ערן ויזל

משורר, חוקר מקרא

ערן ויזל (Eran Viezel; נולד ב-18 ביוני 1972) הוא פרופסור מן המניין באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, חוקר המקרא, סופר ומשורר ישראלי.

ערן ויזל
לידה 18 ביוני 1972 (בן 52)
ו' בתמוז ה'תשל"ב
נתיב הל"ה, ישראלישראל ישראל
מקום מגורים נתיב הל"ה
עיסוק מרצה, חוקר מקרא, סופר ומשורר
מקום לימודים האוניברסיטה העברית
מנחה לדוקטורט שרה יפת
מוסדות אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
פרסים והוקרה פרס אקו"ם לשנת 2015
בת זוג אלה שטרן
אתר רשמי

ביוגרפיה

עריכה

ערן נולד לרחל ומאיר ויזל בקיבוץ נתיב הל"ה. הוא שירת ביחידת מגלן. בשנת 2000 סיים תואר ראשון במקרא ובספרות כללית והשוואתית, בשנת 2003 סיים תואר שני במקרא, ובשנת 2009 השלים תואר שלישי, בהנחיית שרה יפת ובנושא, "הפירוש המיוחס לרש"י לדברי הימים: מקורותיו, שיטותיו, תרומתו לפירוש דברי הימים, ומקומו בתולדות הפרשנות היהודית למקרא".

בשנת 2013 התמנה לחבר סגל במחלקה למקרא ומזרח קדום באוניברסיטת בן-גוריון. בשנת 2022 הועלה לדרגת פרופסור מן המניין, החל משנת 2017 ויזל מכהן כראש המסלול למקרא.

ויזל נשוי לאלה לבית שטרן ולהם ארבעה ילדים. הוא מתגורר בקיבוץ נתיב הל"ה.

כיווני מחקרו

עריכה

ויזל עוסק במחקריו בפרשנות המקרא לדורותיה ובדגש על הפרשנות הרבנית, החל מפרשנות חז"ל, דרך פרשנות המקרא בימי הביניים ועד למחקר המקרא בתקופת ההשכלה ובזמן המודרני. מחקריו ניכרים בפרספקטיבה היסטורית ותרבותית רחבה, והוא מרבה לעסוק בסוגיות מתודולוגיות ובתולדות המחקר. מבין מפעליו: שאלת חיבור ספרי המקרא במסורת היהודית לדורותיה.

לצד פועלו המחקרי ויזל הוא משורר וסופר.

ספריו

עריכה

ספרי מחקר

עריכה
  • הפירוש המיוחס לרש"י לספר דברי הימים, ירושלים: מאגנס, 2010.[1]
  • כוונת התורה וכוונת הקורא בה: פרקי התמודדות, ירושלים: מאגנס, 2021.[2]

ספרי שירה ופרוזה

עריכה
  • הלכנו הרחק עד הנה, מוסד ביאליק, סדרת כבר, 2012, עורכת: ליאת קפלן.[3]
  • ממתינים לזאב, הוצאת קשב לשירה, 2016, עורכת: ליאת קפלן.[4]
  • בשבחי הבדידות, הוצאת ידיעות אחרונות ספרי חמד, 2016, עורכת: נוית בראל, הספר זכה בפרס אקו"ם לשנת 2015.[5]
  • תיק דרום, הוצאת ידיעות אחרונות ספרי חמד, 2018, עורכת: נוית בראל, הספר זכה במענק לתרגום של משרד התרבות וקרן 'עם הספר'.
  • מבוא לקולולוגיה, הוצאת אפרסמון, 2023, עורך: חיים וייס.

ספרים בעריכתו

עריכה
  • ליישב פשוטו של מקרא: אסופת מחקרים בפרשנות המקרא (יחד עם שרה יפת), ירושלים: מוסד ביאליק, 2011.[6]
  • שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום (יחד עם נפתלי ש' משל, וברוך יעקב שורץ), כו, ירושלים: מאגנס, 2020; כז, ירושלים: מאגנס, 2023.

קישורים חיצוניים

עריכה

מאמרים נבחרים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ ביקורת על הספר ראה, Barry Dov Walfish, ‘Exploring the Place of the Book of Chronicles in the Jewish Tradition’, Hebrew Studies, 53 (2012), pp. 365–371
  2. ^ ביקורת על הספר ראה, נחם אילן 'איך מפרשים טקסט מושלם' מקור ראשון, שבת, אוקטובר 2022; לאה מזור [1] על מקרא, הוראה וחינוך, 1 במאי 2022
  3. ^ ביקורת על הספר ראה, יונתן ברג, נשיאה משותפת בעול, מקור ראשון, שבת, 18 בינואר 2013.
  4. ^ ביקורת על הספר ראה, אלי הירש, ממתינים לזאב, ידיעות אחרונות, מוסף 7 לילות, 12 באוגוסט 2016, וכן בכל סרולאי, פשעים של יומיום, מקור ראשון, שבת, 26 באוגוסט 2016
  5. ^ ביקורת על הספר ראה, נטע הלפרין בחזרה לעצמך ישראל היום, 15 באוקטובר 2016
  6. ^ ביקורת על הספר ראה יהונתן יעקבס, פשוטם של מקראות שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום, כב (תשע"ג), עמ' 255–273, וכן גרשון ברין, ליישב פשוטו של מקרא, בית מקרא, נו (תשע"א), עמ' 138–142