עשייה לשמה
עשייה לשמה הוא מונח בהלכה שמשמעותו הכנת תשמישי מצווה בכוונה מיוחדת לשם מצווה זו. ישנן חמש מצוות[דרוש מקור] שחייבים לקיימן מלכתחילה לשמן, שאם לא – לא יצא בהן ידי חובתו או שנפסלו:
- קורבנות - כל קורבן חייבים להקריבו לשם אותו סוג של קורבן ולשמו של בעל הקורבן.
- ציצית – טווייתה וצביעתה.
- ספרי תורה, תפילין ומזוזות – עיבוד הקלף שלהם וכתיבתם.
- שטר קידושין וגט לשם אותו איש ואותה אישה.
- אפיית מצה לצורך אכילה בליל הסדר (שנוי במחלוקת[1].)
- ^ יש הסוברים שמספיק ששמרו את המצה מחמץ היא כשרה למצווה, ולא צריך דווקא לשם מצת מצווה. הרב שאול ישראלי (ראו חזון עובדיה פסח עמוד רב), והרב יוסף קאפח
.jpg){kind=small}