פתיחת התפריט הראשי

עקרון הפיצה

פיצרייה בניו יורק

עקרון הפיצהאנגלית: Pizza Principle) או קשר הפיצה-סאבווי (Pizza-Subway Connection) הוא "חוק כלכלי" הומוריסטי, אך נכון היסטורית, המצביע על כך שמחיר כרטיס נסיעה ברכבת התחתית של ניו יורק ומחיר חתיכת פיצה בעיר שמרו על התאמה לאורך השנים.

מחיר הנסיעה ברכבת התחתית עלה דרמטית במהלך המאה האחרונה, מאז החלה הרכבת התחתית לפעול בעיר. ב-1904, עם התחלת השירות כרטיס נסיעה עלה 5 סנט. ב-1948, אחרי יותר מ-44 שנים הוכפל המחיר ל-10 סנט, ושוב הועלה ב-1953 ל-15 סנט. המחיר הועלה שוב ושוב, והגיע לדולר אחד ב-1986, ל-2 דולר ב-2003 ולמחירו הנוכחי - 2.75 דולר - ב-2015.

ה"חוק" הוצג לראשונה ב-1980 על ידי תושב העיר, אריק מ' בראם (Eric M. Bram).[1] המונח התפרסם בתקשורת שוב חמש שנים מאוחר יותר, על ידי ההיסטוריון, הסופר ומבקר הקולנוע ג'ורג' פאסל (George Fasel),[2] ושוב בראשית שנות ה-2000, כאשר העיתונאי קלייד הברמן (Clyde Haberman) צפה את עליית מחירי הפיצה בעיר,[3] דבר שאכן התממש.[4]

ראו גםעריכה

הערות שולייםעריכה

  ערך זה הוא קצרמר בנושא כלכלה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.