עצמות יוסף

עצמות יוסף הוא ספר פרשנות על מסכת קידושין של התלמוד הבבלי שנכתב על ידי הרב יוסף אבן עזרא (בערך ה'ש - ה'שס"ה, סופיה), תלמידו של רבי שמואל די מדינה ורבה של סופיה בבולגריה.

דף השער של הספר, דפוס סלוניקי ה'שס"א

הספר נחשב לאחד הפירושים הנלמדים ביותר על מסכת קידושין, וזכה להדפסות רבות. הוא נדפס לראשונה בסלוניקי בשנת ה'שס"א (1601) בדפוס אברהם בן מתתיה בת שבע ויוסף בן מתתיה בת שבת.

הרב יוסף אבן עזרא כותב בפתיח לספרו: "ספר עצמות יוסף והוא באור כללים מחודשים שהתורה נדרשת בהם, נלמדים מן המסכתא אשר היא עצם מעצמי...".
הבטוי "עצם מעצמי" שבו השתמש, לקוח מהמקורות, ומרמז על מסכת קידושין[1] דרך החיבור הרוחני שבין איש לאשתו:

וַיֹּאמֶר הָאָדָם זֹאת הַפַּעַם עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה כִּי מֵאִישׁ לֻקֳחָה זֹּאת

מקור השםעריכה

"עצמות יוסף" הוא בטוי המופיע בפסוק בספר שמות, פרשת בשלח, כאשר בני ישראל יוצאים ממצרים ומשה מקיים את השבועה שנשבעו בני ישראל ליוסף, להעלות את עצמותיו לקבורה בארץ ישראל:

וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ, כִּי הַשְׁבֵּעַ הִשְׁבִּיעַ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר
פָּקֹד יִפְקֹד ה' אֶתְכֶם, וְהַעֲלִיתֶם אֶת עַצְמֹתַי מִזֶּה אִתְּכֶם:

מחידושיועריכה

לדבריו קטנה שעשתה שליח מדעת אביה לקבל גט מידי בעלה, נחשב הדבר כאילו אביה מינה את השליח, והגט תקף[2]. חידוש זה הובא להלכה בספר כנסת הגדולה[3], ואילו בספר שער המלך חלק על חידוש זה[4].

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ מסכת קידושין בתלמוד מפרטת את מכלול דיני חופה וקידושין, כמו גם רבים מהדינים הנוגעים ליחסי איש ואשתו וכן הנהגות בנושאי זוגיות.
  2. ^ עצמות יוסף לתלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף מ"ד, עמוד ב'.
  3. ^ בהגהות בית יוסף לסימן קמא סעיף קטן טו.
  4. ^ וראו שואל ומשיב מהדורה תליתאה חלק א סימן שעה שתירץ את קושיותיו של שער המלך על דברי העצמות יוסף.
  ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.