עצמים צפים בעין
עצמים צפים בעין (באנגלית: Floaters, 'צַפוֹנִים') הם עצמים שונים, למשל נקודות ופסים או גופיפים מוארכים חסרי צבע, הנדמים כ"צפים" בשדה הראיה ונראים בולטים במיוחד בסביבת אור בוהק.
 | |
| תחום |
רפואת עיניים  |
|---|---|
| סיווגים | |
| ICD-10 |
H43.9 |
| ICD-11 |
MC1A |
  | |
רקע עריכה
מדובר בגופיפים המצויים בחומר הג'לטיני הממלא את גלגל העין, וקרוי Vitreous Humour או הגוף הזגוגי. בעודם "שוחים" בנוזל גלגל העין הם נתונים גם לסיבובי העין לכיוונים שונים[1]. צפונים או עצמים צפים בעין עלולים להיגרם מכמה הפרעות בשדה הראיה הנדמות כעצמים צפים בתוך הגוף הזגוגי של העין (Vitreous Humour). העצמים הנצפים נבדלים זה מזה בגודלם, צורתם, מספרם, צבעם, תנועותם ואופן שבירת האור דרכם[2]. ניתן להבחין בגופיפים בזכות הצל שהם מטילים על הרשתית או בשל האור הנשבר דרכם. מדובר בדרך כלל בתופעה אנטופטית (Entoptic phenomena) - אפקט חזותי שמקורו תוך עיני, שלרוב נעלמת מעצמה, אבל לעיתים מדובר בסימן למצב רפואי מסוכן ואז יש צורך בטיפול מידי[3]. כיוון שמקור ההפרעה הוא עצמים בעין עצמה, אין מדובר באשליה אופטית.
תיאור עריכה
הגופיפים הצפים בעין נראים כעצמים התלויים בגוף הזגוגי של העין, ה-Vitreous Humour - חומר קרישי שקוף ומימי, המהווה את רוב העין וממלא את החלל שבין העדשה באזור הקדמי של העין לבין הרשתית בחלקה האחורי. תפקידו של הנוזל הוא הגנה על קולטני האור (רצפטורים) הנמצאים ברשתית ורגישים מפני מגע ישיר עם הסביבה. העצמים הצפים זזים באיטיות בתוך הנוזל בכיוון תנועת העיניים המהירות. ניסיון למקד את הראיה בעצמים הצפים איננו פשוט, כיוון שהעצמים עוקבים אחר תנועות העין, ומתמקמים בצידי המבט הישיר. למעשה, צורתם של הגופיפים מתקבלת מצילם של העצמים המוקרן על רשתית העין. בניגוד למשתמע משמם, העצמים אינם צפים בחופשיות, אלא נוטים לשקוע מטה. הגופיפים הצפים מתאפיינים במופעים שונים, החל מנקודות קטנות, וכלה בטבעת גדולה.
באופן טבעי, כחלק מתהליך הסתגלות עצבית, מסנן המוח עצמים קבועים המקובעים בעין, כדוגמת כלי דם. כך שניתן להבחין בגופיפים הצפים רק כיוון שהם אינם מקובעים וזזים בחופשיות בגוף הזגוגי.
ניתן להבחין בגופיפים הצפים בעין בעיקר בעת התבוננות במשטח בעל צבע אחיד אשר ממלא את כל שדה הראיה, כדוגמת שמיים כחולים ומוארים. הסיבה לכך כפולה ונובעת משילוב של הטיית הראש מעלה בעת התבוננות בשמים המובילה לשקיעת וריכוז הגופיפים בגומחה המרכזית ברשתית (Foba), וכן כיוון שאישון העין מצטמצם בעת ההתבוננות בשמים המוארים, ולפיכך גורם לעצמים הצפים להופיע מטושטשים פחות וביתר חדות.
הגופיפים הצפים אינם נדירים, ולרוב אינם גורמים להפרעות אצל בני האדם. למרות זאת, במקרים קיצוניים הגופיפים הצפים יכולים להוות הפרעה מכבידה על איכות הראייה, במיוחד במקרים בהם הגוף מופיע ככתם גדול הצף בשדה הראיה. הגופיפים הצפים מהווים אחת התלונות הנפוצות לרופאי עיניים, וסקר שנערך ב-2002 בקרב אופטומטריסטים בבריטניה העלה כי מדי חודש כל אופטומטריסט מטפל ב-14 פניות אודות גופיפים צפים בממוצע. הבעיה איננה נחלתם של בני הגיל המבוגר בלבד, ומופיעה גם בגילאים צעירים יותר, בעיקר אצל הסובלים מקוצר ראייה, וכן לאחר ניתוח להסרת קטרקט ולאחר טראומה. מקרים של גופיפים צפים בעיניהם של מבוגרים צעירים קשים יותר לטיפול.
הגורמים עריכה
כל הפרעה לגוף הזגוגי של העין מוגדרת כ"גופיפים צפים בעין", ולהלן יפורטו ההפרעות הנפוצות הגורמות לתופעה:
היפרדות הזגוגית עריכה
החומר הצמיגי המרכיב את הגוף הזגוגי של העין מורכב מ-99% מים ו-1% יסודות מוצקים. אותם מרכיבים מוצקים מורכב מרשת סיבי קולגן וחומצה היאלורונית, אשר תומכים במולקולות המים ומעניקים לעין את צמיגותה. פירוק רשת הסיבים הזו גורמת לחומצה היאלורונית לשחרר את מולקולות המים הכלואות במבנה, וכתוצאה מכך גורמים למִיוּם המרקם הצמיגי. סיבי הקולגן נשברים לליפונים, סיבים קטנים המשתחררים וצפים בגוף הזגוגי של העין. הליפונים האלו הם הגופיפים הצפים הגורמים להפרעה. גופיפים הנגרמים מהיפרדות הזגוגית מעטים במספרם ונראים כקווים. תופעה זו איננה נדירה, ומתרחשת כחלק מתהליך ההתבגרות- אצל ילודים ותינוקות הגוף הזגוגי של העין צלול, אולם פגמים מתחילים להופיע כבר בגיל צעיר.
היפרדות הזגוגית האחורית והיפרדות הרשתית עריכה
עם הגיל, יכולת התמיכה הפנימית של הגוף הזגוגי נחלשת, וחיבורו של תוך הגוף למסגרת החיצונית מתערער וכתוצאה מכך מתרחק החלק האחורי של הגוף הזגוגי מקולטני הרשתית. כתוצאה מההיפרדות, הזגוגית המצטמקת מגרה פיזית את הקולטנים ברשתית, וגורמת לפוטופסיה- הבזקי אור בשדה הראייה של המטופל או תחושה שזבוב מפריע לשדה הראיה[4]. שחרורה הסופי של זגוגית העין מקצה עצב הראייה (Optic Nerve) גורמים להופעת גופיף גדול, שלרוב צורתו טבעת. כסיבוך אפשרי, חלקים מהרשתית עלולים להיתלש על ידי קרום הזגוגית המתכווץ בתהליך המכונה "היפרדות רשתית". במקרים מסוימים עלול לזלוג דם לתוך העין, במקרה שכזה המטופל יראה שטף נקודות זעירות. תהליך זה עלול לגרום לעיוורון.
גופיפים בבורסה הפרהמאקיולארית עריכה
הצטברות חד תאים בבורסה הפרהמאקיולארית- שק נוזלים הממוקם מעל הרשתית. הגופיפים במקום זה נדמים למטופל כתולעת/רשת/תא. מעט מאוד ידוע על אזור זה של העין, וניתן להבחין בו רק לאחר היפרדות הגוף הזגוגי של העין מהרשתית בגילאים מבוגרים. בשל גודלם המיקרוסקופי של הגופיפים הצפים לא ניתן להבחין בהם על ידי הסתכלות מקצועית חיצונית לעין, וניתן לראותם רק בשל קרבתם לרשתית. ניתן להבחין בגופיפים עד העשור השלישי לחיים, אך במהלך העשור הרביעי ואילך התופעה נעשית נדירה. טכנית, הפרעות אלו אינם "גופיפים צפים" במובן שאין מדובר בגופים הצפים בגוף הזגוגי של העין.
נסיגת עורק ה־היאלויד עריכה
עורק ההיאלוייד (Hyaloid artery) עובר דרך גוף העין בשלב ההתפתחות העוברית, ובשליש האחרון של ההריון העורק נסוג ומתפורר. לעיתים נותרים חלקיקים מהעורק הנותרים צפים בגוף הזגוגי של העין.
אבחון עריכה
רופא עיניים או אופטימטריסט יכולים להבחין בגופיפים הצפים בעין באמצעות שימוש באופתלמוסקופ (ראי עין) או נורת סדק (slit lamp). על כל פנים, לא ניתן להבחין בגופיפים הצפים בבורסה הפרהמאקיולארית וצפים קרוב לרשתית. אם אדם רוצה לצפות באופן עצמאי בגופיפים הצפים בעינו עליו לצמצם את האישון- למשל באמצעות הגדלת אור הרקע או שימוש בחריר ממוקד- כמו כן רצוי להטות את הראש קלות, כך שהגופיפים יתנקזו אל עבר ציר מרכז העין. על ידי כך הגופיפים מופיעים בצורה ברורה יותר.
דרכי טיפול עריכה
לאור כך שחלק מרכזי מהגופיפים הצפים בעין נובע מתהליך טבעי של הזדקנות הגוף הזגוגי של העין, אין טיפול תרופתי או טיפול מונע המצמצמים את הופעת הגופיפים. אולם במקרים קשים בהם יש הפרעה חריגה באיכות הראיה או הופעת גופיפים רבים מהמקובל, ייתכן צורך בהליך כירורגי.
בשנת 2019 התפרסם מחקר במגזין American Science אשר הוכיח שיפור ברחפנים בשדה הראייה על ידי נטילת אנזים אננס (ברומלין) במשך שלושה חודשים, דבר שיצר פריצת דרך מחשבתית בכל הנוגע ליחס הרפואה לרחפנים בשדה הראייה[5].
ניתוח ויטרקטומי עריכה
ניתוח ויטרקטומי הוא ניתוח לכריתת הגוף הזגוגי של העין או מקצתו. בניתוח מוחדרים כלי הניתוח לעינו של המטופל, ונעשה שימוש בקרני לייזר להצמדת הרשתית לדופן העין. לאחר החזרת הרשתית למקומה התקין, ממלאים את חלל העין בגז. בשבועות שלאחר הניתוח נוזלי העין יחליפו בהדרגה את בועת הגז, והגז יתנדף מהעין.
טיפול ויטראוליזיס עריכה
טיפול ויטראוליזיס הוא טיפול יעיל העושה שימוש בקרני לייזר בעצמה נמוכה יחסית. במסגרת הטיפול מכוונת קרן הלייזר אל הגופיף הצף בעין, ובפעימות קצרות מחממת אותו עד להתאדותו והפיכתו לגז. הגז מפעפע ויוצא, באופן טבעי, דרך רקמות העין. בצורה זו ניתן להעלים או לצמצם את גודלם של הגופיפים הצפים. ישנה מחלוקת מקצועית אודות אפקטיביות הטיפול.
קישורים חיצוניים עריכה
- כתמים צפים ('זבובים') בשדה הראייה - מידע רפואי, באתר מכבי שירותי בריאות
- ד"ר איתי גל, מהן התולעים ש"שטות" בעין?, באתר ynet, 7 במרץ 2007
- ד"ר איתן אוקסנברג, מהם הדברים שצפים לנו בעין?, במדור "מאגר המדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 1 באפריל 2015
- רועי פרבשטיין, זו הסיבה בגללה אתם רואים עצמים מוזרים מרחפים בשדה הראייה שלכם כשאתם מביטים לשמיים. "הפטריה". 11 בפברואר 2016
הערות שוליים עריכה
- ^ איתי גל, מהן התולעים ש"שטות" בעין?, באתר ynet, 7 במרץ 2007
- ^ זבובים בעין - גורמים, סימפטומים, אבחון, וטיפול | מרפאת Eye Care, באתר מרפאת עיניים - Eye Care
- ^
ענר אוטולנגי, נקודות, קווים וכוכבים: מהם הכתמים השקופים והצבעים המוזרים שאנחנו רואים?, באתר הארץ, 19 בדצמבר 2019
- ^ הבזקי אור בעיניים, קוראים ו"זבובים" עפים לכם בעיניים?, באתר Eyes.co.il, 2017-12-27
- ^ C. Horng, Fu-An Chen, D. Kuo, Li-Chai Chen, Shou-Shan Yeh, Pharmacologic vitreolysis of vitreous floaters by 3-month pineapple supplement in Taiwan : a pilot study, www.semanticscholar.org, 2019 (באנגלית)
