל אביב ועבדה בקריית אונו ובאשדוד.[1] אמו של נגן כלי ההקשה הישראלי חן צימבליסטה.[8]
בשנות השמונים התיידדה צימבליסטה עם המשוררת יונה וולך, שגרה אף היא בקריית אונו. בעקבות החברות נוצרה תערוכה משותפת שבה הוצגו שירים של וולך בכתב ידה על נייר ממוחזר שהכינה צימבליסטה. צימבליסטה הנחתה את וולך בנוגע לעיצוב הטקסט על הנייר. התערוכה, "נייר+כתב", הוצגה ב-1984 בגלריה שרה לוי בתל אביב וזכתה לעניין רב. היא הוצגה שוב בשנת 2014 במסגרת התערוכה "הברכה והקללה" בבית הנסן.[9]
נפטרה ממחלת הסרטן ב-22 ביוני 2014,[10] והובאה לקבורה בבית הקברות שבקיבוץ עינת.
מלגות ופרסים
עריכהבשנת 1974 קיבלה מילגה מילגה עבור לימודי אומנות מטעם משרד החינוך והתרבות. בשנת 1981 זכתה בפרס פלטת הזהב של הפסטיבל הבינלאומי לציור במוזיאון גרימלדי באקנייה-סור-מר, צרפת. בשנת 1990 זכתה בפרס 'ביצוע השלמת עבודה' מטעם משרד החינוך והתרבות. ב-1992 קיבלה את 'פרס הצילינדר' מטעם אמנות לעם ובשנת 1995 את מלגת פרוייקט קולנוע של קרן יהושוע רבינוביץ'.[1]
- 1978 - גלרייה הקומה השלישית ביפו
- 1979 - גלריה מבט בתל אביב
- 1980 - גלרייה שרה לוי בתל אביב
- 1981 - הביתן לאמנות בפארק הירקון, תל אביב
- 1983 - מוזיאון גרימלדי, קאנייה-סור-מר, צרפת
- 1984 - 'נייר+כתב' עם יונה וולך, גלריה שרה לוי בתל אביב
- 1986 - גלריה שרה לוי בתל אביב
- 1988 - 'מצב אדם', מוזיאון הרצליה לאומנות עכשווית
- 1990 - 'מיצב כחול' במוזיאון ערד
- 1992 - 'כחליל הרימון', גלריה טובה אוסמן בתל אביב
- 1993 - מיצב 'המשתה השביעי', המוזיאון לאמנות ישראלית רמת גן
- 1995 - 'נידונים למשחק', הגלריה על שם קונסטנט ברמת גן
- 1999 - 'מיצב', קונסטהאלה שוואבן, ויטנאו-הופן, גרמניה
- 2000 - 'גן כחול' המוזיאון הפתוח, גן התעשייה עומר
- 2002 - מעבר לכחול, מגדל דוד בירושלים
- 2004 - 'מיצב' בפסטיבל אדינבורו, סקוטלנד
- 2005 - 'פיסול כתיאטרון' - פסטיבל עכו לתיאטרון ישראלי
- 2006 - 'עפרה צימבולסטה - עבודות חדשות', גלריה גל-און מקום לאומנות, תל אביב
- 2007 - 'פיסול כתיאטרון', ארטמיל, סנטנדרה, הונגריה
- 2011 - 'כתוב בבגד' (באירוח של אגי משעול), גלרייה המשרד, תל אביב
- 2012 - 'מרחב מוגן' בבית האמנים תל אביב
- 2015 - 'היטהרות' בגלריה ארט מרקט תל אביב
- 2015 - 'עפרה צימבליסטה בכחול' במגדל המוזיאון וגשר בית המשפט תל אביב
- 2016 - 'עפרה צימבליסטה המופע הגדול', המוזיאון הפתוח תפן
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של עפרה צימבליסטה- עפרה צימבליסטה, באתר מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל
- עופרה צימבליסטה מדברת על יונה וולך
"מעבר לכחול" - תערוכה של צימבליסטה במוזיאון מגדל דוד, סרטון באתר יוטיוב- האשה שצובעת אנשים בכחול, באתר TheMarker Cafe
- שני ליטמן, הפסלת עפרה צימבליסטה, 1939–2014, באתר הארץ, 23 ביוני 2014
- חגית פלג רותם, "היטהרות": תערוכה של הפסלת עפרה צימבליסטה ז"ל, באתר גלובס, 25 במרץ 2015
- סרט פתיחת תערוכת "המופע הגדול" של עפרה צימבליסטה במוזיאון הפתוח בגן התעשייה תפן בתאריך 14 במאי 2016, סרטון באתר יוטיוב
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 3 4 5 המוזיאון הפתוח תפן, עופרה צימבליסטה - המופע הגדול, הוצאת מודן בעריכת רותי אופק, מאי 2016, עמ' 228-230 - ציונים ביוגרפיים
- ^ המוזיאון הפתוח תפן, עופרה צימבליסטה - המופע הגדול, הוצאת מודן בעריכת רותי אופק, מאי 2016, עמ' 15
- ^ המוזיאון הפתוח תפן, עופרה צימבליסטה - המופע הגדול, הוצאת מודן בעריכת רותי אופק, מאי 2016, עמ' 79
- ^ המוזיאון הפתוח תפן, עופרה צימבליסטה - המופע הגדול, הוצאת מודן בעריכת רותי אופק, מאי 2016, עמ' 17
- ^ המוזיאון הפתוח תפן, עופרה צימבליסטה - המופע הגדול, הוצאת מודן בעריכת רותי אופק, מאי 2016, עמ' 79
- ^ המוזיאון הפתוח תפן, עופרה צימבליסטה - המופע הגדול, הוצאת מודן בעריכת רותי אופק, מאי 2016, עמ' 29
- ^ המוזיאון הפתוח תפן, עופרה צימבליסטה - המופע הגדול, הוצאת מודן בעריכת רותי אופק, מאי 2016, עמ' 6 ו-67
- ^ המוזיאון הפתוח תפן, עופרה צימבליסטה - המופע הגדול, הוצאת מודן בעריכת רותי אופק, מאי 2016, עמ' 10
- ^ יובל כספי, "'הנייר היה בשבילי כמו הבשר שעליו תכתוב יונה את השירים'", ערב רב, 19 באפריל 2014
- ^ שני ליטמן, הפסלת עפרה צימבליסטה, 1939–2014, באתר הארץ, 23 ביוני 2014